פס"ד בתביעה רכושית - שימוש בסעיף 6(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג

 פסק דין

תביעה רכושית שמגישה אשה כנגד בן זוגה לשעבר ועניינה איזון משאבים ופירוק שיתוף בכלל נכסיהם המשותפים מעלה את השאלות הבאות:

א.                האם וכיצד ניתן לאזן המשאבים בין בני זוג, מקום שמשאבים משותפים מרכזיים (משק חקלאי) אינם רשומים על שמם?

ב.                האם זכאית התובעת לדמי שימוש בחלקה ג' בנחלה חקלאית בשל השימוש הבלעדי שעושה הנתבע?

ג.                האם נפלה טעות בהערכת שווי עסקו של הנתבע בשל ייחוס מוניטין עסקי במסגרת מודל היוון תזרים מזומנים?

ד.                האם יש לתובעת מוניטין אישי המצדיק שיתוף של הנתבע?

ה.               האם כספי הירושה שקיבלה התובעת נטמעו ברכוש המשותף?

ו.                 מה תהא ההתייחסות השיפוטית להצעת מי מהצדדים להסדר איזון משאבים כולל?

א.       הרקע העובדתי והדיוני הרלבנטי:

1. הגב' ר.ב. (להלן: "האשה") ומר א.ב. (להלן: "האיש") הינם יהודים והם נישאו כדמו"י ביום 16/06/1977. הצדדים אימצו את בתם הבכורה,  פלונית, ילידת 11.05.87. פלונית היא נתבעת 2 והיא לא שימשה כצד פעיל בהליכים שעה שנתנה הסכמתה לכל הכרעה שיפוטית שתינתן ביחס לבית מגורים שרשמו הוריה על שמה במושב ***.
2. במהלך השנים הרתה האשה ולבני הזוג נולדו התאומים פלונים וזאת ב- 30/04/1992 שהינם בגירים כיום ומאוחר יותר, ביום25/3/1997נולדבן הזקוניםג.ב..

3. יחסיהם של בני הזוג לא עלו יפה וביום 20.05.10 הגישה התובעת סדרת תביעות כנגד הנתבע ואחרים (חברות בשליטתו) לרבות תביעת מזונות אשה וקטינים, תביעה רכושית לשמירת זכויות ופסקידין הצהרתיים וכןתביעת משמורת.

4. ביום 23/05/2009 עזב האיש את ביתם המשותף של הצדדים והאשה נותרה להתגורר בביתם אשר בנוי על מגרש 1001 גוש 11376 חלקה 61 במושב *** (להלן: "הבית") ואשר רשום על שם בתם של הצדדים .