20 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון לתושב קרית גת בגין הריגה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת הריגה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ועל פיו הורשע הנאשם בעבירת ההריגה חלף עבירת הרצח שיוחסה לו בכתב האישום המקורי.

הסדר הטיעון בין הצדדים כלל גם הסכמה לעניין העונש ולפיה, עתרו הצדדים במשותף להטלת עונש מאסר בפועל של 20 שנה מיום המעצר – 20/6/2013. כן הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יחייב את הנאשם בפיצוי בני משפחת המנוח. גובה הפיצוי הושאר לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לטיעוני הצדדים.

שקלנו פרטי הסדר הטיעון לעניין העונש והוא נראה לנו סביר בנסיבות העניין לפיהן, מדובר בעונש המירבי שניתן להטיל בגין העבירה בה הורשע הנאשם.

על כן,  אנו דנים את הנאשם ל- 20 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו – 20/6/2013.

אשר לעניין גובה הפיצוי שנותר במחלוקת בין הצדדים, שקלנו את טיעוני הצדדים ובין היתר, את הפגיעה הקשה בבני משפחת המנוח, הורי המנוח ואחותו, כעולה מתסקיר הנפגע ומצד שני, את טיעוני ההגנה לעניין העדר יכולת כלכלית. לעניין זה, נזכיר, כי נקבע בפסיקה כי אין בהעדר יכולת כלכלית כדי למנוע חיוב בפיצוי, ראו למשל ע.פ. 329/13 ורגס נ. מדינת ישראל (9.3.14). בנוסף, שקלנו את העובדה שהנאשם הינו בחור צעיר ובריא, נעדר עבר פלילי ויוכל על כן לעבוד במסגרת מאסרו ולשלם את הפיצוי שבדעתנו להטיל עליו באופן שהפיצוי לא יפול כמעמסה על משפחתו. לפיכך הננו מחייבים את הנאשם בפיצוי כולל לבני משפחת המנוח – ההורים והאחות – בסך של 180,000 ₪ אשר ישולמו ב- 120 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,500 ₪ החל מיום 1/5/2015.

זכות ערעור תוך 45 יום .

ניתן והודע היום כ"ו שבט תשע"ה, 15/02/2015 במעמד הנוכחים.