פס"ד בתביעה שהוגשה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)
|
תמ"ש בית משפט לעניני משפחה אילת |
55339-12-19
5.9.2020 |
|
בפני השופט: מרדכי (מוטי) לוי - סגן הנשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: א. .ש עו"ד דמיטרי פולין |
נתבעת: י. פ. עו"ד רדיאן נגר |
| פסק דין | |
לפני תביעה אשר הוגשה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א -1991 (להלן-החוק) בה נקט התובע בעניינו של הקטין א. מ. פ. (להלן-הקטין).
עיקר טענות התובע:
- הצדדים ניהלו מערכת זוגית משנת 2012 אשר במהלכה נכנסה המשיבה להריון. או אז עברו הצדדים להתגורר יחדיו תחילה בדירה שכורה ואחר כך בבית הוריו של התובע.
ביום x.x.2014 נולד הקטין מושא התובענה. הואיל והצדדים לא היו רשומים כנשואים נרשם הקטין במרשם התושבים "לפי הצהרת האם: 'א.מ.פ.'; דהיינו שמו של התובע, שם נוסף ושם משפחתה של האם." (סעיף 3 לכתב התביעה).
"פרט גורלי" זה של אופן הרישום לא היה ידוע לתובע והוא נחשף לו רק ביום 01.06.19. (שם).
על פי כתב התביעה, התובע הוא זה שגידל בפועל את הקטין, הוא הפסיק לעבוד וישב בבית ו"הקדיש את חייו לגידול הבן ודאגה לצרכיו" (סעיף 6 לכתב התביעה). כך, בשנת 2018 נעדרה האם 4 חודשים והתובע טיפל בקטין.
התובע "התחנן" לפני האם להגביר מעורבותה בחיי הקטין והצדדים פתחו "פרק ב". הם התחתנו ביום 10.03.18, אך המשיכו להתגורר בנפרד, הקטין נותר אצל התובע והאם הגבירה מעורבותה (סעיפים 11,10 לכתב התביעה).
בחודש 01/2019 שכרו התובע והאם דירה ועברו להתגורר יחדיו. תקופה זו הייתה תקופת הסתגלות קשה עבור הקטין. עד אז שהה עמו הקטין 24 שעות ביממה ועתה הוא יצא לעבודה והקטין "...לא היה רגיל לאמו, התקשה לקבל את סמכותה – וזו מצדה לא ידעה לטפל בילד ולדאוג לצרכיו הבסיסיים, הן גופניים והן נפשיים"(סעיף 12 לכתב התביעה)..
הקטין "חש נבגד" על ידי האב שיצא לעבוד. כך, הקטין שיתף את התובע שחווה אלימות פיסית מצד האם "...הוא מספר לאביו מכות בטוסיק ובידיים, דחיפות, צעקות, השפלות"(סעיף 15 לכתב התביעה).
חלה התדרדרות במצבו של הקטין עד שהתובע הציע לאם שכר על מנת שתטפל בקטין. זו הסכימה, אך בפועל לא שינתה מהתנהלותה.
ביום 23.04.19 עזבה האם עם הקטין ועברה להתגורר בבית אמה וסירבה להיות עמו בקשר.
ביום 01.06.19 נאותה האם לאפשר מפגש בין הקטין לתובע אשר בסיומו סירב הקטין להתנתק מעל התובע, האם הזמינה משטרה "בטענה שחטפו לה את הילד" על ידי אדם זר אולם הקטין זיהה לפני השוטרים את התובע כ – "אבא שלי". האם הציגה לשוטרים את תעודת הלידה, או אז גילה התובע את אותו "פרט גורלי" של אופן רישום הקטין (סעיף 18 לכתב התביעה).
התובע פנה לשירותי הרווחה ובעקבות בדיקת רשויות הרווחה ולאחר שיחת אזהרה "האם הועמדה לדין בגין אי מילוי חובותיה כלפי הקטין" (סעיף 21 לכתב התביעה).
התובע פנה לבית המשפט בבקשה לקיים הסדרי שהייה "...אך נדחה מאחר ולא רשום כאב בתעודת הלידה... לשם הוכחת אבהותו מופנים הצדדים [ל]בדיקת DNA" (סעיף 22 לכתב התביעה).
האם לא התייצבה לדיונים והתובע החל לחפש את האם והקטין "והנה לתדהמתו למד כי הם עזבו את אוקראינה ועברו לחו"ל" בסיוע חוקר פרטי גילו שעברו לישראל (סעיף 23 לכתב התביעה).
לאחר התיאור האמור עתר האב, מכוח החוק להורות על השבתו לאוקראינה "בדחיפות מירבית" (סעיף 33 לכתב התביעה).
עיקר טענות האם:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|