אשרף נ' בנימיני

בפני תביעה שתחילתה בשטר חוב לביטחון שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל על סך 1,460,000 ₪, אשר ניתן במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 4.5.2020.

כשנה וחודשיים קודם לכן, ביום 5.3.2019 נחתם הסכם הלוואה בין התובע, לבין גב' ארנס למרה מלכה וגב' שלל לינה (להלן: "למרה" ו"לינה" בהתאמה), להלוואת כספים מהתובע בסך של 1,160,000 ₪. בהתאם להסכם התובע התחייב לסלק את חובותיהן של למרה ולינה כלפי נושים שונים, כך שכספי ההלוואה לא נועדו לעבור אליהן במישרין. ההסכם ציין את שמותיהם של שבעה נושים – רמי, רועי, רגב, איציק, שלומי דודי וכאמל ואת סכום החוב כלפי כל אחד מהם. התובע התחייב על פי סעיף 2 להסכם כלפי חמרה ולינה לסלק במיידית את מלוא חובותיהן כלפי המלווים החוץ בנקאיים, ישירות למלווים, ולעצור בכך את תשלומי הריבית שלמרה ולינה היו משלמות. יצוין כי המלווים החוץ בנקאיים צוינו בהסכם בשמם הפרטי בלבד.

למרה ולינה התחייבו להשיב את כספי ההלוואה בצירוף שכ"ט/ ריבית בסך של 200,000 ₪ ובסה"כ 1,360,000 ₪ במספר תשלומים: סך של 100,000 ₪ עד ליום 30.5.2019; סך של 100,000 ₪ עד ליום 30.6.2019; 12 תשלומים שווים ורצופים בסך של 30,000 ₪ בכל 22 לחודש החל מיום 22.3.2019 והיתרה בסך של 800,000 ₪ לא יאוחר מיום 20.3.2020 באמצעות כספים, אשר יוחזקו אצל עו"ד ליאור כספי עפ"י הסכם מכר מיום 17.9.2018 מכח המחאת זכות שתומצא לתובע בהתאם לדרישתו. (סעיף 3 להסכם) (להלן: "הסכם ההלוואה").

להבטחת זכויות התובע חתמה לינה על שטר חוב ע"ס 1,500,000 ₪ וניתנה המחאת זכות בלתי חוזרת על ידי ארנס מרדכי בקשר להסכם מכר מיום 17.9.2018 ע"ס 1,360,000 ₪.

יצויין כי למרה ולינה הן אחייניותיו של הנתבע (להלן ביחד: "האחיות"או "האחייניות") ארנס מרדכי הינו אבי האחיות.

הסכם המכר מיום 17.9.2018 שנזכר בהסכם ההלוואה, הינו ביחס למכירת נכס ברחוב XXX בת ים. הנכס רשום על שם הנתבע, ונמכר על ידו בשנת 2018 לחברת ויתקין פרי יזמות בע"מ. נראה כי תמורת המכר היתה אמורה להשתלם באמצעות עו"ד ליאור כספי, כאשר הנתבע חתם על הוראה בלתי חוזרת המופנית לעו"ד כספי להעביר חלק מתמורת המכר לארנס מרדכי או למי מהאחייניות. יובהר כי לפי הסכם ההלוואה החלק הארי של תשלום ההלוואה, היה אמור להתבצע באמצעות כספי המכר.

ביום 4.5.2020 נחתם בין התובע לנתבע נספח להסכם ההלוואה, לפיו התחייב הנתבע לשפות ו/או לערוב כלפי התובע להחזר כספי ההלוואה, עד לסכום של 1,460,000 ₪ (להלן: "הנספח להסכם"). עוד נקבע בנספח להסכם כי "היה ועד ליום 20.9.2020 מחתימה על נספח זה לרבות על שטר החוב וכתב ההוראות הבלתי חוזרות, לא תסתיים מכירת הנכס המצוי ברחוב XXX, בת ים הידוע כגוש XXX חלקה XXX תתי חלקות XXX" (להלן: "הנכס"), הנתבע נותן הסכמה בלתי חוזרת כי תרשם הערת אזהרה על הנכס, לטובת התובע וזאת עד לקבלת מלוא יתרת כספי המכר מהקונה ויתקין פרי יזמות בע"מ, וזאת מבלי לגרוע מכל סעד אחר שיעמוד לזכותו של התובע על פי כל דין (סעיף 3). בנוסף, התחייב הנתבע לחתום על שטר חוב וכתב הוראות בלתי חוזרות כלפי התובע.

בהתאם חתם הנתבע על שטר חוב לביטחון על הסכום האמור (להלן: "שטר החוב"), על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת התובע, בגין זכויותיו בנכס וכן על כתב המחאת זכות לטובת התובע והוראה בלתי חוזרת, המורה לחברת ויתקין פרי יזמות בע"מ לשלם לתובע ישירות את חוב ההלוואה מתוך הכספים המגיעים לנתבע במסגרת עסקת המכר של הנכס.

להשלמת התמונה אציין כי מתוך עדותו על עו"ד ליאור כספי, אשר לטענתו, ערך את הסכם ההלוואה, מיום 5.3.2019, בהתאם להנחיות שקיבל מהאחייניות, נמצאנו למדים כי הזכויות בנכס היו בבעלות אביהן של האחייניות, מרדכי ארנס. בשל צורך בכספים הוחלט על מכירת הנכס לנתבע, והאחייניות או אביהן היו זכאיות לקבל חלק מכספי המכירה. המטרה היתה כי הנתבע ימכור, בשלב מאוחר יותר, את הנכס לחברה יזמית בשם ויתקין פרי יזמות בע"מ. עו"ד כספי היה גם מי שטיפל בעסקת המכר (ראה פרוטוקול מיום 5.7.23 עמ' 16-18; עמ' 24 שורות 18-30).

ביום 24.11.2020 הגיש התובע את שטר החוב לביצוע בהוצאה לפועל. הנתבע הגיש מצידו בקשת רשות להגן וביום 4.7.2021 התקיים דיון בבקשתו, בסופו ניתנה לנתבע רשות להגן בהסכמת הצדדים. יצוין כי הנתבע צירף לבקשתו תצהירים מאת אחייניותיו, אך משאלה לא התייצבו לדיון תצהיריהן לא שימשו כראייה לעניין זה.

טענות הנתבע

טענתו העיקרית של הנתבע הינה כי התובע לא שילם את הכספים להם התחייב על פי הסכם ההלוואה.

על פי גרסתו, אחייניותיו פנו לתובע לקבלת עזרה כספית בשל מצוקה, אליה נקלעו אל מול צדדים שלישיים, אשר איימו על חייהן ודרשו מהן כספים אותם היו חייבות. המדובר בחובות המורכבים, על פי הטענה, מחיובים מתגלגלים ובלתי פוסקים, כאשר קרנות החוב נפרעו לפני זמן רב, ורק בשל ריביות נשך בלתי חוקיות, נותרות האחייניות חייבות כספים לאותם גורמים בשוק האפור. בשל מצוקתן האמורה, פנו האחייניות לקבלת הלוואה מהתובע בסך של כ- 750,000 ₪.

על פי הטענה, טרם החתימה על הסכם ההלוואה ביקש התובע לרשום סכום גדול יותר, המגיע כדי 1,160,000 ₪, על מנת שישלם מיסים פחותים. לטענת הנתבע בכך ביקש התובע להסוות את שיעורי הריבית המופרזים בגין ההלוואה, בדרך של הגדלת הסכומים בצורה מלאכותית.

בפועל, התובע העביר לנושים סך של 110,000 ₪, שחולקו בין ארבעה מהם- רועי, רגב, איציק ושלומי. כנגד סכום זה, קיבל התובע סך של 200,000 ₪ באופן הבא: 4 שיקים בסך 20,000 ₪ משוכים מחשבון הנתבע שנמסרו לליאור אליהו, סך של 82,000 ₪ באמצעות חלפן מיפו וכן 10,000 דולר, שהועברו על ידי האחייניות.

מלבד העברת הסכום האמור בסך 110,000 ₪, התובע לא העביר את שאר כספי ההלוואה לצדדי ג' – המלווים החוץ בנקאיים, כמובטח.

נוכח הפרת ההסכם על ידי התובע ואי העברת כספי ההלוואה כמוסכם, המשיכו אותם צדדי ג' לאיים על חיי האחייניות והן פנו לעזרת הנתבע. בין הנתבע לתובע התקיימה פגישה, במסגרתה סוכם כי התובע יעביר את כספי ההלוואה לצדדי ג', ללא דיחוי, כנגד ערבות מצד הנתבע. וכך ביום 4.5.2020 חתמו הצדדים על הנספח להסכם במסגרתו חתם הנתבע על שטר הביטחון, בקשה לרישום הערת אזהרה וכן על המחאת זכויותיו כאמור.