החלטה בבקשה בהולה להעברת משמורת זמנית

בבקשה בהולה להעברת משמורת זמנית בעניין הקטין י.ר. (ע"י האפוט' לדין עו"ד גל טורס)

ההליך

1. ביום 13.05.20 התקיים בפניי דיון שנקבע זה מכבר לחקירת המומחית מטעם בית המשפט, הפסיכולוגית גב' חנה מן אשר הגישה חוות דעת למסוגלות הורית בעניין הצדדים ביום 25.02.20. (להלן: "חוות דעת המומחית").

חוות דעת המומחית המליצה, כי לטובת הקטין יש להורות על העברתו למשמורת אביו. הומלץ כי המעבר יבוצע בקיץ 2020 על מנת לאפשר לקטין הכנה רגשית וליווי טיפולי, כמו גם להכין את בית הספר בקיבוץ --- שם מתגורר האב, שיוכל לקלוט ילד בעל קשיים לימודיים ורגשיים ולספק לו את הדרוש לו. הומלץ כי הקטין ישהה עם האב במהלך השבוע כולל לינה ובסופי שינה לסירוגין מיום שישי ועד יום א' בבוקר כאשר כל המעברים לאם יתקיימו במסגרת החינוכית או במרכז קשר ב---. המומחית ציינה כי לאור הסיכון שהאם תמשיך להעביר לילד מסרים שליליים בנוגע לאב, ראוי היה להמליץ על מפגשים מפוקחים במרכז קשר. אולם לאור הקשר החזק והקרוב של הקטין ואמו ולטובתו, יש לאפשר קיום זמני שהות בבית האם, על אף הסיכונים הכרוכים בכך.

2. יום קודם לדיון, 12.05.20, הונח בפניי תסקיר משלים מאת העו"ס לסדרי דין.

3. התסקיר סקר סיכום טיפול מהיחידה לשלום הילד מיום 10.05.20 שם מטופלים הצדדים והקטין מאז חודש אוגוסט 2018.  (סיכום הטיפול הוגש וסומן "ת/2")

על סיכום הטיפול חתומים הפסיכולוגים הקליניים מורן פלג יניב, תומר הוד טמיר ומנהלת היחידה לשלום הילד ד"ר אפי ליבנה קרפ. מפאת חומרת הדיווח: הממצאים וההמלצות, מצאתי לנכון לצטט ממנו בהרחבה.

בפתח סיכום הטיפול צויין כי נכתב בכאב ואולם:

"לאחר יותר משנה של היכרות ולאור דאגה מתמשכת למצבו הנפשי של י', ... יש צורך בהבהרת מצוקתו של י', גם במחיר איבוד אמונה של האם במערכת הטיפול ובמטפלת... מצבו הרגשי של י' מדאיג ומטריד ביותר ודורש שינוי במשמורת עליו".

4. סיכום הטיפול לא שב וחזר אודות התהליך הטיפולי שתועד בדוחות קודמים אלא הדגיש את הצורך בשינוי אקוטי של המצב על מנת לספק לקטין מסגרת הורית בטוחה יותר. בדו"ח צוין לגבי הקטין י' כדלקמן:

"י' ילד מתוק, הנראה מעט גבוה לגילו ושיניו המשחירות מכתימות את חיוכו המקסים. י' אינו מפותח לפי גילו ואינו מתפקד כצפוי לבני גילו, לעיתים התהלכותו במרחב מפוזרת, מבטיו אינם רגועים ואינם מרוכזים, הוא נוטה לרוב לחולמנות ולהתכנסות לתוך עצמו עד כדי ניתוקים מהסביבה, משחקיו הם בעיקר משחקי דימיון והוא מספר על קשיים חברתיים ועל תחושות של זעם פנימי עמוק שבא לידי ביטוי בדחפים אלימים (במיוחד מול קבוצת השווים). הוא אינו מתפקד באופן עצמאי בבית הספר ונראה כי משאביו אינם זמינים לו ללמידה ולהתפתחות נטולי קונפליקט. הפסיכולוגים מתרשמים בדומה לאבחונים ורשמים מקצועיים קודמים לגבי מצבו ההתפתחותי והרגשי של י' מגיל צעיר, כי לי' קיימים קשיים בתחום היחסים הבין אישיים עם בני גילו, ליקוי בתפקוד הלימודי ועיכוב התפתחותי. כמו כן, ניכרת תחילתה של פגיעה בבוחן המציאות. על אף שייתכן בחלק מקשיים אלו אינם בעלי מרכיב אורגני מולד, הרי שחלקם עלולים להחמיר או אף להיות תוצאה של שיפוט לקוי שלו, הנובע מיכולת שיפוט המציאות של אמו, המתווכת לו את המציאות ומתרגמת לו אותה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם האופן בו האחרים תופסים את המציאות".

5. בהתייחס לאב נכתב בסיכום הטיפול:

"אנו מתרשמים כי האב לא רק שאינו פוגע בבנו, אלא אף מיטיב עמו ועובר תהליך טיפולי משמעותי ועמוק. האב רואה את קשייו של י' נכונה ומודאג מאוד ממצבו ומהעובדה כי הוא ממולכד ללא יכולת לסייע לו. לאורך הטיפול האב עבר תהליך של התנתקות הדרגתית מהמאבק הזוגי ומהזעם שהפעיל אותו ללא יכולת לנתקו מיחסיו עם י' לכיוון של התמקדות בעצמו, באבהותו ובקשר שלו עם י'... "