החלטה בעניין חובת תום הלב באיזון מול הזכות למיקסום רווחים בגין דירה משותפת

לפניי בקשת האישה לרכישת חלקו של האיש בדירת המגורים, לאחר שהפקידה המחאה בנקאית בסך 136,000 ₪, המהווה 5% ממחצית שווי הערכת הדירה ע"י השמאית (במימוש מהיר), וזאת בהתאם להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה מיום 13.06.22, לפיהן תיערך ביניהם התמחרות פנימית ביחס לדירת המגורים. מנגד, עומדת בקשתו של האיש לחזור בו מהסכמתו לביצוע התמחרות פנימית ודרישתו למכור את הדירה בשוק החופשי, כאשר ב"כ הצדדים ינהלו את הליך המכירה ככונסות נכסים.

נוכח עוצמת קונפליקט הצדדים, אשר מטבע הדברים, משליך באופן ישיר גם על שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים, המתגוררים עמם בדירת המגורים המשותפת, מצאתי לנכון לפרט, בקצרה, את הרקע שקדם להחלטה בדבר אופן פירוק השיתוף בדירת המגורים.

1. בתאריך 16.11.21, התקיים קדם משפט ראשון בתיק דנן, בפני המותב הקודם, כב' השופטת נאוה גדיש. באותו דיון הבהיר כב' בית המשפט לצדדים, כי כתבי הטענות כוללים מידע רב, שאינו רלוונטי לתביעה ועשוי לפגוע בניהול ההליך, בכבודם של הצדדים וכן להשליך על טובת הילדים. לפיכך, בית המשפט הורה על תיקון כתבי הטענות באופן שיכללו רק טענות הרלוונטיות להליך הרכושי. בד בבד, ולצורך ייעול ההליך, הורה בית המשפט על מינוי מומחה לביצוע איזון משאבים בין הצדדים וכן הורה, בהסכמת הצדדים, על מינוי שמאי מטעם בית המשפט כדלקמן:

   "3.4 כמו כן, ובמקביל, על מנת לייעל את ההליך ולאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מינויה של השמאית גב' נעמי ספיר טל: XXXXXXXXX מרמת השרון, כמומחית מטעם בית המשפט לשם הגשת חוו"ד באשר לשווי הבית, לרבות לצורך מימוש מהיר".

    

2. עוד יצוין, כי באותה החלטה נקבע, כי אין מקום להיעתר לבקשת האישה לפירוק שיתוף מידי בדירה, הן מאחר וטרם הוגשו כתבי טענות מתוקנים והן מאחר והאיש מבקש כי איזון המשאבים ייעשה בכל הרכוש המשותף כמקשה אחת, ומדובר בטענה לגיטימית בשלב זה, כשמדובר בדיון ראשון בין הצדדים.

    

3. מספר ימים לאחר מכן, ביום 24.11.21 פתחה האישה בהליך של ה"ט 57378-11-21, בטענה כי האיש מטריד אותה, מנסה לכפות עצמו על גופה, דורש לנהל עמה שיחות בענייני גירושין באמצע הלילה, מערב את הילדים בסכסוך בין הצדדים וכיוצ"ב. לאחר שניתן צו הגנה במעמד צד אחד, התקיימו שני דיונים במעמד שני הצדדים, בתאריכים 01.12.21 ו-2.12.21, אשר כללו חקירות. בהחלטתו, הגיע בית המשפט למסקנה, כי האישה הגישה את צו ההגנה על מנת להרחיק את המשיב מהבית, בעקבות ההליך הרכושי ולא נתן אמון בעדותה לפיה האיש ניסה לכפות עצמו עליה. יחד עם זאת, בית המשפט לא התעלם מהתנהלותו הבעייתית של האיש בבית (עירוב הילדים בסכסוך בין הצדדים, העובדה שהעיר את האישה לפנות בוקר כדי לשאול שאלה על יום ההולדת של הקטין), באופן שיכול ללמד על כך שהאיש אינו מאפשר לאישה ניהול אורח חיים תקין וסביר. בית המשפט אף ציין את אופן ההתנהלות הבלתי סביר של ב"כ הצדדים. כמו כן, לאור החשש לשלום הקטינים, בית המשפט מצא לנכון למנות עו"ס לסדרי דין, שאף תשקול מעורבות של עו"ס לחוק נוער.

    

4. ביום 06.03.22 הוגשה לתיק חוות דעת שמאית ולהלן עיקריה: