30 חודשי מאסר בפועל לרו"ח בגין מעילה בכספי הלקוחות ועבירות מס

(בענין נאשם 1)

כתב האישום והעבירות בהן הורשע הנאשם

1. הנאשם 1 (להלן: "הנאשם"), רואה חשבון במקצועו, הורשע על פי הודאתו, בעבירות גניבה בידי מורשה לפי סעיפים 383 ו-393 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ובעבירות של השמטת הכנסה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה"), ומסירת דוחות לא נכונים בלא הסבר סביר במטרה להתחמק ממס לפי סעיפים 117(א)3 ו-117(ב) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, וזאת בגין מעילה בכספי לקוחותיו, בין השנים 2003 – 2011, כפי שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן ברביעית [במ/1].

2. יוער כי במסגרת כתב האישום ייחסה המאשימה לנאשם גם עבירה של מתן שוחד, בה כפר הנאשם. ביום 18.7.2016 זיכיתי את הנאשם מן האישום בעבירה זו [כמו גם את הנאשמת 2, אשר לה ייחסה המאשימה קבלת שוחד], והכל מן הנימוקים אשר פורטו שם.

3. עוד חשוב לציין, כי בהחלטתי הנזכרת לעיל, קבעתי כי לא ניתן לראות במעשיו של הנאשם עבירה רבת פריטים, וכי יש לראות במעשי המעילה הרבים בהם הודה, ריבוי עבירות.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

4. משיקולי יעילות דיונית יש לקבוע מתחם אחד לכלל עבירות הגניבה, וזאת חרף הרשעת הנאשם במספר רב של עבירות. בעבירות המס אין לראות כחלק מאותה מסכת עבריינית, לפיכך סבורה המאשימה כי יש לקבוע שני מתחמים שונים, האחד למסכת אירועי הגניבה, והשני לגבי עבירות המס.

5. לעניין הערך החברתי הנפגע, טענה המאשימה כי בכל הנוגע לעבירות הגניבה הערכים החברתיים שנפגעו הם האינטרס הרכושי של נפגעי העבירות, האמון של רשויות המדינה ואמון הציבור במקצוע הנהלת החשבונות.