3 שנות מאסר במסגרת עיסקת טיעון בגין כליאת שווא, תקיפה ואיומים

כב' השופטת שרה דותן- אב"ד:

איסור פרסום

עדותן של המתלוננות נשמעה בדלתיים סגורות. אנו מתירים את פרסום גזר הדין, למעט שמן של המתלוננות וכל פרט העלול להביא לזיהוין.

רקע

הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון, שהושג לאחר שמיעת עדותן של המתלוננות. במסגרת הסדר הטיעון, תוקן כתב האישום ונמחקו סעיפי עבירות המין משלושת האישומים.

הנאשם הראשון, דני בגימוב חדד (המכונה: "דרור", להלן: "נאשם 1"), חזר בו מכפירתו והודה בכתב האישום המתוקן, הכולל שלושה אישומים, ובהמשך לכך הורשע בביצוע העבירות הבאות (בריבוי מקרים):

כליאת שווא, עבירה על סעיף 377 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק");

תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג) הגורמת חבלה ממשית, עבירה על סעיפים 380 ו-382(ב)(1) לחוק;

איומים, עבירה על סעיף 192 לחוק;

היזק בזדון, עבירה על סעיף 452 לחוק;

ותקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג), עבירה על סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק (שתי עבירות).

הנאשם השני, סימון עסור (להלן: "נאשם 2"), חזר בו מכפירתו, הודה בכתב האישום המתוקן (הכולל אישום אחד כנגדו), ובהמשך לכך הורשע בביצוע העבירות הבאות:

היזק בזדון, עבירה על סעיף 452 לחוק;

פגיעה בפרטיות, עבירה על סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

על פי האישום הראשון, הנאשם 1 והמתלוננת ח.ס. החלו להתראות זה עם זו בחודש ינואר 2008. לאחר כחודשיים ועד לחודש יולי 2008 היו בני זוג. במהלך אותה תקופה, היכה הנאשם 1 את המתלוננת נמרצות, קילל אותה, השפיל אותה, הילך עליה אימים, איים עליה, גזר את בגדיה ואת שערה, נעל אותה בדירתו והכפיף אותה לרצונותיו, כמפורט להלן: חבט באפה באגרופו עד זוב דם; חנק אותה בצווארה עד לעילפון; זרק עליה נעל ספורט שפגעה בצלעותיה; משך בשיערה; בעט בגבה ובבטנה; הטיח את פח השירותים בפניה, והמשיך והטיח את ראשה באמבטיה ובקיר; בעט בה; זרק עליה חפצים שהיו באמבטיה; נעל אותה בדירתו ללא אפשרות לצאת, לעיתים ללא מזון או ציוד הכרחי, ומשביקשה לצאת מנע ממנה; גזר את בגדיה, כשבאחד מהמקרים גם הוסיף וגזר את שערה בנוכחות אדם אחר; חרט את שמו על יד ימינה תוך שהוא משתמש בסכין גילוח; סגר אותה בשירותים ולאחר כ-40 דקות אפשר לה לישון באמבטיה; שבר את הטלפון הנייד שלה על מנת למנוע ממנה לשוחח עם אחרים; ואיים עליה שאם תעזוב אותו ירצח אותה, ישרוף אותה ואת משפחתה.

חלקו של הנאשם 2 באישום הראשון הוא בכך שבביקוריו בדירת הנאשם 1 נהג לפתוח את דלת המקלחת ולפגוע בפרטיות המתלוננת ח.ס. בעת שהתרחצה, ללא הסכמתה. בנוסף, בהזדמנות אחת חתך את נעליה בעזרת מספריים.

על פי האישום השני, הנאשם 1 והמתלוננת א.ט. היו בני זוג במשך כשלושה חודשים בתחילת שנת 2008 או בסמוך לכך. במהלך אותה תקופה, היכה הנאשם 1 את המתלוננת, קילל אותה, תפס בשערה וסטר לה, כמפורט להלן: הרביץ לה בעזרת ידיו ורגליו וגרם לה לשטפי דם; בעט בבטנה בעת שהיתה בהיריון ממנו; משך בשערה, סובב את ידיה ובעט בה ברגליה; נעל אותה בדירתו, ובחלק מהמקרים גם החזיק את חפציה האישיים ברשותו על מנת למנוע ממנה ללכת; איים עליה כי יהרוג אותה אם תפנה למשטרה וכן איים עליה כי יבולע לה באם תתראה עם גבר אחר, וזאת לאחר שעזבה אותו.

על פי האישום השלישי, הנאשם 1 והמתלוננת ל.נ. הכירו בחודש יוני 2008. בתחילת חודש יולי, ביקרה בביתו. משביקשה לשוב לביתה, מנע זאת ממנה, תוך שהוא משליך את נעליה מהחלון, תופס וקורע את חולצתה ודוחף אותה למיטה. לבסוף, ניאות לשחררה בתנאי שתשאיר אצלו מסמכים אישיים (ביניהם תעודת זהות ופנקס חוגר), כפיקדון שיבטיח את שובה למחרת. בתאריך 10.07.08 קיים עמה יחסי מין לאחר שבעט במתלוננת ח.ס. ונעל אותה באמבטיה. במקרה אחר, הכה באגרופו בבטנה של המתלוננת ל.נ. לאחר שסיפרה לו כי יצאה לבלות עם ידידים וחברות.

טיעוני הצדדים

עו"ד מיכל גל (עקב טעות בפרוטוקול נרשם עו"ד מירי ארד), ב"כ המאשימה, טענה כי גם לאחר מחיקת עבירות המין מכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון, חומרת העבירות שביצע הנאשם 1 היא רבה, שכן נהג בצורה רכושנית ואלימה כלפי הנערות עימן היה בקשר, והפגין כלפיהן יחס אכזרי, מחפיר ומשפיל. לשיטתה, חומרת התנהגותו מתבטאת לא רק בעוצמת התקיפות, אלא במכלול התנהגותו, המבטאת זלזול וחוסר התחשבות ברצונותיהן וברגשותיהן. מוסיפה ומטעימה עו"ד גל כי לאור העימותים שנעשו במשטרה, נראה גם כי אין בנאשם 1 כל תובנה לפסול שבמעשיו. ב"כ המאשימה טענה כי יש להחיל על הנאשם את הרף שנקבע לעבירות אלימות במשפחה, שכן במקרה זה מדובר במי שהיו בנות זוגו, וכן טוענת כי נקודת המוצא לגזירת עונשו צריכה להיות העונש המכסימאלי הקבוע בחוק, לאור התמונה הכוללת המשתקפת מהאישומים ולאור העובדה שהעבירות בוצעו בשלהי רישיון האסיר שלו או מיד לאחר סיומו. לאור האמור, סבורה ב"כ המאשימה כי יש להשית על הנאשם 1 עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת בגין האישום הראשון, עונשי מאסר מצטברים בגין שני האישומים הנותרים, וכי יש להפעיל את עונש המאסר נגדו במצטבר, ולחייבו בפיצוי למתלוננות וקנס.

באשר לנאשם 2, הפנתה עו"ד גל לעברו הפלילי מביהמ"ש לנוער, וציינה כי אף שנגרר לביצוע העבירות והיווה "מעין ספיח בתיק", לא ניתן להתעלם מהעובדה שהוא הוסיף לסבלותיה של המתלוננת ח.ס. . לטענתה, יש להשית על הנאשם 2 עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וקנס.