471925

התביעה שבפניי מצריכה דיון בשלוש שאלות עיקריות אליהן אתייחס במסגרת פסק הדין. ראשית, האם הנתבעת, חברת החשמל, צריכה הייתה לבצע הוראת שוכר של בית מגורים ולנתק בית שהיה מחובר בחיבור זמני לרשת החשמל מבלי לוודא מול התובע שהנו בעליו, האם הוראת הניתוק מקובלת עליו. שנית, משהתברר לנתבעת כי הוראת הניתוק אינה מקובלת על התובע האם הייתה רשאית להתנות את החיבור מחדש בהוצאת טופס 4. ושלישית, ככל שהתשובה לאמור לעיל שלילית, האם עליה לשאת בנזק הכספי שנגרם לתובע כתוצאה מניתוק זה.

טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתבי הטענות

טענות התובע

התובע היה בזמנים הרלוונטיים הבעלים של בית מגורים במושב מגשימים. מאחר שהתובע מתגורר דרך קבע בחו"ל שימש אחיו מר רפי אבולפיה כמיופה כוחו בכל העניינים הקשורים לבית ולתביעה זו.

מדובר בבית המצוי בתוכנית ההרחבה של היישוב שחובר לרשת החשמל בחיבור זמני בשנת 1994. בתחילה התגורר בבית התובע עם בני משפחתו ולאחר מכן הוא אוכלס על ידי שוכרים שונים. האחרון שבהם היה מר ליברמן ששכר את הבית בהתאם להסכם מיום 17.3.2005 וזאת עד ליום 5.9.2006. הסכם השכירות הומצא לנתבעת וזו חייבה את השוכר בתשלום החשבונות השוטפים בתקופת השכירות, כאשר התובע נותר הבעלים של החיבור לרשת החשמל.

השוכר עזב את הבית ביום 30.8.2006 וביקש מהנתבעת לנתק את הבית מרשת החשמל. הבית נותק ביום 4.9.2006 יום אחד לפני תום תקופת השכירות על פי ההסכם.

כאשר פנה התובע באמצעות אחיו בבקשה לחברו מחדש הסכימו תחילה פקידי הנתבעת לעשות כן ואף הודיעו כי יפעלו כך בתוך 24 שעות. למחרת הפנייה הודיע מנהל מטעם הנתבעת, מר משה חלבי, כי הבית לא יחובר שוב לרשת החשמל וזאת עד לקבלת טופס 4. באותה עת כל יתר הנכסים בתוכנית ההרחבה של היישוב היו מחוברים לרשת החשמל בחיבור זמני ללא טופס 4, כך שכולם למעט התובע המשיכו ליהנות מחיבור לרשת החשמל. הסברי התובע כי הליך הוצאת טופס 4. ממושך ועלול לקחת מספר חודשים נדחו על ידי הנתבעת ועל אף פגישות שקיים אחיו עם נציגי הנתבעת במשרדיה בפתח תקוה ובתל אביב זו התמידה בסירובה לחברו.