אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' עזבון ע' ואח'

פלוני נ' עזבון ע' ואח'

תאריך פרסום : 22/12/2021 | גרסת הדפסה

ת"א
בית המשפט המחוזי
50332-05-18
16/12/2021
בפני השופטת:
מרב בן-ארי

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מ. קין
הנתבעים:
1. עזבון ע'
2. ח.כ.
3. נ.כ.
4. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

עו"ד מ. מחאג'נה (בשם הנתבעים 1-3)
עו"ד י. ראובינוף
עו"ד נ. בן צור (בשם קרנית)
פסק-דין
 

 

 

1.תביעה כספית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: החוק) בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1998, בתאונת דרכים שאירעה ביום 4.1.18.

 

 

נסיבות וחבות

 

2.על פי עדותו של התובע, ביום התאונה הוא נסע ברכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 ז"ל (להלן: המנוח). תוך כדי הנסיעה הרכב התנגש ברכב אחר. הנהג – המנוח נפצע באורח אנוש ונפטר מפצעיו למרבה הצער. לתובע נגרמה פגיעה רב מערכתית קשה.

 

3.במועד התאונה הרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה ולכן התביעה הוגשה נגד הנתבעת 4, קרנית (להלן: הנתבעת).

 

4.הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד עיזבונו של המנוח. יורשיו של המנוח הם צדדי ג' 2 – 3.

 

5.בכתב ההגנה מטעמם צדדי ג' לא חלקו על כך שהמנוח היה המחזיק, המשתמש והנוהג ברכב בזמן אירוע התאונה.

 

צדדי ג' 2 – 3 לא העלו טענת הגנה תקפה, והסתפקו בטענה שאין רכוש בעיזבון המנוח. צד ג' 2 התייצב לדיון ההוכחות והציג תצהיר (שלא הוגש) שהטענות בו הסתכמו בכך שהמנוח לא הותיר רכוש. באותו מעמד הוסבר לצד ג' 2 כי לפי הדין הגבייה תוגבל לחלקם של צדדי ג' 2 – 3 בעיזבון המנוח, אם קיים בו רכוש (ראו פרוטוקול עמ' 38). גם בסיכומים, צדדי ג' 2 – 3 שבו והעלו אך ורק את הטענה לפיה עיזבון המנוח לא כלל רכוש.

 

6.הנתבעת טענה שהתובע לא הוכיח את היותו נוסע ברכב במועד התאונה, ולא הנהג.

 

אף שהתובע לא הביא כעד את האדם הנוסף שהיה בתאונה, מצאתי לקבוע כי התובע היה נוסע, ולא נהג, מהטעמים הבאים: ראשית, עדותו של התובע לא נסתרה. למעט טענות סתמיות הנתבעת לא העלתה ממצאים ממשיים הסותרים את עדות התובע. שנית, הרכב לא היה בבעלותו של התובע, אלא בבעלות המנוח, כך שיש סיבה מסתברת לקבוע שאכן המנוח, שהרכב היה בבעלותו, היה הנהג. עוד יצוין כי הנתבעת הגישה בקשה להסתמך על ממצאי דו"ח המכון לרפואה משפטית בעניינו של המנוח, כדי להוכיח שהוא לא נהג, וניתנה לה הזדמנות להציג חוות דעת מומחה מטעמה בנושא, אך לא הוגש דבר (ראו החלטה מיום 3.10.21). כפי שהנתבעת עצמה ציינה, היא ביקשה חומרים שונים וביניהם תיק המשטרה, דו"ח הפינוי ועוד מסמכים, ובאיזה מהם לא עלו ממצאים הסותרים את עדות התובע. לבסוף, טענת הנתבעת לפיה "אין זה מן הנמנע" שהתובע הוא מי שנהג ברכב, אינה רלבנטית למשפט אזרחי, שבו מוכרעות טענות על יסוד מאזן ההסתברויות. לאור הנימוקים לעיל, עדותו של התובע לפיה היה נוסע עדיפה במאזן ההסתברויות.

 

7.לאור העובדה שצדדי ג' אישרו את חבות המנוח, ואין להם טענת הגנה תקפה, הנתבעת - המודיעה זכאית לקבל פסק דין נגד צדדי ג' 2 – 3, בסכום פסק הדין, בצירוף הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ, ועד כדי חלקם בעיזבון המנוח. הנתבעת רשאית להגיש פסיקתה מתאימה לחתימה בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה.

 

 

 

הנזק

 

פגיעות וטיפולים

 

8.כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע שברים באגן, עצמות הירכיים, הטיביה והפיבולה משמאל. כמו כן, שלפוחית השתן נקרעה בדופן הקדמי והאחורי. הקרעים נתפרו. השברים בירכיים טופלו במקבעים חיצוניים. התובע עבר ניתוחי מעקפים כדי לשפר את אספקת הדם לרגל שמאל, אך עקב התפתחות זיהום רגלו השמאלית נקטעה מעל הברך. בהמשך התפתחו סיבוכים בבטן והתובע עבר כריתת מעי דק ובוצעה קולוסטומיה. נוסף על כך נגרמו שברים בזרוע שמאל שקובעו, וכן קובעו השברים בירך ימין ובאגן. בהמשך, התובע עבר לפרוטומיה לשחרור הידבקויות.

 

התובע אושפז עד ליום 28.3.18 והועבר לשיקום בבית חולים לוינשטיין. השיקום הופסק עקב חסימת מעיים והתובע אושפז שוב בתאריך 3.4.18. לאחר ששוחרר, אושפז במחלקת שיקום אורתופדי בתל השומר לצורך התאמת פרוטזה ולימוד הליכה. התובע שוחרר מאשפוז בשיקום בתאריך 24.1.19. בתאריך 21.2.19 התובע עבר ניתוח נוסף לסגירת הסטומה וחיבור המעי הדק למעי הגס.

 

בתאריך 6.6.19 התובע אושפז שוב עקב כאבים בירך ימין, ונותח להוצאת הבורג. לאחר מכן, החל בטיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה במסגרת אשפוז יום. התובע התקשה בהתאמת פרוטזה והחל להתנייד באמצעות כיסא גלגלים.

 

הנכות

 

9.מונו מומחים בתחום השיקום (פרופ' פסט), בתחום האורולוגי (פרופ' מצקין) ובתחום הפנימי (פרופ' סקפה).

 

10.פרופ' פסט קבע תחילה נכות בשיעור 70% בגין הקטיעה והצלקות בגדם, לפי סעיף ליקוי 47 (6) ב'.

 

בתשובה (מיום 3.2.20) לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט תיקן את שיעור הנכות וקבע אותו על 80%, אולם זאת לפי דרגת נכות למוגבלות בניידות (ולא לפי סעיפי הליקוי של וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי).

 

בתשובה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת (מיום 11.8.20), פרופ' פסט תיקן שוב, וקבע כי נכותו של התובע מתאימה לסעיף הליקוי שצוין לעיל, ולפי אורך הגדם עומדת על 65% לצמיתות.

 

אם כן, נכותו הרפואית של התובע בגין הקטיעה עומדת על 65%.

 

11.פרופ' מצקין קבע לתובע נכויות כדלקמן:

 

15% נכות בגין דחיפות בהטלת שתן/דליפת שתן כתוצאה ממנה לפי סעיף ליקוי 23 (2) א בין II ל- III;

 

20% נכות בגין הפרעה בפליטת זרע, לפי סעיף ליקוי 24 (7) א 1. בתשובה לשאלות הבהרה פרופ' מצקין הבהיר שסביר להניח שיכולת הפריון לא נפגעה, אך גם בהנחה זו, תהליך הפריה מלאכותית כרוך בנזק.

 

12.פרופ' סקפה קבע לתובע נכויות כדלקמן:

 

30% נכות בגין הפרעות ניכרות בדרכי העיכול, מצב כללי לא ירוד, לפי סעיף ליקוי 14 (1) (ד) מותאם;

 

20% נכות בגין צלקות נרחבות באזורים מרובים, לפי סעיף ליקוי 75 (1) ג'.

 

פרופ' סקפה העריך שהתובע עלול לסבול מחסימת מעיים דקים בשל הניתוחים שעבר, בשכיחות של 2.4% לכל חייו.

 

פוטנציאל השתכרות

 

העדויות:

 

13.התובע העיד כי סיים 12 שנות לימוד. לטענתו, עקב התאונה הוא לא השלים את בחינות הבגרות אותן התכוון להשלים במהלך שנת 2018. התובע העיד כי לפני התאונה, במהלך שנת 2017, הוא עבר הכשרה ברכיבה טיפולית במשך כ- 9 חודשים, ולאחר מכן עבר עוד התנסות (כחלק מההכשרה) במשך 4 חודשים (עמ' 42 ש' 12 – 14). כמו כן, לפי עדותו, במהלך אותה תקופה סייע בעסק המשפחתי, מפעל לייצור חומרי ניקוי. ימים אחדים לפני התאונה התובע החל לעבוד בחוות סוסים בקיבוץ.

 

14.הוגשה תעודת בית הספר התיכון שבו למד התובע (נ/3). ציוניו של התובע היו על הצד הנמוך (למעט מספר מקצועות) ובחלקם ציונים שליליים, כך שהתובע לא זכאי לתעודת בגרות. התובע טען כי התכוון להשלים בגרויות בחודש בו אירעה התאונה, ולא יכול היה לעשות כן מאז ועד היום מאחר שהיה מאושפז ומטופל (עמ' 40 ש' 27 – עמ' 41 ש' 16).

 

הנתבעת הציגה תעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי, לפיה התובע עבד במספר מקומות בשנת 2017, בתקופה שבה לטענתו עבר הכשרה ברכיבה טיפולית. התובע הכחיש עבודה במקומות אלו (עמ' 42 ש' 1 – 2, עמ' 43 ש' 4 – 6, 25 – 26).

 

דיון:

 

15.שני הצדדים ביססו את חישוביהם על אמת המידה של השכר הממוצע במשק, ובדין עשו כן, כפוף להערות שיובאו להלן.

 

התובע לא היה תלמיד מצטיין. מנגד, התובע היה אדם נורמטיבי, שניהל חיים רגילים, וגם כאשר לא למד, עבד ועזר בעסקים משפחתיים. לפי עדותו הוא מתעתד לפתוח עסק משלו.

 

בעת התאונה התובע היה צעיר שטרם החל לכתוב את סיפור חייו. בהתאם, אמת המידה הקובעת לפי הפסיקה היא זו של השכר הממוצע במשק.

 

16.התובע טען כי יש לחשב את הבסיס לפי השכר הממוצע במשק ללא ניכוי מס, מהטעם שעקב נכותו הוא פטור ממס הכנסה.

 

טענה זו אני דוחה. פיצויי נזיקין נועדו להשיב את המצב לקדמותו, קרי: להניח שהתובע היה משתכר את השכר הממוצע (לאור גילו). אלמלא התאונה, אם כן, התובע היה משתכר את השכר הממוצע, ומשלם מס ככל אדם אחר.

 

לכן, יש לנכות מס, בהתאם להוראות החוק.

17.התובע שגה בנתון השכר הממוצע, אותו העמיד על 12,000 ₪. השכר הממוצע במשק לצורך החוק מחושב לפי סעיף 2 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א – 2020, כלומר: סכום ברוטו של 10,428 ₪.

 

18.בניכוי מס לפי הוראות החוק בסיס השכר עומד על 9,756 ₪.

 

הנכות התפקודית ואובדן כושר השתכרות

 

טענות הצדדים:

 

19.התובע טען כי לשילוב הנכויות שנקבעו יש השלכה על תפקודו, יכולת ההשתכרות שלו ואיכות חייו. הנכות בתחום האורולוגי משפיעה על יכולתו להתמודד עם נוכחות במקום העבודה ובציבור. הנכות בתחום הפנימי מחייבת אשפוזים וטיפולים פולשניים וקשיים בשליטה במערכת העיכול. הנכות בתחום האורתופדי מגבילה את תנועתו ומחייבת התאמות נגישות בכל מקום שיימצא, גם במקום עבודה. מכאן, התובע טען כי הוא איבד לצמיתות את כושר התפקוד ואת יכולת ההשתכרות.

 

התובע הוסיף וטען כי מהלך חייו עד התאונה מלמד על כך שהוא ראה את ייעודו בפעילות ובעבודה הכרוכות בפעילות גופנית. לכן, גם אם יצליח לרכוש מקצוע המותאם למגבלותיו הגופניות ולכישוריו האישיים יהיה זה בעיסוק בעבודה חלקית ובשכר נמוך.

 

20.הנתבעת טענה כי לנכויות בתחומים הפנימי והאורולוגי אין משמעות. הנכות בתחום הפנימי מורכבת מ- 20% נכות שהן צלקות, וגם להפרעות בדרכי העיכול אין משמעות תפקודית ניכרת. גם הנכות בתחום האורולוגי אינה בעלת משמעות תפקודית. לפי טענתה, אף הנכות בתחום האורתופדי נמוכה מזו הרפואית. מכאן, הנתבעת טענה כי יש להעמיד את הנכות התפקודית על 43%. הנתבעת כפרה בטענות התובע בקשר לייעודו במקצועות הכרוכים בפעילות גופנית, והפנתה לכך שאין כל ראיה לכך שהתובע עבר קורס מדריכי רכיבה. אדרבה, במועדים שבהם לטענתו היה בהכשרה, נתוני המל"ל – רציפות מלמדים על כך שעבד. התובע סיים 12 שנות לימוד, וגם על פי עמדת פרופ' פסט יוכל להשתלב במגוון של עבודות.

 

הראיות:

 

21.התובע העיד כי מאז פציעתו בתאונה הוא אינו עובד ואינו מסוגל לעבוד, ואף לא מסוגל ללמוד. התובע ציין שהוא מעביר את זמנו בביקורים אצל רופאים, בחדר כושר, באימוני שחייה ועד לאחרונה באימונים במסגרת ההתאחדות לספורט נכים. התובע תיאר כי הוא סובל מכאבים ברגל הפגועה, משתדל לרוב להימצא במקומות ממוזגים (משום שהכאבים מחריפים בטמפרטורות קיצוניות), הגדם רגיש ומדי פעם יש לו דלקות או פצעים ולכן אינו משתמש בפרוטזה. אף שהפרוטזה מאפשרת לו להתנייד, התובע נזקק לכיסא גלגלים לא אחת, ונוסף על כך מוגבל מאוד גם בעת השימוש בפרוטזה. התובע הוסיף שפרט למגבלות הנובעות מהקטיעה, מאז הפציעה הוא סובל מחוסר שליטה חלקי על שלפוחית השתן וגם מירידה בתיאבון ובעיות עיכול.

 

בחקירה הנגדית התובע העיד כי הוא מבקר את אחיו בחנות (עמ' 44 ש' 13 – 14), אך אינו עובד משום שהוא מתבייש שיראו אותו צולע, ולכן ממתין למימון התותבת היקרה כדי שיוכל לעבוד (עמ' 44 ש' 18 – 19). לשאלה, מדוע אינו עובד בעבודה פקידותית, התובע השיב שכרגע אין לו זמן לעבוד (עמ' 44 ש' 18 – 21). לפי עדותו של התובע הוא נוהג בעצמו, וזאת בעיקר לטיפולים ולבדיקות (עמ' 46 ש' 17 – 18). התובע העיד כי נהג ללכת לחדר כושר, לאימוני שחייה וגם להתאמן בנבחרת ישראל לקטועי גפיים, אך הפסיק (עמ' 46 ש' 19 – 28). התובע אישר שהוא משתמש ברכב כדי לקנות בגדים ואוכל (עמ' 46 ש' 33 – עמ' 47 ש' 3), ובזמנו הפנוי הוא מבלה עם חברים (עמ' 47 ש' 8 – 9). התובע העיד כי זמן קצר לאחר התאונה קיבל פנייה מהביטוח הלאומי לפנות לשיקום מקצועי, אך העובדת הסוציאלית אמרה לו לסיים את התהליך הרפואי תחילה. התובע לא מיצה אפיק זה, משום שעדיין לא סיים את התהליך הרפואי ואף אינו יודע מתי זה יקרה (עמ' 47 ש' 31 – עמ' 42 ש' 1). התובע גם לא פנה לרופא תעסוקתי (עמ' 48 ש' 9 – 10).

 

כאשר התובע נשאל מה בדעתו לעשות בעתיד, השיב כי הוא מעוניין לקחת קורס בניהול עסקים ולהקים עסק משלו (עמ' 48 ש' 12 – 13).

 

22.פרופ' פסט העיד שהפרוטזה הממוחשבת עליה המליץ לאחר תקופת הסתגלות, תשפר את רמת תפקודו של התובע בעתיד באופן משמעותי.

 

פרופ' פסט המליץ על שיקום תעסוקתי, ולצורך כך הפניה לרופא תעסוקתי.

 

לפי חוות הדעת וחקירתו של פרופ' פסט, הוא מייחס לתובע אפשרות להגיע לרמת תפקוד k3 (שתובהר להלן), שהיא רמת תפקוד גבוהה מאוד (מתוך רמות 0 – 4), ובהתאם, התובע יכול לעסוק בכל עבודה פקידותית או עבודה בישיבה, מול מחשב, תלוי בעניין של התובע ובכישורים שלו, כולל עבודות שדורשות לקום ולהסתובב (עמ' 28 ש' 28 – 30). עם זאת, פרופ' פסט הבהיר כי התובע מוגבל לעבודות שמטבען מבוצעות בישיבה (עמ' 29 ש' 1 – 10).

 

23.התובע ניסה להראות בחקירתו של פרופ' פסט כי יהיו מצבים שבהם התובע יהיה מוגבל בתנועתיות עקב צורך לטפל בפרוטזה (עמ' 32 – 33), וכי במצבים אלו התובע יזדקק לכיסא גלגלים או לקביים (שם). אכן, הדבר עלול ליצור בעיית נגישות (אף שנושא הנגישות זוכה כיום למודעות רבה יותר, ראו גם בעדות המומחה עמ' 32 ש' 22 – 25). נושא זה של היעדרויות, קשיים הנובעים מתקופות של החלפת הפרוטזה או תיקונה, ימי מחלה או חופשה שנדרשים לצורך טיפולים והתאמות (כולל ימי מחלה עקב הסיכון המוגבר לחסימת מעיים), כולם הם חלק ממכלול הערכת הפגיעה בכושר ההשתכרות.

 

דיון והכרעה:

 

24.אין ספק כי נכותו המרכזית של התובע היא הנכות בגין הקטיעה, שעומדת על נכות רפואית בשיעור של 65%. לצד זאת, גם נכויותיו האחרות של התובע הן בעלות השלכה תפקודית והשתכרותית. בעיות במערכת העיכול ובעיות בשליטה על שתן הן בעיות שמשליכות על יכולת התפקוד הכללית, על התמדה בעבודה ועל השתלבות בעבודה מתאימה.

 

25.יש ממש בטענת הנתבעת לפיה התובע נתן תשובות תמוהות ביחס להכשרה שלו כמדריך רכיבה. התובע כפר בנתוני המוסד לביטוח לאומי לפיהם עבד בתקופות החופפות ללימודי הרכיבה, ועדותו לפיה אינו זוכר שקיבל משכורת, או שאחיו קיבל משכורת במקומו, לא הייתה אמינה (ראו פרו' עמ' 42 – 43). כך גם, לא הציג אסמכתה ללימודים אלו. בכל מקרה, גם אם התובע סיים הכשרה כמדריך רכיבה, אין מדובר בהכשרה שמכתיבה את המשך חייו. לפי עדותו של התובע ההכשרה נמשכה מספר חודשים, התובע צעיר בשנים, ואין מניעה שיפנה לאפיקים תעסוקתיים אחרים, כך גם לפי עמדת פרופ' פסט.

 

בד בבד, במנותק מנושא לימודי הרכיבה, מכלול הראיות מצביע על כך שהתובע לא ייעד לעצמו עבודה שהיא משרדית. התובע ללא תעודת בגרות, ובמהלך השנים עסק בעבודות שונות בעסק המשפחתי, שאמנם אינן עבודות פיזיות אינטנסיביות אך גם אינן עבודות משרדיות.

 

26.לפי קנה המידה שהציב פרופ' פסט פתוחים בפני התובע אפיקים תעסוקתיים במהלך חייו. אולם, יש לקחת בחשבון את הכשרתו המוגבלת של התובע עד כה ואת הנכויות הנוספות שיש להן משמעות גם בחיים התעסוקתיים. כן יש לקחת בחשבון שהגבלה מראש לעבודה בישיבה פוגעת בפוטנציאל השכר שהתובע היה עשוי להגיע אליו לו עבד בעבודות פיזיות משמעותיות. מנגד, כפי שעולה גם מעדותו של התובע, הוא פעיל הן במפגשים חברתיים והן בספורט, נוהג ואינו שולל את יכולתו לעבוד בעבודה פקידותית.

לא ברור מדוע התובע טרם עשה מאמץ להשתלב בשוק העבודה. התובע טען שאין לו זמן לעבוד, אולם טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שעל פי עדותו של התובע הוא מקדיש זמן לא מבוטל לטובת התרועעות עם חברים או ביקור בעסקים המשפחתיים. כמו כן, התובע טרם החל בהליך של שיקום מקצועי ועל פניו התשובות שנתן מדוע טרם עשה כן, אינן מספקות (עמ' 47 ש' 23 – 26). כבר בחוות הדעת שניתנה לפני כשנתיים, בחודש 1/20, פרופ' פסט המליץ על פנייה לרופא תעסוקתי והתובע לא הראה כל מאמץ לפעול לפי המלצה זו (לעניין מאמץ השתלבות בשוק העבודה כפרמטר לקביעת הפגיעה בכושר ההשתכרות ראו ת.א. (מרכז) 7301-05-09 חאג' יחיא סאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.11.10) - פסקה 6 לפסק הדין).

 

27.נכותו המשוקללת הרפואית של התובע, ללא הצלקות והפגיעה בפריון, עומדת על 79%.

 

בהתחשב במכלול השיקולים לעיל, היכולות שהתובע הציג עד לתאונה ומעשיו אחריה, שילוב הנכויות בתחום האורתופדי, גסטרו ואורולוגי (ללא נושא הפגיעה בפריון), האפיקים התעסוקתיים שיהיו פתוחים בפניו, ועמדת פרופ' פסט באשר לעתידו המקצועי, אני מעמידה את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות על 70%.

 

הפסדי שכר לעבר

 

טענות הצדדים:

 

28.התובע עתר לפיצוי מלא לפי 12,000 ₪ למשך 42 חודשים (נכון למועד סיכומיו).

 

29.הנתבעת הציעה חישוב לפי הפסד מלא לתקופת אי כושר של כשנה ותשעה חודשים, עד הניתוח האחרון אותו התובע עבר. לאחר מכן ועד היום לפי 43% נכות תפקודית. כן טענה להפחתה נוספת מסכום הפיצוי בשל העובדה שהתובע לא עשה מאמץ להשתלב במעגל העבודה.

 

הכרעה:

 

30.אני רואה לקבוע תקופות מדורגות להפסדי שכר לעבר כדלקמן:

 

א.מיום התאונה עד לחודש 6/20 (18 חודשים)– הפסד מלא. התובע עבר ניתוח אחרון בחודש 6/19 (כך לפי החומר שהוצג) ואין להניח שמיד לאחר הניתוח התובע יכול היה לשוב לעבוד ולו באופן חלקי. בחודש 1/20 פרופ' פסט המליץ על הפניה לרופא תעסוקתי. גם לו פנה התובע אז, נדרש היה פרק זמן של הכשרה, איתור והסתגלות.

 

9,756 * 18 = 175,608 ₪ ובצירוף ריבית מאמצע התקופה – 177,724 ₪

 

ב.החל מחודש 7/20 ועד היום – למשך שנה וחצי – הפסד בשיעור של 80%. בתקופה זו המצב התייצב והתובע כבר יכול היה להשתלב בעבודה כלשהי, ולו חלקית.

 

9,756 * 80% * 18 = 140,486 ₪ ובצירוף ריבית מאמצע התקופה – 141,475 ₪

 

31.אין מקום להפחתה בשיעור 20% בשל היעדר מאמץ להשתלב בעבודה, כפי שטענה הנתבעת. פסיקת אובדן שכר בשיעור שאינו מלא, היא עצמה מבוססת על ההנחה שהתובע יכול היה לשוב לעבוד ולו באופן חלקי ביותר.

 

32.סך הכול הפסדי שכר לעבר, כולל ריבית: 319,199 ₪

 

הפסדי שכר לעתיד

 

טענות הצדדים:

 

33.התובע טען שאיבד לחלוטין את כושר ההשתכרות, ותבע פיצוי לעתיד בסכום של 3,696,000 ₪ עד גיל 70, בנימוק של דחיית גיל הפרישה.

 

34.הנתבעת טענה כי אין לסטות מגיל פרישה של 67. לשיטתה הפיצוי המגיע הוא בסכום של 1,206,983 ₪ לפי גריעה של 43% מכושר ההשתכרות. אף כאן הנתבעת טענה שיש להפחית 20% בגין היעדר מאמץ לשוב למעגל העבודה (טענה שנדחתה בפרק הקודם).

 

דיון:

 

35.צודקת הנתבעת כי אין מקום לחרוג מגיל הפרישה המקובל. התובע לא הצביע על כל נתון עובדתי שיבסס פסיקת שכר עד גיל 70. התובע צעיר בתחילת דרכו שעובר לתאונה עבד כשכיר ואין שום נתון מיוחד בעניינו המצדיק לחרוג מהחזקות הפסיקתיות בנדון.

 

36.חישוב הפסדי שכר לעתיד על בסיס השכר הממוצע בניכוי מס, ולפי 70% גריעה מכושר ההשתכרות (המקדם: 289.7)

 

9,756 * 70% * 289.7 = 1,978,419 ₪

 

פנסיה

 

37.פיצוי בגין אובדן הפרשות סוציאליות לפי 12.5% מהפסדי השכר לעבר ולעתיד: 287,202 ₪

 

אביזרים

 

חוות דעת פרופ' פסט:

 

38.פרופ' פסט קבע כי לתובע יש פוטנציאל להגיע ליכולת ברמה 2 – K ואף 3 –K (הליכה מחוץ לבית על משטח לא אחיד, עליה למדרכה וירידה ממנה, שימוש במדרגות). במצב של רמה 3 קיימת יכולת שימוש בפרוטזה גם במסגרת עבודה ותחביבים כולל פעילות ספורטיבית. בהתאם לפוטנציאל זה, יש להתאים את הפרוטזה.

 

39.פרופ' פסט הסביר את הדרך לקביעת דרגת ה- K, על בסיס שיטת ניקוד (AMP), החל מדרגה 0 – אדם שאינו מועמד לפרוטזה כלל, ועד לדרגה 4, שניתנת לאנשים שעוסקים בפעילויות ספורטיביות משמעותיות (ריצה בהרים, קייקים וכו'). (עמ' 25 ש' 17 – 31).

 

דרגה K 2 מיועדת לאנשים שמתניידים בקהילה (קניות, עליה וירידה במדרכה), ואילו דרגה K 3 מיועדת לאנשים שמסוגלים להתנייד בעבודה, ללכת במהירויות שונות וכו'.

 

40.פרופ' פסט המליץ על התאמת בית גדם חדש. כן ציין כי במהלך השנה הראשונה יידרשו שינויים והתאמות בבית הגדם לאור השינויים הצפויים בצורת הגדם ונפחו. פרופ' פסט העריך שבמהלך השנה הראשונה נדרש יהיה להחליף את בית הגדם אחת ל- 3 חודשים. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע, פרופ' פסט העריך את החלפת בית הגדם לאחר השנה הראשונה אחת לחצי שנה – שנה. פרופ' פסט העריך עלות בית גדם מהסוג שהמליץ עליו (CAM-CAT, שטל לוק עם ליינר וואקום) בסכום של כ- 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.

 

כמו כן, בין ההחלפות של בתי הגדם, התובע ייזקק לליינרים גרביים (שרוולים), בעלות של 80 ₪ בצירוף מע"מ. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט ציין שבתחילה מספקים למטופל 6 גרביים לתותבת ראשונה ובהמשך 3 גרביים, וכי השימוש בגרביים אלו הוא קבוע וללא הגבלת זמן.

 

41.לתובע הותאמה ברך הידראולית. פרופ' פסט המליץ על המשך השימוש באביזר זה וכן על התאמת כף רגל קלה צוברת אנרגיה, בעלות של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ.

 

42.פרופ' פסט ציין שעלות פרוטזה עם ברך הידראולית, בית גדם וכף רגל קלה צוברת אנרגיה היא כ- 80,000 ₪ בצירוף מע"מ. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט העריך כי בברך ההידראולית התובע ישתמש עד ארבע שנים.

 

לפי עמדתו, קיימת סבירות שלאחר שימוש בפרוטזה עם ברך הידראולית במשך 3 – 4 שנים התובע יגיע לרמת תפקוד 3K ולאחר מכן פרופ' פסט המליץ על החלפת הפרוטזה לפרוטזה עם ברך ממוחשבת וכף רגל אוצרת אנרגיה.

 

עלות פרוטזה כאמור עם ברך ממוחשבת נעה לפי חוות הדעת בין 250,000 ₪ ל- 450,000 ₪ בצירוף מע"מ.

 

בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט התייחס לפער בתמחור וציין שמדובר ביצרנים שונים של הברך הממוחשבת, כאשר טווח המחירים משתנה בהתאם לפרטי הברך, היצרן וכו'. פרופ' פסט ציין שגם הברכיים היותר זולות ייתנו מענה לצרכיו של התובע. פרופ' פסט הוסיף כי במטופלים שאינם נתמכים על ידי משרד הביטחון יש צורך באישור משרד הבריאות להנפקת ברך ממוחשבת.

 

את הפרוטזה יש להחליף אחת ל- 4 שנים, ובתשובה לשאלות ההבהרה מטעם התובע הובהר שהחלפה אחת ל- 4 שנים מתייחסת גם לכף הרגל צוברת אנרגיה וגם לברך הממוחשבת.

 

43.נוסף על כך, פרופ' פסט המליץ על התאמת פרוטזה לתנאי רטיבות, בעלות של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ. פרוטזה זו אינה ממומנת על ידי משרד הבריאות במטופלים שאינם קשורים למשרד הביטחון. החלפתה היא לפי מידת השימוש בה.

 

44.עוד לפי חוות הדעת, התובע יזדקק לקביים קנדיות ומקלות הליכה. עלות הקביים בין 500 ל- 1,000 ₪ בצירוף מע"מ, ויש להחליפן אחת לשלוש שנים.

 

45.אשר לכיסא גלגלים, פרופ' פסט המליץ על כיסא גלגלים קל ומתקפל, בעלות של כ- 20,000 ₪ בצירוף מע"מ. את כיסא הגלגלים יש להחליף אחת לחמש שנים.

 

46.פרופ' פסט המליץ גם על כיסא שירותים בעלות של 3,000 – 4,000 ₪ אותו יש להחליף אחת ל- 3 – 4 שנים.

 

השתתפות משרד הבריאות ומכון לואיס:

 

47.הנתבעת הגישה תעודת עובד ציבור של גב' יעל גרין, ס. מנהלת היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות במשרד הבריאות. לפי תעודה זו עד כה משרד הבריאות לא מימן אביזרים עבור התובע, וכן אינו מממן אביזרים שכבר נרכשו. עוד צוין בתעודה כי מתוך האביזרים שהוזכרו בחו"ד פרופ' פסט, האביזרים הבאים כלולים בתוספת השלישית (כלומר: ממומנים ע"י משרד הבריאות):

 

  • כיסא גלגלים

  • כיסא לשירותים ורחצה

  • קביים קנדיות

  • בית גדם מסוג cam-cat

  • Shuttle lock

  • ליינר + ואקום

  • גרביים

  • ברך הידראולית

  • כף רגל קלה צוברת אנרגיה או כף רגל מסוג SACH

     

    לפי תעודת עובד הציבור, האביזרים מסופקים לאחר שניתן פסק דין בתיק, וכפוף לזכות שיבוב כלפי המבטחת (סעיף 2 לתעודת עובד ציבור שהוגשה ביום 11.4.21).

     

    48.בהשלמה לתעודת עובד הציבור, מתאריך 21.4.21 העדה ציינה כי מכון לואיס מימן במסגרת פיילוט שהסתיים ולא הוארך תותבות אלקטרוניות (ממוחשבות), בטווח מחירים שבין 100,000 ₪ ל- 200,000 ₪, כאשר המחיר תלוי בסוג הברך ומשך האחריות, והאחריות היא ל- 6 שנים. המחיר כולל גם שני טיפולים. בתעודה נוספת מתאריך 15.6.21 העדה ציינה כי השאלה האם התותבות האלקטרוניות ייכללו בסל הבריאות נמצאת בבירור ותידרש השלמה נוספת שתוגש ע"י משרד הבריאות בתוך 45 ימים.

     

    49.מטעם מכון לואיס העיד מר קריאל, שהוא בקר /מפקח במכון לואיס. מכון לואיס הוא חברה פרטית העוסקת בהתאמת פרוטזות, סדים ונעליים. החברה פועלת מול הניזוקים ומול המממנים השונים (משרד הבריאות, משרד הביטחון, ביטוח לאומי וקופות החולים) (עמ' 9 ש' 20 – 23).

     

    50.מר קריאל העיד על תהליך העבודה במכון לואיס. תחילה המטופל מקבל מרשם רופא לפי מבחן יכולת תנועה – AMP (שהזכיר פרופ' פסט). לאחר שהרופא נתן מרשם מתאים, המטופל פונה לבית מלאכה שממלא את כל הפרטים הדרושים. מכון לואיס בודק שהמפרט תואם לכללים. לאחר אישור מכון לואיס בית המלאכה מבצע את ההזמנה שמשולמת באמצעות מכון לואיס (עמ' 10 ש' 8 – 17).

     

    הדיון בסוגי האביזרים:

     

    51.הדיון באביזרים השונים יחולק לשלושה עניינים שונים:

     

    א.הברך הממוחשבת – מהו סוג הברך הממוחשבת שיש לאשר (מבחינת רמת עלות) והאם קיים מימון של ברך ממוחשבת באמצעות של משרד הבריאות;

     

    ב.האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור של משרד הבריאות;

     

    ג.תותבת רטובה (לא כלולה בתעודת עובד הציבור של משרד הבריאות).

     

    ברך ממוחשבת

     

    מימון ע"י משרד הבריאות:

     

    52.העדויות בנושא מימון תותבת ממוחשבת מעלות את התמונה הבאה:

     

    א. כיום משרד הבריאות אינו מממן ברך ממוחשבת. על פי תעודות עובד הציבור של גב' גרין היה פיילוט שהסתיים. בתעודת עובד הציבור הנוספת מתאריך 15.6.21 צוין כי בתוך 45 ימים יוחלט האם להמשיך במימון הברך הממוחשבת. מאז שמיעת הראיות חלפו אותם 45 ימים, ואין לפני בית המשפט ראיה לפיה הפיילוט המשיך.

     

    העדה הסכימה שנכון למועד עדותה הפיילוט לאספקת ברך ממוחשבת באמצעות משרד הבריאות הסתיים בהיעדר תקצוב לכך, והנושא ממתין להחלטת וועדת הסל ומשרד האוצר (עמ' 23 ש' 17 – 26, עמ' 24 ש' 16 - 17).

     

    ב.מר קריאל העיד כי אמנם אושרה ברך ממוחשבת מתוצרת מסוימת (עמ' 12 ש' 4), אך זאת דרך וועדת חריגים (עמ' 15).

     

    53.הנתבעת טענה שאין מקום לפצות בגין עלות הברך הממוחשבת, שכן עלות זו ניתן לקבל באמצעות ועדת החריגים.

     

    54.אני דוחה את טענת הנתבעת. אין מקום לקבוע קיומו של מימון המותנה בוועדת חריגים. לפי תעודת עובד הציבור של משרד הבריאות נעשה פיילוט בנושא אספקת ברך ממוחשבת, כך שסביר שאותם 3 מקרים שאושרו היו במסגרת הפיילוט, שהסתיים. בעצם העובדה שאישור המימון תלוי בוועדת חריגים יש כדי ללמד שאין מדובר בזכאות אוטומטית (כפי שקיימת ביחס ליתר האביזרים). ניזוק זכאי לקבל כל עלות שלא הוכחה לגביה זכאות חוקית ברורה (וראו גם דברי המומחה פרופ' פסט, עמ' 31 ש' 14 – 16, עמ' 36 ש' 4 - 7).

     

    עלות ברך ממוחשבת:

     

    55.תמונת המצב לפי העדויות:

     

    א.לפי חוות דעת פרופ' פסט, עלות ברך ממוחשבת נעה בין 250,000 ₪ ל- 450,000 ₪. בסופו של דבר, במהלך שמיעת הראיות התברר שהעלות נמוכה מכך, כמפורט להלן.

     

    הנתבעת הציגה הצעת מחיר בסכום של 155,000 ₪ בצירוף מע"מ.

     

    המחיר המשולם ע"י משרד הבריאות הוא 96,000 ₪ לפני מע"מ (עמ' 12 ש' 28). יש להניח שההפרש נובע מכוח הקנייה של משרד הבריאות.

     

    על פי נתונים אלו לקוח פרטי (דוגמת התובע) יוכל להשיג ברך ממוחשבת בעלות של 155,000 ₪ בצירוף מע"מ.

     

    מר קריאל, שהוא עד שהראה מומחיות ממשית בתחום זה (עמ' 18 ש' 26 – 29 וראו גם דברי פרופ' פסט – עמ' 31 ש' 17 - 19), הבהיר כי רמת המחירים זהה גם לסוג שסופק במסגרת מכון לואיס וגם לברכיים ממוחשבות מאותה רמה מתוצרת של חברות אחרות (עמ' 13 ש' 30).

     

    ב.בתחום הברכיים הממוחשבות קיימים סוגי אביזרים בשתי רמות מחיר. שתי החברות שהוזכרו משווקות ברך ממוחשבת ברמת מחיר אחת (סביבות ה- 40 – 50 אלף דולר) (להלן: רמת המחיר הבסיסית) וכן ברך ממוחשבת ברמת מחיר גבוהה יותר (תוספת של כ- 120,000 ₪) (להלן: רמת המחיר הגבוהה) (עדות קריאל – עמ' 19 ש' 32 – עמ' 20 ש' 1, עדות פרופ' פסט – עמ' 26, עמ' 27 ש' 8 – 10, עמ' 35 ש' 15 – 19). הצעת המחיר שהציגה הנתבעת ביחס לרמת המחיר הבסיסית תואמת את עדויות המומחים לדבר.

     

    ההבדל הביצועי בין שתי הרמות הוא באימפקט גבוה יותר ברמת המחיר הגבוהה כגון: קפיצה (העד קריאל - עמ' 20 ש' 12), שינוי כיוון, ריצה בהרים, מהירויות גבוהות ומשתנות (פרופ' פסט - עמ' 27 ש' 11 – 12, עמ' 28 ש' 10 - 11). הברכיים ברמת המחיר הגבוהה כוללות אלקטרוניקה ברמה מתוחכמת יותר (פרופ' פסט - עמ' 26 ש' 3 – 4).

     

    עם זאת, לא הייתה מחלוקת על ידי שני המומחים לדבר: הן פרופ' פסט והן מר קריאל, שעוסק בכך באופן יומיומי ומכיר היטב את השוק, כי הברכיים בשתי רמות המחיר הן ברמה גבוהה, משוכללות מאוד, פועלות כולן בצורה זהה, וטובות לאדם שהוא פעיל מאוד, כולל פעילות ספורטיבית מתונה (עמ' 20 ש' 4 – 5, 19 – 20, עמ' 29 ש' 11 - 13).

     

    ג.עוד לפי עדותו של מר קריאל, במקרה של הברך הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית אחד היצרנים לא מאפשר לשלב חלקים של יצרנים אחרים. עם זאת, יצרן אחר של ברך באותה רמת מחיר גבוהה, כן מאפשר לעשות זאת (פרו' עמ' 14 ש' 31 - 33).

     

    טענות הצדדים:

     

    56.התובע הפנה לכך שעסק בספורט, וטען שיש לפצות אותו בהתאם לעלות ברך ממוחשבת ברמת המחיר הגבוהה, לפי חישוביו העלות מסתכמת ב- 2,915,000 ₪. לחילופין, ערך חישוב בהתאם לרמת המחיר הבסיסית.

     

    57.הנתבעת טענה שאין כל סיבה לממן ברך ממוחשבת ברמת המחיר הגבוהה, שכן לפי המומחה מטעם בית המשפט כמו גם עדותו של מר קריאל, אין הבדל ממשי באיכות בין שתי התותבות. לכן, לעמדת הנתבעת יש לממן עלות של ברך ממוחשבת לפי 155,555 ₪ בצירוף מע"מ.

     

    הכרעה:

     

    58.עמדת המומחה מטעם בית המשפט היא שהתובע עשוי להגיע לרמה של 3K (ראו בחוות הדעת ובחקירה הנגדית – עמ' 28 ש' 14 – 15). המומחה הדגיש שהפרוטזות ברמת המחיר הבסיסית של שני יצרנים יענו על צרכיו של התובע, ואפילו פרוטזה מסוג אחר שהיא זולה מהן (עמ' 27 ש' 8 – 10, עמ' 28 ש' 16 - 17). זאת ועוד, פרופ' פסט הבהיר כי הברך הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית תואמת רמת תפקוד של 2 K ועד 4K נמוך (low k4 ), כאשר רמת התפקוד הפוטנציאלית שייחס לתובע (3k ) היא רמה גבוהה מאוד. ברמת תפקוד זו, יחד עם הפרוטזה הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית, התובע יוכל "לתפקד, לקום, ללכת, להיכנס ולצאת למכונית, לעלות מדרגות בזהירות, לרדת, לצאת לבילוי רגלי, יוכל לטייל ולעשות את רוב הדברים" (עמ' 28 ש' 26 – 28), בהגבלה שלא ניתן להרכיב את הפרוטזה 24 שעות ביממה (עמ' 28 ש' 27 – 28).

     

    59.בעצם העובדה שהפרוטזה ברמת המחיר הגבוהה מאפשרת תפקוד "קיצוני", להבדיל מתפקוד "מירבי" (שמתאפשר באביזרים בשתי רמות המחיר) (כלשונו של המומחה – עמ' 34 ש' 13), אין כדי לחייב מימון ברמת המחיר הגבוהה, משום שלפי עמדת המומחה התובע כלל אינו מתאים לרמת התפקוד הגבוהה, ואינו זקוק לה, ולמעשה, לא רק התובע, אלא מרבית האנשים מותאמים לרמת תפקוד k3 (עמ' 35 ש' 21 – 24). להזכיר, רמת התפקוד בעזרת הברך הממוחשבת ברמה הבסיסית מאפשרת פעילות ספורטיבית ויומיומית מלאה. למרות שנשאל מספר פעמים, המומחה שלל את הטענה לפיה יש להתאים לתובע פיצוי לפי ממוצע העלויות בין שני סוגי המחירים, והסביר שהברך הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית כלל אינה זולה, ויש שביעות רצון רבה מאוד מהשימוש בה (עמ' 35 ש' 9 – 19). פרופ' פסט סיכם וציין כי הסבירות היא שהתובע יסתדר לכל צרכיו ברמת תפקוד k3 גבוה, שהפרוטזה הממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית מתאימה לה (עמ' 37 ש' 12 – 16).

     

    60.לסיכום, לאור עדויותיהם החד משמעיות של שני מומחים לדבר, לפיהן תותבת ממוחשבת ברמת המחיר הבסיסית תענה לכל צרכיו של התובע, מותאמת לרמת התפקוד שלו, ואף לרמה גבוהה יותר מזו שהתובע צפוי להגיע אליה, הפיצוי יחושב לפי עלות התותבת ברמת המחיר הבסיסית, בהתאם לעלות שהציגה הנתבעת, שנתמכה בעדויותיהם של פרופ' פסט ושל מר קריאל.

     

    61.כיום התובע מרכיב ברך הידראולית, לפי עדותו – מתחילת השיקום (עמ' 45 ש' 2 – 3). לאור מועד התאונה, אנו לקראת חלוף הזמן שקצב המומחה להתקנת ברך ממוחשבת. מסיבה זו, לא ראיתי לדחות ב- 4 שנים נוספות את קבלת הברך הממוחשבת. אמנם המומחה התייחס לביצוע שיקום אינטנסיבי טרם הרכבתה, אך בזמן שחלף התובע היה פעיל, עובדה שיש לה משמעות גם לפי עמדת פרופ' פסט (עמ' 33 ש' 29 – 33). אין לפניי חוות דעת עדכנית לפיה התובע נותר באותה רמת תפקוד, ובמצב ראייתי זה עדיף לפצות את התובע באופן שהשימוש בתותבת הממוחשבת יהיה זמין לו באופן מידי.

     

    62.לאור האמור, העלויות הן כדלקמן:

     

    א.עלות ברך ממוחשבת: 155,555 ₪ בצירוף מע"מ: 182,000 ₪.

     

    ב.החלפה אחת ל- 6 שנים (התובע חישב בסיכומיו את העלויות על בסיס החלפה אחת ל – 6 שנים לאור העדויות לפיהן האחריות היא לפרק זמן זה– עמ' 27 ש' 29), כלומר, עלות חודשית בסכום של 2,528 ₪.

     

    ג.הפיצוי למשך 54 שנים נוספות (לפי תוחלת החיים) (מקדם: 320.6), החל מעוד 6 שנים (0.8375) – 678,774 ₪.

     

    ד.סכום הפיצוי עבור תותבת ממוחשבת: 860,774 ₪.

     

    עלויות האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור של משרד הבריאות

     

    טענות הצדדים:

     

    63.התובע עתר לפיצוי בגין האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור. התובע טען כי חוזר משרד הבריאות 15/2014 יוצר קשיים מרובים והפנה לסעיף 1.3 לחוזר. התובע טען שיש למנוע מצב שבו יהיה תלוי "בחסדיו וברצונו הטוב של פקיד כזה או אחר" כלשונו.

     

    64.הנתבעת הציעה לפצות לפי עלות ראשונית של רכישה. עם זאת, הנתבעת הציגה עלויות נמוכות יותר מהעלויות שננקבו בחוות הדעת, ועתרה למתן פיצוי לפי עלויות אלו.

     

    הכרעה:

     

    65.התרשמתי מתוך עדותם של גב' גרין ומר קריאל, כי אין קושי במימון האביזרים שנכללו בתעודת עובד הציבור של גב' גרין, החל ממועד פסק הדין ואילך. כמו כן, לפי עדותו של מר קריאל, אין מניעה לבצע החלפות ביחס לאביזרים הממומנים (עמ' 14).

     

    66.טענת התובע ביחס לקשיים כלשהם בקבלת האביזרים הכלולים בתעודת עובד הציבור, לא הוכחה.

     

    סעיף 1.3 לחוזר משרד הבריאות קובע בסך הכול שאביזרים לא יסופקו לפני שניתן פסק דין בהליך. מכאן, שבכל הקשור לעלויות אלו לעבר יש לפצות לפי הוצאות בפועל ואין מקום לפיצוי לעתיד.

     

    הטענה בדבר "קשיים פקידותיים" לא הוכחה. משרד הבריאות אינו גוף קיקיוני אלא זרוע של המדינה. משרד הבריאות קבע סל אביזרים מסוים שהניזוק זכאי לקבלם בדין, ואינו תלוי ב"חסדים" של פקידים. עוד נציין שגב' גרין הגיעה להיחקר על תעודת עובד הציבור לפי בקשת התובע, והיא לא נשאלה על היתכנות מצב שבו ניזוק לא יקבל את המגיע לו בהתאם לחוזר משרד הבריאות.

     

    67.לפיכך, אני מקבלת את עמדת הנתבעת לפיה יש לפצות בגין עלות הרכישה הראשונית של האביזרים וללא החלפות.

     

    68.ההפרש בין הצדדים ביחס למכלול בית הגדם, הברך ההידראולית וכף הרגל אינו גבוה. התובע ערך חישוב המגיע לסכום כולל של 59,000 ₪. הנתבעת הגיעה לסכום כולל של 44,000 ₪ (העלויות כוללות מע"מ). בהתחשב בכך שהעלות שהעריך המומחה הייתה 80,000 ₪, יש להניח שהתובע הציג עלות ממוצעת, שהיא סבירה בעיניי. לכך יש להוסיף שלפי קביעת המומחה עדיין נדרש שכל הרכיבים הקשורים לתותבת יסופקו על ידי בית מלאכה אחד (ראו תשובה 19 לתשובות מיום 11.8.20), כך שהתייחסות להצעת מחיר לרכיב כזה או אחר באופן מבודד אינה נכונה. תמיכה לכך יש בהצעת המחיר לכל המכלול שהנתבעת הציגה בשאלות הבהרה למומחה מיום 2.7.20. הצעה זו עמדה על כ- 50,000 ₪ בצירוף מע"מ (כלומר: סכום כולל של כ- 59,000 ₪, הוא העלות שננקבה על ידי התובע), ראו עמ' 77 למוצגי הנתבעת – שאלה 26 והצעות המחיר בעמ' 84 ובעמ' 86 למוצגי הנתבעת.

     

    בהתאם, אני פוסקת בגין עלות המכלול סכום של 59,000 ₪.

     

    69.גרביים לגדם: בהתחשב בתשובותיו של המומחה בדבר עלות הגרביים (80 ₪ בצירוף מע"מ), תשובות המומחה ביחס להחלפה, וכאשר הצדדים חלוקים על כמות ההחלפות, ולא הוצגו נתונים בדבר רכישת אביזר זה או קבלות, אני מעריכה את העלות עד היום בסכום כולל של 1,000 ₪.

     

    70.כיסא גלגלים – ההפרש בין הצעת המחיר שהציגה הנתבעת (כ- 20,000 ₪) לבין הערכת המומחה (23,400 ₪) אינו משמעותי. אני פוסקת את הסכום לפי הערכת המומחה – 23,400 ₪.

     

    71.קביים קנדיות: העלות הממוצעת בה נקב המומחה הייתה 750 ₪ בצירוף מע"מ, החלפה אחת לשלוש שנים. מאז התאונה חלפו ארבע שנים. לאור האמור, אני מעריכה עלות זו בסכום של 1,755 ₪.

     

    72.כיסא רחצה – עלות של 3,000 ₪ לפי סיכומי הצדדים, כפי שנקבע בחו"ד המומחה.

     

    73.החישוב לעיל מגיע לסכום של 88,155 ₪.

     

    74.לפי מוצגי הנתבעת, היא שילמה במישרין לספק אביזרי אורתופדיה סכום כולל של כ- 101,000 ₪ (בתאריך 23.2.19 שולם סכום כולל של 53,750 ₪, בתאריך 28.11.19 שולם סכום כולל של 26,406 ₪, בתאריך 15.9.20 שולם סכום של 21,338 ₪). מדובר בתשלום עבור הרכישות הראשונות, שאמורות היו להיות מפוצות במסגרת רכיב זה. מאחר שלא הובאו ראיות להוצאות המדויקות, וייתכן שההערכה לוקה בחסר, לא ייפסק דבר ברכיב האביזרים, וזאת כנגד התשלומים התכופים ששולמו לספק.

     

    תותבת לתנאי רטיבות

     

    75.פרופ' פסט המליץ על פרוטזה לתנאי רטיבות בעלות של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ, ועל פי תעודת עובד הציבור של משרד הבריאות, אביזר זה אינו מסופק.

     

    הצדדים אינם חלוקים על העלות, אלא על תדירות ההחלפה. התובע טען להחלפה אחת ל- 3 שנים. הנתבעת טענה כי ההחלפה צריכה להיות בתדירות נמוכה יותר מהתותבת הרגילה, שמוחלפת אחת ל- 6 שנים. אין ראיות ברורות לגבי אחריות יצרן בתותבת לתנאי רטיבות. עמדת פרופ' פסט הייתה שהחלפה היא לפי השימוש. בנסיבות אלו, ראיתי לקבוע תדירות החלפה של אחת ל- 5 שנים. כלומר, עלות חודשית של 780 ₪.

     

    עלות תותבת ראשונית - 46,800 ₪.

     

    חישוב למשך 54 שנים נוספות (מקדם: 320.6), החל מחלוף חמש שנים ממועד התאונה (חודש 1/23 – בעוד כשנה – מקדם היוון כפול 0.9709): 242,791 ₪.

     

    סך הכול עלויות תותבת לתנאי רטיבות: 289,591 ₪

     

    הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

     

    טענות הצדדים:

     

    76.התובע עתר לפיצוי בגין עלות טיפולים פיזיותרפיים מעבר למכסה המוקצבת בסל שירותי הבריאות (12 טיפולים בשנה), סכום שנתי של 2,000 ₪. התובע העיד בתצהירו כי הוא מקבל תרופות במסגרת הזכאות הציבורית, אך נדרש לדמי השתתפות בעלות של כ- 200 – 300 ₪ לחודש. לכן, עתר לפיצוי לעבר בהתאם להערכה זו בסכום של כ- 10,500 ₪ ולעתיד, סכום של 83,500 ₪.

     

    77.הנתבעת טענה כי אין אסמכתה לקיומן של הוצאות לעבר, וכן הפנתה לעמדת פרופ' פסט לפיה התובע לא יזדקק בעתיד לטיפולים כדי לשמר את מצבו.

     

    חו"ד ושאלות הבהרה:

     

    78.פרופ' פסט ציין שיידרשו לתובע מספר חודשים כדי להגיע לרמה תפקודית משופרת, תוך ביצוע שינויים תכופים והתאמות בפרוטזה. לשם כך, על התובע לעבור שיקום אינטנסיבי במסגרת אשפוזית, או במסגרת אשפוז יום לפחות 3 – 4 פעמים בשבוע. במסגרת זו עליו לקבל ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה לחיזוק הגפיים התחתונות ולימוד הליכה עם הפרוטזה.

     

    כמו כן, לפי חוות דעתו של פרופ' פסט, לאחר החלפת הפרוטזה התובע יזדקק שוב לתרגול אינטנסיבי במשך מספר חודשים עם פיזיותרפיסט ובליווי צמוד של פרוסטטיסט כדי להפיק את התפקוד המירבי עם הפרוטזה החדשה.

     

    פרופ' פסט ציין כי עדיף לקבל את הטיפולים במסגרת בית החולים במרפאת שיקום המטפלת בקטועים (עמ' 32 ש' 6 – 9). לא מדובר בטיפולים "לכל החיים" אלא סדרת טיפולים בעת החלפת המכשור (מברך הידראולית לברך ממוחשבת). מעבר לכך, הפעילות עם הרגל היא עצמה כל הפיזיותרפיה הדרושה (עמ' 33 ש' 29 – 32).

     

    79.נוסף לכך פרופ' פסט המליץ על הפניה לרופא תעסוקתי לצורך שיקום תעסוקתי, וכן ציין שבמהלך חייו התובע יידרש למעקב וטיפול של רופאי שיקום, אורתופדים, רופאי כאב, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים ופרוסטטיסטים.

     

    בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט ציין שהתובע לא יזדקק בעתיד לטיפולים כדי לשמר את מצבו. פרופ' פסט הוסיף שמטופלים שמתהלכים ומתפקדים באופן שוטף שומרים על רמת תפקודם. ייתכן שהתובע יזדקק לפיזיותרפיה בשלבים הראשונים לאחר החלפת פרוטזה או כשחל שינוי מסיבה כלשהי בתפקודו, אך הוא אינו רואה בעתיד צורך בטיפולים בדרך קבע.

     

    80.אשר לתרופות, בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט ציין שהתובע עלול לסבול מכאבי פנטום או כאבי כתפיים ואז יזדקק לתרופות נוגדות דלקת או משככות כאבים.

     

    דיון והכרעה:

     

    81.מסקירת חוות הדעת ותשובותיו של פרופ' פסט עולה כי אין אינדיקציה לכך שהתובע יזדקק באופן קבוע לטיפולים פיזיותרפיים. פרופ' פסט הגביל את הצורך בטיפולים לשלב המעבר מברך הידראולית לברך ממוחשבת. בפועל, התובע אינו מקבל טיפולים כאלו.

     

    82.לפי עדותו של פרופ' פסט, טיפולי ההתאמה לתותבת מבוצעים במסגרת ציבורית (בית החולים). התובע לא צירף קבלות על הוצאות רפואיות עד כה. מתוך הערכה זהירה, ובהתחשב בכך שיכול שהתובע יזדקק לתרופות ולתשלום השתתפות בגינן, כמו גם הפגיעה בפריון ועלויות נלוות הכרוכות בכך אני פוסקת פיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד ברכיב זה בסכום של 50,000 ₪.

     

    דיור

     

    83.פרופ' פסט המליץ על מגורים בקומת קרקע או בבית עם מעלית, והתאמת חדרי שירותים ומקלחת כך שיהיו רחבים ויותקנו בהם מאחזים. עוד המליץ על כך שכל חדרי הבית יהיו נגישים לכיסא גלגלים. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע פרופ' פסט שלל את הצורך בביצוע התאמות נוספות (הנמכת ארונות מטבח וכיורים, הנמכת נקודות תאורה, ריצוף מונע החלקה).

     

    84.התובע העיד כי עד לתאונה התגורר בבית הוריו, בבניין בן שלוש קומות, בקומה השנייה. בבניין זה אין מעלית, ולכן, נאלץ לעבור להתגורר בדירה של סבתו, בקומת הקרקע באותו בניין. התובע ציין שדירת הוריו אף אינה מותאמת, ואילו הדירה של סבתו מותאמת למצבו משום שהיא עצמה מרותקת לכיסא גלגלים.

     

    85.התובע עתר לפסיקת פיצוי לביצוע התאמות בדירה בסכום של כ- 200,000 ₪, ועל בסיס מעבר דירה כ- 5 – 10 שנים בחייו העריך את כלל הפיצוי ברכיב זה בסכום של 1,500,000 ₪.

     

    86.הנתבעת טענה שהתובע לא הגיש חוות דעת או ראיה בקשר לעלות השולית של דירה מותאמת לעומת דירה שהתובע היה רוכש ממילא, כאשר עד היום התובע מתגורר בבית סבתו. את העלות הנוספת בגין התאמות הציעה להעמיד על סכום של 30,000 ₪.

     

    87.על פי הפסיקה יש לפסוק ברכיב זה עלויות יתרות בלבד, הנובעות ממצבו הרפואי של התובע. באומדן, אני מעמידה את הפיצוי ברכיב זה על סכום של 100,000 ₪.

     

    עזרת צד ג'

     

    88.בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע, פרופ' פסט העריך שהתובע ייזקק לעזרה בניקיון דירתו, קניות ובישול. היקף העזרה הוערך למשך שעתיים ביום, שלושה ימים בשבוע. פרופ' פסט אישר כי ייתכן שהתובע בעתיד עם השנים יעדיף לשהות בכיסא גלגלים פרקי זמן ארוכים יותר, ובמקרה כזה יזדקק לעזרה בהיקף משמעותי יותר, שהוא אינו יכול לכמת.

     

    89.התובע העיד כי מאז התאונה וגם כיום בני משפחתו מסייעים לו בכל תפקודי היומיום. התובע הוסיף כי בתקופת האשפוז ובשלב ההחלמה שנמשכו כשנה, בני משפחתו שהו באופן קבוע ליד מיטתו, הסיעו אותו וסייעו לו בביצוע כל פעולות היומיום. לשם כך נסעו למרחק של 70 ק"מ מכפר מגוריו ועד לבית החולים ימים רבים, תוך הפסד ימי עבודה.

     

    התובע עתר לפיצוי בגין שלוש תקופות:

     

    18 חודשים שלאחר התאונה – בתקופה זו התובע היה מאושפז. התובע העריך את עלות הפיצוי בסכום של כ- 1,000 ₪ ליום וסך הכול כ- 180,000 ₪;

     

    בתקופה שמאז ועד היום (24 חודשים) – כאשר התובע נזקק לסיוע צמוד, בהתאם לחוות דעת פרופ' פסט עזרה בהיקף של כ- 26 שעות שבועיות, בעלות של 50 ₪ לשעה, וסך הכול 31,200 ₪;

     

    לעתיד, התובע טען שעמדת פרופ' פסט לא לקח בחשבון את העזרה הדרושה לתובע כדי להתרחץ ולהתלבש, עבודה בשעות מפוצלות וזמני נסיעה של העובד. כן התובע טען שפרופ' פסט לא לקח בחשבון את הצורך בעזרה בזמן שיהיה ללא פרוטזה (שעתיים – ארבע שעות ביום). כן טען שחלק מהעזרה יידרש בשעות הערב, בסופי שבוע ובחגים, שאז העלות גבוהה ב- 50% - 100%. בהתאם, התובע הציע להעמיד את היקף העזרה על 50 שעות עבודה בחודש, כאשר שליש מהן שעות בערב, פיצול וסופי שבוע. בצירוף עלויות להפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורין נסיעות ודמי הבראה, העריך את העלות החודשית בסכום של 3,700 ₪ ולעתיד במקדם היוון של 60 שנים – 1,235,800 ₪.

     

    90.הנתבעת טענה כי עדותו של התובע בדבר העזרה שקיבל מבני משפחתו לא נתמכה בכל ראיה, וכיום התובע מתגורר עם משפחתו, כך שאין מקום לפסיקת עזרה לעבר.

     

    אשר לעתיד, הנתבעת הסתמכה על עדותו של פרופ' פסט וציינה כי לאור העובדה שהתותבת תאפשר תפקוד הכולל ספורט, טיול, שימוש במדרגות ועוד, העמידה את הפיצוי על 960 ₪ בחודש.

     

    הכרעה:

     

    91.עמדתו של המומחה מטעם בית המשפט, שאמון על קביעת תפקודו של התובע ומידת הצורך בעזרה, לא נסתרה.

     

    לפי העדויות של פרופ' פסט ושל מר קריאל התותבת המותאמת מאפשרת חיים רגילים ותפקוד יומיומי תקין. גם היום, עדותו של התובע הותירה רושם של מי שמתפקד בסך הכול באופן עצמאי. העזרה הנדרשת אינה בפעולות היום יום אלא בעיקר בעבודות בית. כמו כן, חלק מהאביזרים המסופקים לתובע, כגון קביים וכיסא גלגלים, נועדו לאפשר לו תפקוד עצמאי גם כאשר הוא ללא פרוטזה. מכאן, שטענת התובע לפיה יש להתחשב במרכיב של עזרה לתקופות אלו, מתעלמת ממטרת פסיקת הפיצויים בגין האביזרים השונים.

     

    לאור האמור, אני מאמצת את קביעותיו של פרופ' פסט. בהתחשב בעלות של כ- 55 ₪ לשעה, מדובר בסכום חודשי של כ- 1,500 ₪.

     

    92.אשר לעבר, די במהותה של הפגיעה, בצירוף האשפוזים והטיפולים הרבים, כדי להעיד שהתובע נזקק לעזרה וסיוע של בני משפחה, אף אם לא שולמה תמורה בגינה, וזאת כעזרת מיטיבים.

     

    אני מעריכה את עזרת בני המשפחה בסכום של 3,000 ₪ לחצי השנה הראשונה, 2,500 ₪ לשנה נוספת, ומאז ועד היום בסכום של כ- 1,500 ₪ (הסכום האחרון - לפי היקף העזרה שקבע פרופ' פסט). מצרף הסכומים הוא 75,000 ₪.

     

    93.לעתיד – 480,000 ₪ לפי הכפלת פיצוי החודשי בהתאם לפרמטרים שקבע פרופ' פסט, למשך תוחלת חייו של התובע (54 שנים נוספות, מקדם – 320.6).

     

    94.בהתחשב בכך שייתכן שעם התקדמות הזמן התובע יזדקק לעזרה מוגברת, כפי שקבע פרופ' פסט, ומנגד, העובדה שכלל האוכלוסייה המבוגרת נזקקת לעזרה יתרה, אני מעמידה את הפיצוי לעבר ולעתיד ברכיב זה על 600,000 ₪.

     

    ניידות

     

    95.לפי חוות דעתו של פרופ' פסט התובע יזדקק לרכב אוטומטי בגודל בינוני ומעלה. פרופ' פסט ציין שהתובע יכול ללכת עם קביים כשאינו משתמש בפרוטזה ולכן יוכל להסתדר בכניסה לרכב ללא כיסא הגלגלים. אם התובע ייאלץ להשתמש בכיסא גלגלים הוא יזדקק למכונית עם תא מטען רחב מספיק כדי לאחסן את הכיסא וכן רובוט לאיסופו.

     

    96.התובע העיד שלפני התאונה לא הייתה לו מכונית. לאחר התאונה רכש מכונית מתוצרת מיצובישי דגם סופר לאנסר שנת ייצור 2009. התובע ציין שאף שלפי ההסדר מול המוסד לביטוח לאומי הוא זכאי לרכוש מכונית חדשה, הפטור החלקי ממס הסתכם בסכום של 54,000 ₪, כך שעלות מכונית חדשה המותאמת למגבלותיו הייתה כרוכה בהשקעה נוספת של כ- 100,000 – 130,000 ₪, סכום שאינו מתאים לאמצעיו הכספיים הנוכחיים.

     

    97.התובע עתר לפיצוי ברכיב זה בסכום של 1,856,640 ₪, לפי עלות רכישה ראשונית בסכום של 200,000 ₪ ועוד הוצאות אחזקה ופחת בשיעור של 2.48% ובהיוון ל- 60 שנים.

     

    98.הנתבעת טענה כי לא הוכחה טענת התובע לפיה יהיה עליו לרכוש מכונית מותאמת, שכן לפי עדותו – הוא, הוא נוסע כיום ברכב של אחיו (עמ' 46 ש' 1 – 18, עמ' 47 ש' 1 – 3). הנתבעת כפרה בחישובים של התובע, שהתעלמו מכך שהוא היה רוכש רכב גם אלמלא התאונה כמו גם התבססו על שווי שימוש ברכב לצורך קביעת גובה החבות במס הכנסה, נתון שכלל אינו קשור לעלות שימוש ברכב. הנתבעת הציעה ברכיב זה סכום של 100,000 ₪.

     

    99.לאור טיבה של הנכות ופגיעתה בניידותו של התובע, הצורך ברכישת רכב מותאם בעתיד ועלויות יתרות בגין ניידות, אני פוסקת סכום גלובאלי של 600,000 ₪ לעבר ולעתיד.

     

    כאב וסבל

     

    100.בגין 79% נכות ו- 386 ימי אשפוז: 186,619 ₪

     

    (הסכום הנקוב בסיכומי התובע נמוך יותר. הפער נובע מהזמן שחלף מאז הגשת סיכומי התובע ועד למועד מתן פסק הדין).

     

    ניכויים

     

    תשלומים תכופים

     

    101.לפי מוצגי הנתבעת, שהתובע לא חלק עליהם, שולמו לתובע הסכומים הבאים:

     

    סכום של 50,000 ₪ בצירוף שכ"ט בחודש 11/19 (בת"ת 17314-09-19), בצירוף הצמדה וריבית (על סכום הנטו בלבד) נכון למועד פסק הדין: 51,838 ₪

     

    סכום של 50,000 ₪ בצירוף שכ"ט בחודש 4/21 (תוספת לתיק מוצגים של הנתבעת מיום 5.7.21), בצירוף הצמדה וריבית (על סכום הנטו) נכון למועד פסק הדין: 51,211 ₪.

     

    סך הכול תשלומים תכופים נטו נכון למועד פסק הדין: 103,049 ₪.

     

    מל"ל ניידות ונכות כללית

     

    102.התובע מקבל קצבת נכות כללית וקצבת ניידות.

     

    103.לסיכומי הנתבעת צורפה חו"ד אקטוארית עדכנית מיום 23.11.21 לפיה תשלומי המוסד לביטוח לאומי הם כדלקמן:

     

    • קצבת נכות כללית לעבר לרבות הפרשי הצמדה – 159,137 ₪

       

    • היוון קצבת נכות כללית לעתיד, על יסוד ההנחה שהקביעה הזמנית כיום (דרגת אי כושר של 100%) תהפוך לקבועה – 794,422 ₪.

       

    • היוון קצבת ניידות שהתובע קיבל ויקבל: 568,246 ₪.

       

      104.התובע טען שיש לבצע תיקונים שונים בחוות הדעת האקטואריות. לאחר עיון בטיעוני התובע ובתשובת האקטואר מטעם הנתבעת, אני דוחה את טענות התובע.

       

      אשר לגמלה ששולמה ותשולם לשנת 2021 בגין נכות כללית, אמנם שולמה גמלה בסכום של 3,321 ₪ (ולא 3,700 ₪), אך התובע התעלם מכך שהוחלט על ביצוע תשלום מענק חד פעמי, שיוביל להעמדת הגמלה על סכום של 3,700 ₪ לשנת 2021. בעניין זה ראו סעיף 222 ד (א) וסעיף 222 ד (ז) יחד עם הפריט הראשון ללוח ח 1 א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995.

       

      אשר לתשלומי הצמדה, מדובר בשערוך מינימלי וחוקי של הגמלאות ששולמו, כך שאף בנושא זה אין כל טעות. גם בפסיקת הפיצוי בגין הרכיבים השונים הבסיס היה ערכם כיום.

       

      סיכום 

       

      105.להלן סיכום פרטי הרכיבים והניכויים:

       

      הפסדי שכר לעבר:319,199 ₪

       

      הפסדי שכר לעתיד:1,978,419 ₪

       

      הפרשות סוציאליות עבר ועתיד:287,202 ₪

       

      תותבת ממוחשבת:860,774 ₪

       

      תותבת לתנאי רטיבות: 289,591 ₪

       

      עלות אביזרים לפי תע"צ קוזזה כנגד תשלומים תכופים לספק.

       

      הוצאות רפואיות עבר ועתיד:50,000 ₪

       

      דיור:100,000 ₪

       

      עזרה עבר ועתיד:600,000 ₪

       

      ניידות עבר ועתיד:600,000 ₪

       

      כאב וסבל:186,619 ₪

       

      סך הכול:5,271,804 ₪

       

      בניכוי -

       

      תשלומים תכופים לתובע:103,049 ₪

       

      נכות כללית לעבר:159,137 ₪

       

      ניידות עבר ועתיד:568,246 ₪

       

      סך הכול:830,432 ₪

       

      יתרה:4,441,372 ₪

       

      106.אין עדיין קביעה צמיתה של המוסד לביטוח לאומי - נכות כללית, ולכן, מסכום זה יוקפא סכום גמלת נכות כללית לעתיד מהוונת, בסכום של 794,422 ₪. אם קביעת המוסד לביטוח לאומי – נכות כללית, תהיה נמוכה מהנקוב בחוות הדעת האקטוארית, התובע יהיה זכאי לקבל סכום נוסף בגובה ההפרש שבין היוון הגמלה שתיקבע לבין הסכום של 794,422 ₪.

      107.אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 3,646,950 ₪ בצירוף שכ"ט בסכום כולל של 554,701 ₪ וכן הוצאות המשפט. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

       

      כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את סכומי ההפרשים, ככל שיהיו, בהתאם לסעיף 106 לעיל, ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כדין, וזאת בתוך 30 ימים לאחר שהתובע ימציא כדין את קביעת המל"ל.

       

      ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ