לפניי בקשה לעיכוב הליכים.
הבקשה הוגשה במסגרת תביעה למזונות קטין, בה נטען, בין היתר, על ידי המשיבה כי הצדדים הכירו בחודש דצמבר 2018 והקשר בין השניים הפך להיות קשר קבוע בתוך פרק זמן קצר.
כנובע מהקשר בין הצדדים, נולד ביום xx.xx.19 ___(להלן-"הקטין").
כאשר המשיבה הייתה בחודש השביעי להריונה, המבקש נטש אותה.
מאז שנולד הקטין, לא התקיים קשר כלשהו בינו לבין המבקש.
המבקש טרם הגיש כתב הגנה.
המשיבה הגישה בקשה למזונות זמניים והבקשה הועברה לתגובה.
תחת הגשת תגובה לבקשה למזונות זמניים, הגיש המבקש בקשה לעכב את ההליכים בתיק זה.
עיקר טענות המבקש
יש לעכב את ההליכים בתיק המזונות עד להכרעה בשאלה האם המבקש הוא אבי הקטין.
במסגרת הליך י"ס שהתנהל בעניינם של הצדדים, טען המבקש, בין היתר, כי המשיבה מקדימה את המאוחר ולפני הגשת תביעת המזונות היה עליה להוכיח תחילה כי המבקש הוא אבי הקטין.
המבקש, קרוב לוודאי, אינו אבי הקטין ואין כל עילה לחייבו במזונותיו.
המשיבה הסתירה את העובדה כי במהלך אשפוזה, היא נרשמה בבית החולים כנשואה ואם ל-1 כאשר במקום המיועד לרישום שם האב, רשמה המשיבה את שמו של אבי בנה הבגיר.
המשיבה לא ביקשה לתקן את הרישום וחזקה כי הרישום משקף את המציאות.
הצדדים הכירו באמצע חודש אוגוסט 2018 ויחסי האישות קוימו לראשונה כשבועיים לאחר מכן, דהיינו בתחילת ינואר 2019.
הואיל והמשיבה טוענת שהקטין נולד ביום x/x/18, וזאת לאחר היריון תקין, סביר כי היא הרתה לפני שהכירה את המשיב.
על מנת להביא את השאלה הזו לבירור מהיר ויעיל, הציע המבקש למשיבה באמצעות התכתבות בין ב"כ הצדדים, לקיים בדיקת רקמות, אך המשיבה סירבה ועצם הסירוב מלמד על ידיעת המשיבה כי המבקש אינו אבי הקטין.
גרסת המשיבה בנוגע לזהות אבי הקטין איננה ברורה וקוהרנטית.
גם לטענה כי בעלה לשעבר של המשיבה, אבי בנה הבגיר, נשוי בשנית, מזה שנים רבות, אין כל תימוכין.
גם טענת המשיבה כי רישומי בית החולים אינם מעודכנים ומשקפים מציאות שהייתה קיימת לפני שנות דור, לא נתמכה בראיות והיא מעוררת קושי נוכח העובדה כי בית החולים מחובר למאגר מרשם האוכלוסין.
המשיבה לא הניחה כל תשתית ראייתית לטענה כי ניסתה לשנות את הרישום בבית החולים.
לאור המצב העובדתי לפיו הצדדים לא היו נשואים, בעת שהמשיבה התעברה וכי למעשה המשיבה הייתה נשואה לאדם אחר ואם לילד נוסף, לאור "לוח הזמנים" אשר כולל את מועד ההיכרות ואת מועד לידת הקטין, לאור העובדה כי המבקש לא מכיר בקטין כבנו ולא מתקיים כל קשר בין השניים, כמו גם בשל סירובה של המשיבה לבצע בדיקת רקמות, סבור המשיב כי קיים ספק ביחס לאבהותו.
המבקש עותר לעיכוב ההליכים בתיק זה עד לבירור שאלת האבהות.
עיקר טענות המשיבה
אין מקום להורות על עיכוב ההליכים בנסיבות של מקרה זה.
מטרת הבקשה היא להסתיר מידע פיננסי ואת מצבו הכלכלי של המבקש.
הקטין זקוק לסיפוק צרכיו באופן מיידי.
המשיבה לא טענה בכתב התביעה כי היא רשומה במשרד הפנים כנשואה.
המשיבה טענה כי התגרשה במהלך שנת 2004, היא גרושה ורשומה כגרושה במשרד הפנים.
הנתונים אשר מצויים ברשות בית החולים אינם עדכניים.
המבקש מכיר את בעלה הקודם של המשיבה.
לא הוצגה כל ראיה שהמבקש אינו אבי הקטין.
אין בעובדה שהצדדים לא היו נשואים זה לזו כדי לשלול את אבהותו של המבקש.
המשיבה לא הייתה נשואה בזמן שהתעברה.
טענת המבקש כי אינו מכיר בקטין כבנו נועדה להתחמק מאחריותו ביחס לקטין.
הצדדים התמסרו זה לזו והמבקש אף הבטיח למשיבה כי הם יינשאו ויגדלו את בנם המשותף ביחד.
המבקש לא התנגד כי שמו ושם המשיבה יופיעו על גבי ההזמנות לברית המילה של הקטין.
המשיבה מסכימה לבדיקת רקמות מיידית.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
שני הצדדים הפנו לעמ"ש 45491-01-16 מיום 23.08.16 (פורסם בנבו) (להלן-"פס"ד פלונית") וכל צד ביקש לשכנע כי פס"ד פלוני תומך בעמדתו.
חרף חשיבותו של פס"ד פלוני, אין להתעלם מפסק דין נוסף, שניתן בעניין דומה ברמ"ש 12274-02-17 מיום 15.03.17 (פורסם בנבו). בפסק דין זה קבע בית המשפט המחוזי במחוז חיפה כי:
"אכן ברגיל, כששאלת האבהות על הקטין עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות, ולו אף זמניים, טרם הכרעה בשאלה זו".
בפסק דין זה נקבע, בסופו של יום, כי אין מדובר ב"כלל ברזל" ובמקרה ספציפי זה נפסקו המזונות הזמניים, לאור התנהלותו של האב, אשר הכיר בקטינה כבתו מרגע לידתה ונהג כלפיה כאב לכל דבר ועניין ואף דרש את המשמורת עליה.
יחד עם זאת, ברמה העקרונית, נפסק כי קודם יש לדון ולהכריע בשאלת האבהות ורק לאחר מכן בשאלת החיוב במזונות.
בפסק דין פלונית נקבע כי על אף שעקרונית, אין מניעה להטיל חיוב במזונות על מי שאינו רשום כאב, "כשקיימת הכחשה של אבהותו, יעכב בית המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בתובענת האבהות".
עוד נקבע בפסק דין פלונית כי כאשר מתברר הליך בעניין מזונות, אין מקום להורות על הגשת תביעה נפרדת לעניין האבהות ובית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בשאלת האבהות ובמסגרת התביעה למזונות "בגררה". לעניין אבהות במסגרת תביעת מזונות ראו גם: תמ"ש 35350-11-11 מיום 5.10.14 (פורסם בנבו).
עינינו הרואות כי קיימת תמימות דעים בקרב בתי המשפט המחוזיים כי יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות.
לאור טענת המשיבה בדבר הצורך הדחוף בפסיקת מזונות זמניים, שקלתי האם יש מקום להטיל על המבקש את התשלום של המזונות הזמניים עד לבירור שאלת האבהות כ"סיוע ראשון" ראו: רמ"ש 51744-03-17 מיום 26.03.17 (פורסם בנבו) וככל שיתברר כי המבקש אינו אבי הקטין, להורות על השבתם ראו: תמ"ש 62170/05 החלטה מיום 24.05.05 (פורסם בנבו).
לשם ההכרעה בשאלה זו עיינתי בתדפיסי חשבונות הבנק של המשיבה, אשר הוגשו במסגרת הבקשה למזונות הזמניים והעיון בהם לימד כי חשבונות הבנק של המשיבה מצויים, לרוב, ביתר זכות וסביר כי מצבה הכלכלי מאפשר לה לספק את צרכי הקטין, ברמה הנדרשת עד לבירור שאלת האבהות.
לאור האמור נקבע כדלהלן:
עמדת ב"כ היועמ"ש בשאלת אופן קביעת האבהות תוגש בתוך 15 יום.
ב"כ הצדדים ימציא לב"כ היועמ"ש את כתבי הטענות ואת החלטתי זו בתוך 5 ימים במסירה אישית.
בנסיבות עניין, איני עושה צו להוצאות ושאלת ההוצאות תבחן בתום ההליך.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ג טבת תש"פ, 20 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.
