21 חודשי מאסר לתושב הרצליה שדקר אדם על רקע שנאתו לציבור הערבי

כללי: כתב האישום, הכרעת הדין ועתירתה יוצאת הדופן של ההגנה

1. נגד הנאשם (להלן: "סגל") הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של פציעה כשהעבריין מזוין לפי סעיף 335 (א) (1) לאותו החוק.

2. כותרת סעיף 335 (א) (1) לחוק העונשין קובע, ליתר דיוק, כך – "חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות", והוא מורה כדלקמן:

            "נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 –

            (1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה".

במסגרת הטיעונים לעונש הבהירה התביעה את הברור מאליו, כי העבירה המיוחסת לסגל, היא עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, הקובע:

            "הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים".

הנה כי כן, העונש המירבי על פי כתב האישום והסעיף המיוחס לנאשם, עומד על שש שנות מאסר (זאת בהתעלם מהעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה).

3. כתב האישום מתאר כיצד ביום 20.4.15, לפני הצהריים, עסק איברהים עיסאווי (להלן: "עיסאווי"), בשֶלו, דהיינו - בעבודת ניקיון-רחוב בהרצליה, כאשר לפתע, ללא כל התגרות מצד עיסאווי, תקף אותו סגל בכך שדקר אותו, בגבו, באמצעות סכין מטבח.