פס"ד המבטל ערובה כתנאי לדיון בבקשת קיום צוואה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ארז שני, בת"ע 50996-05-22), מיום 17.6.24, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים 1-10 לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם אם בסופו של יום תתקבל התנגדותם לצוואה אותה הגישה המבקשת לקיום. ביהמ"ש קמא חייב בהחלטתו את המבקשת להפקיד על חשבון הוצאות המשיבים 1-10 סך של 70,000 ₪ בתוך 30 ימים "שאם לא כן תתקבל ההתנגדות והתובענה תידחה".

העובדות הצריכות לעניין

בחודש יולי 2018 הלך מר פלוני לבית עולמו (להלן: המנוח).

המשיבים 1-10 הם קרובי משפחה רחוקים של המנוח ונמנים עם יורשיו על פי דין (להלן: המשיבים).

המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים מחודש דצמבר 2012 שהופקדה אצל הרשם לענייני ירושה (להלן: "הצוואה")

בהתאם לאותה צוואה המבקשת זוכה במלוא עזבונו של המנוח.

טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין המבקשת למנוח טרם הובהר לגמרי. עם זאת, הובהר והוכח כי למבקשת עבר פלילי מכביד והתנהלו נגדה מספר הליכים פליליים אשר במסגרתם אף הורשעה יחד עם בעלה לשעבר, בסדרה ארוכה של אישומים בעבירות של עושק וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות כלפי קשישים עריריים וחסרי ישע. בגזר דין שניתן בשנת 2009, בעקבות הרשעתה בכתב אישום שהוגש נגדה בשנת 2008, קבע ביהמ"ש השלום שהרשיע אותה כי היא "פיתחה שיטה, לפיה היא מפילה בפח קורבנות, גברים, קשישים או מוגבלים. המלכודת היא "מלכודת דבש" כאשר היא מרעיפה עליהם את אהבתה לכאורה ובהבטחות לנישואים, קשרים מיניים מרומזים או ממשיים, יוצרת בהם תלות קשה בה והתלות מנוצלת להשתלטות על רכושם...היא פיתתה אנשים שאף אם אינם עונים להגדרה המשפטית של חסרי ישע, אין ספק שלא היה להם הכוח לעמוד מול פיתוייה. היא לא חסה על כספי הפנסיה של אותם אנשים או על יתרת רכושם, היא הרשתה לעצמה להשתלט או לנסות להשתלט על רכוש זה תוך ניצול מיניותה. אמנם, אותם קורבנות נהנו אף מהשגחתה ומטיפולה, אך ברור לבית המשפט כי התייחסות זו לא הייתה מטוב ליבה, אלא בכוונת זדון, ביצירת אותה תלות. המתלונן צ', שהוא אדם חולה, אף היום אינו מוכן להודות בעומק הניצול אותו ניצלה אותו הנאשמת....הנאשמת לא בחלה בלהגיש תביעות לקיום צווי קיום צוואות של אחד הקורבנות ואף ניסתה להשיג מקורבן אחר צוואה לזכותה".

יצויין כי אותו מתלונן צ' שאוזכר בגזר הדין של הנ"ל בימ"ש השלום משנת 2009 הוא המנוח וכי המבקשת הורשעה במסגרת אותו הליך גם בכך שבשנת 2005, עת המנוח היה חסוי ותחת אפוטרופסות, ניצלה את מצוקתו וחולשתו הגופנית וקלות דעתו בקבלה במרמה של צוואה בה הוריש לה את כל רכושו. צוואה זו שעשה המנוח לטובת המבקשת בשנת 2005 לא עומדת לדיון לפני ביהמ"ש קמא. מה שעומד לדיון הינה צוואה חדשה, אותה ערך המנוח לטובת המבקשת בשנת 2012 לאחר שהמבקשת סיימה לרצות את עונש המאסר שנגזר עליה והמשיכה בקשר עם המנוח.

בעקבות הגשת הצוואה לקיום ע"י המבקשת הוגשה לה התנגדות ע"י המשיבים (מטעמים של השפעה בלתי הוגנת, אונס, איום ותחבולה, תרמית, טעות או הטעייה, מעורבות המבקשת בעריכת הצוואה , היעדר יכולת של המנוח להבחין בטיבה של צוואה, זיוף ועוד).