20 חודשי מאסר בפועל בגין גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה ושימוש בו

מבוא

1.         במסגרתו של הסדר טיעון, ועל פי הודאתה, הורשעה הנאשמת במספר רב של עבירות שעניינן גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזוייף.

2.         מכתב האישום עולה כי בין השנים 1996 עד 2006 הנאשמת הועסקה בקרן וולקר, קרן מלגות לסטודנטים בהסתדרות העובדים הלאומית (להלן "הקרן"). והייתה אחראית לטיפול בבקשות לקבלת מלגה. בין השאר, הכינה הנאשמת לסטודנטים הודעות על זכאותם למלגה, רשמה שיקים לתשלום מלגות ותשלומים אחרים, מסרה שיקים לסטודנטים והיתה אחראית למשמורת שיקים אשר לא נאספו על ידי הסטודנטים הזוכים.

בתקופה שבין מרץ 2004 לאוקטובר 2006, גנבה הנאשמת כ-110 שיקים של הקרן בסכום של 141,201.25 ש"ח,  והפקידה אותם לחשבון הבנק שלה.

את הגניבה ביצעה הנאשמת בדרכים שונות לרבות הצגת מצגים כוזבים, זיוף שיקים ורישום כוזב בספחי השיקים.

3.         במסגרת הסדר טיעון הוסכם על תיקון כתב האישום ודחיית הדיונים על-מנת לאפשר לנאשמת להחזיר את סכום הגניבה ב- 3 תשלומים, אשר האחרון בהם ביום 17.6.10 (להלן: " ההסדר").

על פי ההסדר, לאחר ביצוע ההפקות במועדים שנקבעו ישמעו טיעונים לעונש, התביעה תעתור להשית עליה עונש מאסר למשך 12 חודשים וכן מאסר מותנה, וההגנה שומרת לעצמה את הזכות לטעון לעונש מופחת.

עוד נקבע בהסדר כי אם לא תעמוד הנאשמת בתשלומים ובמועדים שנקבעו לכך, התביעה לא תהא כבולה בטיעונים לעונש על-פי ההסדר.

4.         הנאשמת עמדה במועד התשלום הראשון והמועד לתשלום ההפקדה השניה נדחה מעט על-מנת לאפשר לה לעמוד בתשלום זה.

בדיון מיום 1.7.10 נמצא כי הנאשמת טרם הפקידה את התשלום השלישי, אותו היה עליה להפקיד עד 17.6.10, היא ביקשה דחייה ל- 3 חודשים, אך עד ליום הדיון 7.10.10 לא הפקידה את הסכום הנותר בסך 81,201 ש"ח.

5.         בין לבין, התקבל תסקיר שירון המבחן ובו נבחן מצבה של הנאשמת.

הנאשמת כבת 37, גרושה ואם לבת. לאחר גרושיה התנער בעלה לשעבר ממחויבויותיו הכלכליות וההוריות, ניתק את הקשר עם הבת, לא שילם מזונות, והנאשמת קיבלה דמי מזונות באמצעות הביטוח הלאומי. בשנת 2003 הופסק תשלום המזונות על ידי הביטוח הלאומי, היא נקלעה לקשיים כלכליים, חששה כי לא תוכל לכלכל את בתה, התביישה לבקש סיוע מקרוביה, וכך הגיעה לביצוע העבירות.

בשורה התחתונה נכתב כי אין לשירות המבחן כל המלצה טיפולית בעניינה של הנאשמת.

טיעונים לעונש

6.         ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש,  מציין כי הנאשמת ניצלה לרעה את האמון שנתנו בה מעבידיה, החתימה מורשי חתימה על גבי שיקים רבים, זייפה אותם בכך שרשמה בהם את פרטיה כמוטב, ובגב השיקים רשמה את פרטי חשבון הבנק שלה. בדרך זו שילשלה הנאשמת לכיסה את התמורה של כ-110 שיקים.

הנאשמת חשפה את העבירות בפני אנשי הקרן והודתה בהן בחקירה, אולם זאת רק במהלך חקירה שערכה המשטרה בהסתדרות העובדים הלאומית במסגרת "פרשת הירשזון". הווה אומר, הודאת הנאשמת בעבירות באה לעולם רק כאשר הרגישה שהחבל נכרך על צווארה, ואין לראות בכך משום חרטה אמיתית.

בנסיבות המקרה גוברים השיקולים לחומרא. אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בפעילות שיטתית לאורך תקופה, ומאז נחשפו העבירות בשנת 2007 ועד היום טרם השיבה הנאשמת את מלוא סכום הגניבה.

על סמך החוק והפסיקה עותרת התביעה להטיל על הנאשמת עונש מאסר ממושך בפועל, מאסר מותנה, קנס וחיוב הנאשמת בהשבת יתרת סכום הגניבה בסך 81,200 ש"ח.   

7.         לדברי ב"כ הנאשמת הנאשמת ביצעה את העבירות בשל "קושי כלכלי מאסיבי". היא התגרשה, נותרה ללא דמי מזונות, החובות רבו והיא ראתה בגניבה פתרון קל. הנאשמת היא אדם נורמטיבי, שזו לה הסתבכותה הראשונה עם החוק. היום מצבה הנפשי קשה, היא עובדת לפרנסתה בעבודות נקיון ועשתה מאמצים רבים להשיב את סכום הגניבה.