2.6 מיליון שקל בתביעת נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

1.         לפני תביעת נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "החוק" או " חוק הפיצויים").

            המחלוקת בין הצדדים היא לעניין הנזק בלבד.

העובדות הצריכות לעניין, מצבה של התובעת והנכות הרפואית

2.         התובעת, ילידת 27.1.75, נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.8.05 שעה שטרקטורון בו נהגה התהפך (להלן - "התאונה"). התובעת ילידת מקסיקו, תושבת ארצות הברית, שהתה בחופשה משפחתית בישראל בעת התאונה. במועד התאונה הייתה התובעת כבת 30.5 שנים, נשואה. התובעת עבדה עובר לתאונה כסוכנת הלוואות, וכן בתפקיד ניהולי-פקידותי בעסק של בעלה במתן משכנתאות.

3.         כתוצאה מן התאונה נחבלה התובעת בעיקר בראשה. ממקום התאונה פונתה התובעת לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "יוספטל". בדיקת CT מוח לא הדגימה תחילה פגיעה מוחית, אך אובחנו שבר בסינוס המקסילרי השמאלי, המטומה בפנים משמאל וחבלה בכתף שמאל. נוכח ממצאים אלו וחשד לדימום תוך מוחי הועברה התובעת להמשך טיפול בבית החולים "סורוקה", שם אושפזה עד ליום 19.8.05. בדיקת CT מוח חוזרת הייתה תקינה. התובעת שוחררה עם אבחנות של חבלת ראש עם קונטוזיה מוחית, אמנזיה רטרוגרדית ושברים בעצמות ובבסיס הגולגולת.

            ביום 21.8.05, מספר ימים לאחר שחרורה מבית החולים "סורוקה", פנתה התובעת לבית החולים "רמב"ם" כשהיא מתלוננת על כאבי ראש. התובעת אושפזה במחלקה לרפואה פנימית מיום 22.8.05 עד ליום 23.8.05. במהלך אשפוזה נבדקה התובעת על ידי הרופאים הבאים: רופא עיניים אשר התרשם מהמטומה פריאורביטאלית משמאל; רופא אורטופד בעקבות השבר בראשי המטטרסל באצבעות 4 ו- 5 משמאל אשר קובע באמצעות סד גבס; רופא פה ולסת אשר ציין ממצאים של שבר בקיר הלטרלי של המנדיבולה, המוסינוס משמאל ושבר עם דיסלוקציה מינימאלית ברצפת ארובת העין השמאלית. כמו כן התובעת נבדקה על ידי נוירולוג ו- CT מוח שבוצע היה ללא ממצאים טראומתיים מוחיים. סך הכל אושפזה התובעת משך 10 ימים.

4.         בחודש ספטמבר 2005 שבה התובעת לארצות הברית, שם עברה ניתוח לתיקון השבר בלסת.

הנכות הרפואית

כללי

5.         מטעם בית המשפט מונו מספר מומחים רפואיים אשר העריכו את נכויותיה של התובעת כדלקמן:

            בתחום העיניים מונה פרופ' גרזוזי אשר העריך כי לתובעת לא נותרה נכות בתחום זה.

            בתחום הפה והלסת מונה ד"ר פלד אשר העריך כי לתובעת לא נותרה נכות בתחום זה. עם זאת ציין המומחה כי על התובעת לעבור טיפול שורש, מבנה וכתר בעלות של 5,000 ש"ח, וכי את הכתר (שעלותו 2,000 ש"ח) יש להחליף 3 פעמים במהלך החיים.

               בתחום האף, אוזן וגרון מונה ד"ר בן דוד אשר העריך כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 72(4)(ד)(II) לתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), בשל טינטון תמידי. בכל הנוגע לתלונותיה בדבר ליקוי שמיעה, העריך ד"ר בן דוד כי הנכות הצמיתה שנותרה לתובעת היא בשיעור של 0% לפי סעיף 72(1)א1 לתקנות. 

            בתחום הנוירולוגי מונה פרופ' ירניצקי אשר העריך כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 15% לפי סעיף 29(11) מותאם לסעיף 34 ב-ג לתקנות, בשל תמונה בתר חבלתית (הכוללת מרכיבים סומטיים, קוגניטיביים והתנהגותיים) ממנה סובלת התובעת. עוד ציין פרופ' ירניצקי כי שליש מן הנכות דלעיל יש לייחס לתסמונת הסומטית ושני שלישים לקוגניטיבית. 

            בתחום הפסיכיאטרי מונה פרופ' קליין אשר העריך כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 35% לפי סעיף 34 ד-ה לתקנות בגין הפרעות התנהגותיות וקוגניטיביות. עוד סבור פרופ' קליין כי נכות זו כוללת בחובה את ההפרעה הקוגניטיבית בגינה ייחס פרופ' ירניצקי 10% נכות.

וביתר פירוט :

חוות הדעת בתחום העיניים

6.         בחוות דעתו מיום 13.4.08 מציין פרופ' גרזוזי כי התובעת התלוננה על טשטוש ראייה עד כדי שהיא צריכה לסגור את עינה; כפילות ראייה; סחרחורת וכאבים מעל העיניים. המומחה לא מצא פתולוגיה עינית ו/או הסבר לראייה הכפולה. משכך, ציין המומחה כי מאחר ואין בסיס אובייקטיבי לקיום התלונות הסובייקטיביות, המסקנה המתבקשת מעידה " על התחזות מצד הנבדק" (ראו פרק הדיון בחוות דעתו). עוד ציין פרופ' גרזוזי כי באחת הבדיקות שנעשו לתובעת בבית החולים רמב"ם נמצא שבר עם תזוזה מינימאלית ברצפת הארובה בעין שמאל, אך לא הייתה כליאת רקמות שעשויה לגרום לכפילות ראייה. פרופ' גרזוזי העריך, כאמור, כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום העיניים.

חוות הדעת בתחום הפה והלסת