כללי
1. הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות, כדלקמן:
אישום ראשון - מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין") ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין;
אישום שני - מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; מעשה מגונה בכוח, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין;
אישום שלישי - נסיון אינוס קטינה, לפי סעיף 345(ב)(1), בנסיבות סעיף 345(א)(1), ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, ומעשה סדום בקטינה, לפי סעיף 347(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין;
אישום רביעי - נסיון לבצע מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין;
אישום חמישי - אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, ותקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
2. הנאשם הורשע בעבירות המפורטות לעיל במסגרת הסדר טיעון, שלפיו עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 20 שנות מאסר, כ"עונש ראוי", מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות, בעוד שבא כוח הנאשם אינו מוגבל בטיעוניו.
הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן כמתחייב מגילו, וכן הופנה להערכת מסוכנות (ההסדר הוצג בטרם תוקן חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006, כיום חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 (להלן:
"חוק הגנה על הציבור") ).
בנוסף, קיבל בית המשפט תסקירי קורבן על אודות ארבע מן המתלוננות.
כתב האישום המתוקן
3.
אישום ראשון: בתאריך 17.12.06, בחדר מדרגות, הגיח הנאשם מאחורי ר.ר, קטינה כבת 16 שנים, סתם את פיה באמצעות ידו, והורה לה לשתוק. הנאשם אחז בחזה של ר.ר ושרט אותה. ר.ר נאבקה בנאשם והיכתה אותו, אך הוא השכיב אותה על הרצפה כשהיא על גבה. הנאשם התיישב על חזה של ר.ר, כשגבו מופנה אל פניה, הכניס את ידו מתחת למכנסיה ולתחתוניה ונגע באיבר מינה. ר.ר נאבקה בנאשם וזעקה לעזרה, וכאשר הנאשם הבחין בשכן שפתח תריס, נמלט מן המקום.
4.
אישום שני: א.מ היא רווקה צעירה ילידת 1981, המקיימת אורח חיים דתי, אשר לא ידעה איש. בתאריך 24.12.08, כאשר א.מ צעדה ברחוב, הנאשם הגיח מאחוריה, חסם את פיה בידו והזהירה לבל תתנגד, משום שיש לו סכין והוא לא יהסס להשתמש בה. א.מ ניסתה להתנגד, נשכה את ידו של הנאשם, אך הנאשם היכה אותה בראשה, הפילה על המדרכה וכתוצאה מכך היא נחבלה ברגליה. הנאשם גרר את א.מ לעבר מתחם של גני ילדים, והמשיך להכותה. בשלב מסוים, בעת שא.מ שכבה על גבה, אחז בפניה בידו האחת כך שלא תוכל לראותו, ובידו השנייה מישש את חזה מתחת לבגדיה. הנאשם הפך את א.מ כך שתשכב על בטנה, והטיח את ראשה באבנים שהיו על האדמה. א.מ שכבה כשפיה טמון בחול, הנאשם התיישב עליה, הפשיל את חצאיתה ותחתוניה, ואיים עליה כי יכה אותה אם תתנגד לו. הנאשם הפשיל את מכנסיו ותחתוניו, וניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של א.מ, ללא הצלחה, ואף היכה אותה בראשה. בהמשך, הצליח הנאשם להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של א.מ, ניסה להחדיר את איבר מינו גם לאיבר מינה, היכה אותה פעמיים בראשה ונמלט. כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו לא.מ חבלות בשפתיה, בצווארה, בידיה וברגליה.
5.
אישום שלישי: בתאריך 23.3.09 צעדה ל.פ, קטינה כבת 13, ברחוב בסמוך לקניון בפתח תקווה. הנאשם הגיח מאחורי ל.פ, חסם את פיה ואפה באמצעות ידו, ואיים עליה כי אם תצעק, יכה אותה בראשה. הנאשם גרר את ל.פ למקום הסמוך לחניון, הורה לה להסיר את חולצתה, והיא עשתה כן מתוך פחד פן הנאשם יממש את איומיו. ל.פ בכתה והתחננה בפני הנאשם שישחרר אותה ולא יפגע בה, אך הוא הורה לה לשתוק. הנאשם הניח את חולצתה של ל.פ על ראשה על מנת שלא תראה את פניו, פשט את בגדיו, הסיר את מכנסיה של ל.פ, הורה לה לפסק את רגליה, הסיר את תחתוניה ונגע בחזה. הנאשם ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של ל.פ, אשר התפתלה מכאב, היכה אותה בישבנה וברגליה, איים עליה, והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה. הנאשם הכריח את ל.פ להחדיר את איבר מינו לפיה, ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, ובסופו של דבר שב והחדיר את איבר מינו לפיה עד אשר הגיע לסיפוקו. הנאשם נמלט מן המקום, לאחר שאיים על ל.פ כי אם תספר על מעשיו במשטרה, הוא יחזור אליה.
6.
אישום רביעי: בתאריך 26.11.09, בשעת ערב, צעדה ג.ד ברחוב מרכזי בפתח תקווה ושוחחה בטלפון. הנאשם הגיח מאחורי ג.ד, סתם את פיה באמצעות ידו האחת, ואחז אותה בצווארה באמצעות ידו השנייה. הנאשם חנק את ג.ד, איים עליה כי ירצח אותה ובעט בגבה באמצעות ברכו, כשבמהלך כל האירוע היפנה את ראשו כך שלא תוכל לראות את פניו. כאשר חלפו במקום אנשים, הסיר הנאשם את ידו מצווארה של ג.ד והורה לה להתנהג כאילו הם חברים. הנאשם גרר את ג.ד בדרך עפר לכיוון גן ילדים, ורק הגעה אקראית של ניידת משטרה, שמה קץ לאירוע.
7.
אישום חמישי: בתאריך 27.5.10, בשעת לילה, צעדה ק.פ, כבת 17 שנים, ברחוב בפתח תקווה. הנאשם הגיח מאחורי ק.פ, סתם את פיה באמצעות ידו ואיים עליה כי אם תתנגד לו, ידקור אותה. הנאשם אחז בראשה של ק.פ באופן שלא תוכל לראותו, כפה עליה לשים את ידה סביב גבו, הובילה בעל כורחה לבניין, שם הצמידה לקיר ונגע בחזה ובאיבר מינה, הסיר את חולצתה, ושוב נגע בחזה. הנאשם אילץ את ק.פ לגעת באיבר מינו, הפשיל את בגדיה של ק.פ מפלג גופה התחתון, הורה לה לכרוע על ארבע, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שהגיע לסיפוקו. לאחר מכן איים על ק.פ כי אם תזוז, ידקור אותה. כתוצאה ממעשי הנאשם נשרטה ק.פ בידה השמאלית מקיר הבניין.
הערכת המסוכנות של המרכז להערכת מסוכנות
8. בתאריך 17.8.11 תוקן חוק הגנה על הציבור. בין היתר, בוטלה החובה להורות על קבלת הערכת מסוכנות לפני גזר דין הכולל רכיב של מאסר בפועל, כאשר נשמר לבית המשפט שיקול הדעת לעשות כן, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק (סעיף 6 (א) (1) (א) לחוק הגנה על הציבור).
9. בענייננו, ההחלטה בדבר קבלת הערכת מסוכנות התקבלה ביום 24.5.11, והערכת המסוכנות הוגשה לתיק בית המשפט בתאריך 4.7.11, דהיינו: עובר לתיקון האמור. יצוין כי במקביל הוכנה הערכת מסוכנות מטעם ההגנה, שבה קיימת התייחסות להערכת המסוכנות של המרכז להערכת מסוכנות.
10. לנוכח התיקון האמור בחוק, עתר ב"כ הנאשם שלא לעשות שימוש בהערכות המסוכנות, ולחלופין להעניק לה משקל מועט.
ב"כ המאשימה ביקשה לדחות את הטענה, בשל כך שההחלטה על הגשת הערכת המסוכנות ניתנה עובר לתיקון לחוק, ומכל מקום, אף לאחר התיקון רשאי בית המשפט להורות על קבלת הערכת המסוכנות גם כאשר גזר הדין אמור לכלול רכיב של מאסר בפועל.
ב"כ המאשימה הוסיפה כי גם עובר לתיקון החוק, מדיניות המאשימה הייתה לבקש מבית המשפט לקבוע את רמת המסוכנות של הנאשם. בענייננו היא מבקשת לשים את הדגש על תוכן הערכת המסוכנות, ובעיקר על הדברים שמסר הנאשם.
11. לאחר בחינת טענות ב"כ הצדדים, סבורים אנו כי אין מניעה לעשות שימוש בהערכת המסוכנות. עם זאת יודגש כי מקובלת עלינו עמדת המאשימה כי בכל מקרה הקביעה בדבר רמת המסוכנות היא ממילא בידי בית המשפט. להלן נימוקינו:
א. הערכת המסוכנות התקבלה בטרם התיקון לחוק.