אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביקורת חיצונית על תסקיר מוטה של שירותי הרווחה

ביקורת חיצונית על תסקיר מוטה של שירותי הרווחה

תאריך פרסום : 19/05/2019 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
‏1046235-3
31/03/2019
בפני הדיינים:
1. הרב דניאל אדרי - אב"ד
2. הרב אלעד עלי
3. הרב משה זאדה


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד דוד שוורץ ועו"ד גיא אופיר
הנתבעת:
פלונית
עו"ד יעקב חלול ;עו"ד שיקמה בדש ועו"ד אילן רביב
פסק דין

 

בני הזוג התגרשו בתאריך כ' בחשון תשע"ז (21.11.16) ולהם בת אחת משותפת.

לכל אחד מבני הזוג ילדים מנישואין קודמים.

כבר בפתיחה מוצא בית הדין להביע את התרשמותו.

הצדדים גרושים והמתיחות ביניהם רבה. אך לצערנו הפכה הבת המשותפת לכלי ניגוח ביד הצדדים. כל אחד מהצדדים משתמש בה כדי לפגוע בצד השני.

בלהט האירועים נשכחה טובת הקטינה ונמצא שהיא (הילדה) הייתה הנפגעת העיקרית מהתנהלות הוריה כאשר כל אחד מהם טוען שהוא מחפש אך ורק את טובתה, אך כאמור, אין זה נכון! כל אחד מסתכל על טובתו האישית ומתעלם מטובת הילדה וראיית האמת!

טוב היו עושים האב והאם ובודקים את עצמם ומשפרים את התנהלותם ומפסיקים את המלחמה ביניהם למען טובת הילדה, שלוותה ומניעת כל חשש מפגיעה נפשית בה.

טוב יעשו ההורים ויפנו לבדיקת מסוגלות הורית.

נידון זה הוא העומד במרכז פסק דין דנן.

בתאריך ז' בתשרי תשע"ח (27.9.17) הגישה האישה בקשה בהולה לבית הדין בו נטען שהאיש לקח את הילדה מהגן ביום בו היא אמורה להיות עם הילדה ומונע ממנה להיפגש איתה.

בית הדין נתן החלטה בו ביום שעל האב להשיב את הילדה לאם ובתגובה הגיש בא כוח האב בקשה בה נטען שהאב פועל על פי הוראות שירותי הרווחה וצרפו החלטה של שירותי הרווחה בק' החתומה על ידי עובדת סוציאלית הגב' [ב'], שיש חשש לפגיעה מינית בקטינה בתוך המשפחה ויש חקירה משטרתית בעניין, ומשכך הוחלט על ידי הצוות המטפל שהילדה תשהה בבית האב בלבד.

בתאריך ח' בתשרי תשע"ח (28.9.17), יום קבלת הודעת בא כוח האב, ולאור הודעת שירותי הרווחה הוחלט על ידי בית הדין שהילדה תישאר ברשות האב עד לקבלת עדכון משירותי הרווחה.

לאור חשיבות העניין והמשמעויות הנרחבות של ההאשמה הנ"ל ופסק הדין הזמני שניתן מבית הדין, הורה בית הדין לשירותי הרווחה בק' להגיש דו"ח וזאת תוך 24 שעות. ההורים זומנו לשירותי הרווחה שם הוסבר להם המצב ושירותי הרווחה הגישו דו"ח בתאריך י"ג בתשרי תשע"ח (3.10.17) בו נכתב שלאור חקירת המשטרה לא ניתן יהיה להביא את הבת לבית האם וזאת על מנת למנוע מפגש שלה עם האח (בן אמה של הקטינה מנישואים הקודמים), החשוד בפגיעה בה, ולכן המלצתם שהקטינה תשהה בבית האב, ובכדי לשמור על קשר בין הקטינה לאמה, הילדה תוכל לשוחח עמה כל יום בטלפון ויקבעו מפגשים בין האם לקטינה במרכז קשר.

בית הדין קבע הסדרי ראיה מצומצמים בין האם לקטינה בצורה בה הקטינה לא תפגוש את האח הנ"ל והוסיף התראה שאם הילדה אכן תפגוש את האח ביוזמת האם, אזי הסדרי הראיה יבוטלו לאלתר.

ההחלטה גררה תגובות ותגובות שכנגד ואין המקום לפרטם.

בתאריך כ"ו בתשרי תשע"ח (16.10.17) הוגש דו"ח משירותי הרווחה ובו צוין שעל פי החלטת משטרה הקטין מורחק מאחותו עד לתאריך ו' בחשון (26.10.17) וששירותי הרווחה ידונו כצוות רב מקצועי בעניין הקטינה ויעדכנו את בית הדין.

בתאריך ד' בחשון תשע"ח (24.10.17) הוגשה לבית הדין בקשה מטעם התובעת. בבקשה צוין שהקטין נחקר בתאריך כ"א בתשרי תשע"ח (11.10.17) במשטרת זבולון והאחרון הורחק מהקטינה למשך 15 יום בלבד ולא כמקובל 30 יום, היות ונמצא דובר אמת. עוד נכתב שגם ועדת התסקירים קבעה שהקטינה תוחזר לבית האם בז' בחשון תשע"ח (27.10.17) מה שמוכיח שטענות האב בדבר הפגיעה בקטינה הינן שקר.

בתאריך י' בחשון תשע"ח (30.10.17) הוגש תסקיר נוסף משירותי הרווחה. בתסקיר נאמר שהקטין נחקר בדבר הטענה שפגע באחותו. מקביעת המשטרה להרחיקו 15 יום אין ראיה שהקטין דובר אמת, עם זאת בחקירה לא עלה דבר, אבל קיימת דאגה עמוקה אותה הביעו כל גורמי הטיפול, במיוחד לנוכח הכחשת האם מכל וכל את האפשרות כי בתה נפגעה על ידי אחיה ללא הבעת ספק ודאגה כלשהיא מצדה, כלשון התסקיר.

לסיכום המלצות התסקיר הן: להשאיר את מצב המשמורת (משותפת) וזמני השהות על כנם באופן זמני למשך ארבעה חודשים, בחלוף התקופה תתקיים הערכת מצב נוספת. השהות בבית האם תתקיים בכפוף לכך שהקטינה לא תישאר עם האח ללא השגחת מבוגר אחראי.

בתאריך י"ז בחשון תשע"ח (6.11.17) הוגש לבית הדין תסקיר נוסף בו מתוארת השתלשלות האירועים והמסקנות שאליהם הגיעו הגורמים המטפלים כמבואר לעיל.

בתגובת האב לתסקיר שהוגשה בתאריך כ"ד בחשון תשע"ח (13.11.17) נכתב שהאב לא יכול להסכים להמלצות התסקיר, היות ואינן נותנות מענה לחשש המשותף לו ולכל גורמי המקצוע שהילדה נתונה לסכנה בהיותה בבית האם, ואין בהמלצות בכדי לספק הגנה כלשהי לקטינה.

עוד מציין האב בתגובתו, שלמעשה לא הוכח ולא נאמר שהילדה לא נפגעה על ידי האח ושהאח דובר אמת. בנוסף האב מלין על האם שמתעלמת מטובת הילדה. סוף דבר האב מבקש מבית הדין לקיים דיון במעמד הצדדים והעובדת הסוציאלית לבירור הפער, כלשונו, בין מסקנות התסקיר וההמלצות שלו ועד אז למנוע מצב בו הקטינה לנה בבית האם וזאת מתוך חשש לביטחונה של הקטינה.

בתגובת האם שהוגשה בתאריך ב' כסלו תשע"ח (20.11.17) נכתב שהאב בחוסר תום לב ומתוך שנאה לאישה מנסה למרר את חייה 'ולהביא אותה לתחתית' כלשון האישה בתגובה. הנתבע לדבריה מהתל במשטרה וברווחה ואף מפגין חוסר כבוד כלפי בית הדין. האישה מלינה על פקידת הסעד אשר לדבריה מוטה (סעיפים 8, 9 לתגובה) והתסקיר מגמתי ולא מידתי (סעיף 9 לתגובה). בהמשך מציינת האם מספר הבחנות ודברים שעלו בתסקיר שמוכיחים את טענתה שעורכת התסקיר מוטה. סוף דבר האישה מבקשת לדחות את התסקיר על הסף וגם היא מבקשת לערוך דיון בנוכחות העובדת הסוציאלית.

לצדדים נקבע דיון והוא נדחה.

בתאריך כ"ד באדר תשע"ז (20.2.17) הוגש לבית הדין תסקיר נוסף בו נאמר שנערכה ועדת תסקירים נוספת בהתאם להחלטה קודמת והומלץ, בין היתר לאור פניה של המחלקה לשלום הילד ולאור מורכבות המקרה, שהקטינה תופנה לאבחון פסיכו דיאגנוסטי במחלקת לשלום הילד. בתסקיר צוין שהאב הסכים לעריכת האבחון בעוד שהאם התנגדה בתוקף.

בתגובת האם נאמר שהתסקיר לוקה בשקרים אי אמיתות חוסר תום לב ואינו נתמך במסכת עובדתית כלשון התגובה. עוד מציינת האישה שהפגישה הוקלטה וההקלטה שברשותה תומכת בדבריה אלו. האישה כתבה שפקידת הסעד מעוותת את האמת ומשכך האישה סירבה לחתום על הסיכום. לסיכום האישה עותרת לבית הדין בבקשה שהאבחון יעשה על ידי גורמים חיצוניים אשר אינם קשורים לרווחה.

בתאריך ו' באדר תשע"ז (4.3.17) הגישה האישה בקשה בהולה לבית הדין בו תארה התנהלות של האב המעוררת אצלה חשש לפגיעה בילדה. בעקבות הבקשה הוצאה החלטה זמנית שמבטלת הסדרי ראיה בין האב לקטינה והופנתה בקשה לשירותי הרווחה לבדוק את תלונת האם על האב. בתגובה הודיע בא כוח האב שהדברים שנכתבו על ידי האם הינם מופרכים מיסודם ואין כל חשש לשלום הקטינה ומבוקש להשיב את הסדרי הראיה למקומם. התסקיר של שירותי הרווחה הגיע אף הוא באותו יום ובו בירור העובדות וטענות הצדדים, התסקיר ממליץ להשאיר את הסדרי הראיה על מקומם מציע שההורים ישלחו לבדיקת מסוגלות הורית, וחוזר על ההמלצה לאבחון פסיכו דיאגנוסטי ביחידה לשלום הילד.

לאור האמור בית הדין ביטל את החלטתו הקודמת והשיב את הסדרי הראיה למצבם הראשוני. בנוסף בית הדין חייב את הצדדים לפעול לפי האמור בתסקיר ובכלל זה עריכת האבחון במחלקת לשלום הילד.

בתאריך א' בסיון תשע"ח (15.5.18) הגיע תסקיר משירותי הרווחה בתסקיר נאמר שנערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי לקטינה (הדו"ח המלא נשלח ב27.5.18) בדו"ח נאמר:

הילדה אינה מרגישה מוגנת והעולם הרגשי שלה מקושר לאקטים של פגיעה ותוקפנות.

בהמשך נאמר:

החוויות הרגשיות של הקטינה מאופיינות בתחושות עצב ובדידות ומוקד המתח הפנימי נעוץ בחוויה של חוסר יציבות וחוסר הגנה. בנוסף מתארת הקטינה חוויות ברורות של פגיעה וטראומה שמותירים את דימוייה העצמי מוכתם ומלוכלך.

עולה חשש כבד ליחסים לא מותאמים בין [י'] ובין אח, יחסים שיש בהם פריצה וחוסר שמירה בנידורית ושבהם מרגישה חשופה בעל כורחה ומושפלת.

קיימת פגיעה ראשונית בחוויית האמון הבסיסי והבסיס הבטוח ביחסים עם האם שלא אפשרו לה לבנות בתוכה פונקציה של תבנית מכילה. פגיעה שניונית של יחסים פוגעניים ומשפילים, כנראה מצד האח שנרשמו ברובד הגופני ולא עובדו באופן רגשי.

המלצות האבחון כללו טיפול רגשי לילדה בליווי שני ההורים ומתוך חשד ליחסים פוגעניים בין האחים יצירת מצב בו הילדה תהיה מוגנת שמורה ובטוחה בבית אימה ובבית אביה.

התסקיר קיבל את המלצות הועדה לשלום הילד ונכתב בו שלנוכח ההמלצות הנ"ל שירותי הרווחה ממליצים ששני האחים לא ישהו תחת קורת גג אחת.

בהחלטת בית הדין מתאריך ב' בסיון תשע"ח (16.5.18) נכתב שהיות ומאז התלונה לא עלו תלונות נוספות בדבר פגיעה בילדה ומתוך חשש ששינויים תכופים בהסדרי הראיה יפגעו בילדה והיות והאם ודאי שומרת על הילדה הסדרי הראיה יישארו על כנם עד לקיום דיון בתסקיר.

בתאריך י' בסיון תשע"ח (24.5.18) התקיים דיון, בא כוח הבעל עתר לבית הדין בבקשה לשנות את הסדרי הראיה מתוך חשש לשלום הקטינה וטען שלמרות שלא נשמעו תלונות על פגיעה אין בכך בכדי להוכיח שלא היו פגיעות עוד טען שהאם לא שומרת על הקטינה ולא מקפידה על בטחונה כפי שנכתב בהחלטת בית הדין. האב טען שבתו נפגעת מינית במשך שנתיים וחצי והחלטת בית הדין מותירה אותה חשופה לכך. לעומת זאת האישה טענה שהאבחון של המחלקה לשלום הילד והתסקיר שהוגש לבית הדין מוטים וביקשה לחקור את העובדות הסוציאליות.

לאחר סדרה ארוכה של בקשות תגובות ותגובות כנגד, כולל בקשות לדחיית דיון התקיים דיון בתאריך ו' בתמוז תשע"ח (19.6.18) בו נכחו גם עובדות שירותי הרווחה והמחלקה לשלום הילד שגם נחקרו על הדו"ח שהוצג לבית הדין.

בחקירת עו"ס מנהלת המחלקה לרווחה גברת [ב'] היא התייחסה בתחילת דבריה למתח שנוצר בין המחלקה לאם הקטינה. בהמשך היא אמרה שממצאי האבחון מעלים חשש כבד לפגיעה מינית של האח בקטינה ואע"פ שאין 100% כי אין כזה דבר 100% בעניינים כאלו כדבריה היות ויש חשש כבד כשיש ספק אין ספק ולכן הם ממליצים לדרוש מוגנות לקטינה קרי הרחקת הקטינה מהאח.

לשאלה האם ניתן לערוך בדיקה נוספת על ידי גורם חיצוני השיבה שזו שאלה מקצועית שצריכים להפנות לאנשי מקצוע אבל למיטב ידיעתה יש צורך בזמן בין בדיקה לבדיקה. בהמשך בית הדין שאל לגבי רצונה של האם לבצע בדיקה על ידי גורם חיצוני ולגבי בדיקת הקטינה בלי ידיעת האם. על כך השיבה העובדת הסוציאלית באריכות (שורה 92 לפרוטוקול) וטענה שהמחלקה עבדה מול ההורים באופן המקובל ועפ"י החלטות בית הדין, בעוד, שהאם ניסתה לסכל את האבחון של הקטינה בטענה שאי אפשר לערוך אבחון ואח"כ טענה שהיא מעדיפה אבחון חיצוני וזה בלי להפנות לבודק אחר. בחקירתה על ידי בא כוח האם נטען שהיא התנהלה באופן מוטה לאורך כל התיק נטען שלמרות שהתיק נסגר מחוסר אשמה פלילית המחלקה החליטה על הוצאת תסקיר מחשש לשלום הקטינה על כך השיבה הגברת [ב'] שזה לא היא אלא כל צוות המחלקה. עוד נשאלה לגבי התלונה שהוגשה כנגד האב על כך השיבה שהחשש שעלה היה לפגיעה מצד האח והתלונה כנגד האב הוגשה רק לאחרונה ונראה שזה תגובה לתלונה שהגיש האב כנגד האח. באופן כללי ניתן ולומר שתשובות העובדת הסוציאלית לשאלות שנשאלה על אופן התנהלותה לא היו מספקות וזאת בלשון המעטה. ולמרות שבית הדין נאלץ לנזוף בבא כוח האישה על צורת הדיבור שלו כלפי העובדת הסוציאלית (עיין שורות 245-253 לפרוטוקול הדיון) גם בית הדין התרשם שהתנהלות העובדת הסוציאלית הייתה תמוהה וזאת בלשון המעטה.

בחקירת העובדת הסוציאלית [ע'] היא נשאלה על הפער בין עמדתה ביחס לילדה, שאסור שהילדה תהיה עם אחיה לבד, לבין חוות הדעת המחלקה לשלום הילד שדברים אלו לא נאמרו (שורות 380-405) ובית הדין לא קיבל תשובה ברורה מעבר לכך שצריך לשאול את המחלקה לשלום הילד. בנוסף נשאלה העובדת הסוציאלית לגבי חקירת המשטרה בה לא עלה דבר וגם כאן התשובה לא הייתה ברורה מעבר לכך שלפעמים מתגלים דברים לאחר זמן (שורות 406-412). בא כוח האישה חקר את העובדת הסוציאלית על הפער ביחס לתלונה שהוגשה כנגד האח בו התמקדו האבחונים והדו"חות לבין התלונה שהוגשה כנגד האב שלא קבלה כל התייחסות. וכן נשאלה מדוע האם לא עודכנה ביחס לבדיקה ובאחריות של מי היה לעדכן אותה ועל כך התקבלה התשובה שהיא ידעה מהחלטות בית הדין והדבר באחריותה ואף הודתה שהילדה הוצאה מהגן ונלקחה לבדיקה ללא ידיעת האם, יש לציין שהילדה נלקחה ע"י האב ואמו (הסבתא) וזאת ללא ידיעת האם כלל.

גם ד"ר [א'], מנהלת היחידה, נחקרה היא טענה שהיא אחראית על הבדיקה של הקטינה והיא חתומה עליה, למרות שבפועל האבחון נעשה על ידי [ע']. על השאלה למה לא נכתב באופן ברור שיש להרחיק אותה מאחיה בית הדין קיבל סדרה של תשובות מעורפלות כאשר ההרגשה שהיא מנסה להרחיק את עדותה.

בתחילה השיבה שזאת המדיניות של המחלקה מתוך רצון להימנע מלהיכנס לסכסוכי גירושין הם משאירים את הקביעה בידי הרווחה או בית הדין ולא לתת המלצות ברורות (שורות 477-480 לפרוטוקול). לאחר מכן הסכימה שבדיעבד היה נכון לתת המלצה יותר ברורה (שורה 481 לפרוטוקול) לאחר מכן עידנה את התשובה ואמרה שלא הייתה כותבת את המסקנות באופן יותר ברור, לדבריה ניתן היה להבין את הדברים ממה שנכתב (שורות 484-485 לפרוטוקול) ואח"כ חזרה בה ואמרה שהייתה מכניסה את החשד באופן יותר ברור (שורות 503-506 לפרוטוקול).

עוד אמרה שהרווחה לא פנו לקבל הסברים על הדו"ח ואת ההחלטות הם קיבלו לבד (שורות 508-509 לפרוטוקול). בהמשך כתשובות לשאלות שנשאלה על ידי ב"כ האישה הסבירה ד"ר [א'] את אופן ביצוע האבחון וכתשובה לשאלת בית הדין ענתה שלא טוב להעביר את הילדה אבחון נוסף. בית הדין יסתפק באמור ולא יוסיף מה שנאמר באופן אישי לד"ר [א'].

לסיכום ניתן לומר שבית הדין התרשם שהתנהלות מחלקת הרווחה הייתה מוטה באופן ברור ועלה חשש יותר מסביר שהתנהלות זו השפיעה על המחלקה לשלום הילד על אופן עריכת האבחון, על הדו"ח המסקנות והמלצות מחלקת הרווחה. האמור לא מתייחס להתנהלות המקצועית של עורכת האבחון שאת זה אין לבית הדין כלים לבדוק.

לאחר הדיון ומתוך החשש הנ"ל ומתוך הבנה של מורכבות ההחלטה שעומדת בפני בית הדין, בית הדין ניהל התייעצות טלפונית עם ד"ר [כ'].

תוכן השיחה הובא בהחלטה שניתנה למחרת הדיון, תורף הדברים שגם אם נקבל את החשש שהילדה נפגעה בעבר, בטווח הזמן הקרוב אין חשש לפגיעה נוספת. כמו כן חלקה מקצועית על ד"ר [א'] ואמרה שאין מניעה לערוך בדיקה נוספת ואין חשש לפגיעה בילדה או להטיה של הבדיקה.

לאור מסקנת המשטרה שסגרה את התיק ולאור התרשמות בית הדין מדברי העובדות הסוציאליות שנחקרו בדיון ולאחר שמיעת דברי ד"ר [כ'], בית הדין השאיר את ההחלטה הקודמת בעניין הסדרי הראיה, אך בית הדין חזר והבהיר שאסור לקטינה להתייחד עם האח.

בנוסף בית הדין הפנה את הקטינה לאבחון נוסף אצל ד"ר [כ'], על החלטה זו הגישו האב ובא כוחו בקשה לבית הדין הגדול לעיכוב ביצוע, בקשה שנדחתה.

בתאריך כ"ט בתמוז תשע"ח (12.7.18) התקבלה בבית הדין חוות דעתה של ד"ר [כ']. חוות הדעת נערכה על ידי ד"ר [כ'] וד"ר [ס'] פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית.

בפתיחת הדו"ח תיארה ד"ר [כ'] את התנהלות האב שהייתה לא ראויה ולא כאן המקום לדון בה. כמו כן טענה שהבדיקה שנערכה על ידי המחלקה לשלום הילד הייתה לא מקצועית. הבדיקה כללה מבחן 'רורשך' ומבחן 'בנדר' שלדברי ד"ר [כ'] שניהם לא תואמים את גיל הקטינה ומתאימים לאנשים מבוגרים יותר. כמו כן כמות האינפורמציה שהתקבלה ממבחן התמונות לא תואמת את המבחן שנערך ובכלל זה התשובות הארוכות שניתנו כביכול על ידי הקטינה שלא תואמות את גילה ואת היכולת המילולית שלה. ועל כך הוסיפה שהתשובות שהתקבלו למבחן דומה שנערך על ידה לא היו דומות לתשובות שהתקבלו במבחן הראשון. לטענות אלו נתייחס בהמשך בחקירת ד"ר [כ'].

לסיכום האבחון נכתב שאין חשש לפגיעה מינית בילדה, וזה לשון הדו"ח:

יש לציין שתשובותיה של הילדה היו אחידות לאורך כל המבחנים, לא עלו תכנים ביזאריים או בלתי מותאמים לגילה הכרונולוגי, לא עלו דמויות המזוהות עם אחים. [י'] עברה סדרה של מבדקים נצפתה על ידי שתי פסיכולוגיות בכירות בעת משחק, ניהלה שיחות עמנו והגיבה לגירויים שניתנו לה במסגרת המבדקים. נצפו התייחסויות שלה אל סביבתה ורגעים שלה עם עצמה.

לסיכום נרשם:

מדובר בילדה חמודה מאוד נבונה ותקשורתית מתפקדת היטב אוהבת את הוריה וקשורה לשניהם. מצב רוחה תקין ולא בלטה כל מצוקה שטרדה את מנוחתה. האבחון לא מעלה קיומה של טראומה כלשהי אף לא טראומה מינית כלשהי הילדה עסוקה בתכנים הקשורים ונכונים לגילה.

למרבה הצער נתונה בקונפליקט נאמנויות קשה בהקשר להוריה, היא מתוחה וכואבת לנוכח מריבות וקונפליקטים ביניהם, ולהערכתי זו הבעיה היותר משמעותית בעולמה הרגשי [...] מעבר לנתון זה לא הבחנו בשום מצוקה נוספת בעולמה הפנימי.

גם ההמלצות התייחסו לבעיה שעלתה והם הפניית ההורים להדרכה הורית והפניית הקטינה לטיפול על מנת ללמוד להתמודד עם הנאמנות הכפולה לה היא נדרשת.

לצדדים נקבע מועד דיון דחוף ולאחר מכן לבקשת באו כוח הבעל הוזמנה ד"ר [כ'] לחקירה בבית הדין. לצדדים נקבע דיון דחוף נוסף ובית הדין לא יכנס בפסק הדין לנסיבות בגללם ד"ר [כ'] לא הגיעה לדיון שנקבע. סוף דבר הצדדים, ד"ר [כ'] והפסיכולוגית ד"ר [ס'] שהייתה שותפה לאבחון הגיעו לדיון שנערך בתאריך ב' בשבט תשע"ט (8.1.19).

בחקירת ד"ר [כ'] על ידי בית הדין היא תיארה את אופן הבדיקה שערכה לילדה. לשאלת בית הדין ד"ר [כ'] התייחסה לטענות שעלו בדו"ח על מקצועיות הבדיקה שנערכה על ידי המחלקה לשלום הילד. ד"ר [כ'] מתחה ביקורת חריפה על מקצועיות הבדיקה (שורות 21-70 לפרוטוקול). היא חזרה והסבירה את דבריה שחלק מהבדיקות שנערכו לא תאמו את גילה של הקטינה ואת עולמה הרגשי, ואמרה שלדעתה מי שעשתה את המבחן הייתה סטז'רית שלימדו אותה לעשות בטרייה (סדרה) שלמה של מבחנים והיא עשתה אותם. ד"ר [כ'] הוסיפה שגם המסקנות שעלו באבחון אינם תואמות את עולמה הרגשי ואת התפתחות הקטינה. מתוארים חוויות שלהערכתה היא כלל לא חוותה וודאי שאינה יודעת לבטא אותם. לדברי ד"ר [כ'] מתוך אלפי מבחנים שעשתה היא לא ראתה ילדה שנואמת 3/4 עמוד לשאלה אחת היא לא ראתה כל כך הרבה התייחסויות לאם רעה ואב מטיב. המסקנות הגורפות הינן דרמטיות מדי ועוד.

בא כוח הבעל העלה חשש שהבדיקה של ד"ר [כ'] הייתה מוטית (משורה 82 לפרוטוקול). ד"ר [כ'] אמרה שהיא לא הכירה את הצדדים, עם זאת, ביום הבדיקה הגיע האב למקום והתנהגותו הייתה לא ראויה בלשון המעטה. בנוסף סיפרה על מטופל שלה מזה 20 שנה שקבע פגישה איתה וביקש להביא איתו חברת משפחה שלו שתאזין למפגש, לאחר המפגש התקשר המטופל וביקש סליחה ואף צירף מכתב התנצלות, (המכתב נמצא בתיק), כי התברר לו שהחברה שצירף למפגש היא דודה, אחות הבעל, של הקטינה שמחפשת את ד"ר [כ']. לדבריה, המטופל הזהיר אותה שהיא נכנסת לביצה שהיא תטבע בה (שורה 112 לפרוטוקול) והגדיל הבעל שלאחר ששמע את המסקנות, איים עליה ואמר לה אנחנו עוד נראה לך (שורה 116 לפרוטוקול). עוד אמרה שנפגשה עם האישה פגישה ראשונית על מנת לבחון את האפשרות שהיא תבדוק את הקטינה, ובפגישה האישה הביאה לה את הדו"ח של שירותי הרווחה ומסרה מידע ראשוני. ד"ר [כ'] הכחישה שהיה כל קשר עם האישה או מי מטעמה ועם הבעל או מי מטעמו מעבר לאמור.

ד"ר [כ'] הוסיפה שאכן במפגש הראשון עם האישה אמרה שנראה לה שיש טעויות באבחון וכשנשאלה האם היא לא חוששת שיש בזה ניסיון להשפיע על האישה לשכור את שירותיה היא אמרה שהיא לא מעוניינת בבדיקות יש לה עומס ואין לה צורך בלקוחות נוספים.

לשאלת בית הדין מהו מקור התקלה באבחון (שורה 193 ואילך) ענתה ד"ר [כ'] שלהבנתה מדובר במאבחנת חדשה שלא יודעת את עבודתה כראוי ויתכן שזה לא נעשה במזיד.

בא כוח האישה הוסיף וחקר את ד"ר [כ'] על השיחה שקיימה עם ביה"ד לאחר הדיון בו נחקרו עובדות שירותי הרווחה ולפני קבלת ההחלטה לאפשר לילדה לשהות בבית האם, ד"ר [כ'] אישרה שאמרה שאין סכנה מיידית לילדה והסתמכה בדבריה על חוות הדעת של המחלקה לשלום הילד. ד"ר [כ'] הדגישה שלא דברה על עצם האירוע אם התרחש אלא על סכנה מיידית לקטינה דהיינו להיפגע על ידי האח בטווח הזמן המיידי. בא כוח האיש הציג הקלטות של ד"ר [כ'] בהם היא משוחחת עם המטופל שלה וטען שההקלטות מוכיחות ש ד"ר [כ'] הגיעה לבדיקה עם דעה מוקדמת.

לאחר מכן נחקרה ד"ר [ס'] שערכה עם ד"ר [כ'] את הבדיקה לילדה (שורה 400 לפרוטקול ואילך) ד"ר [ס'] חזרה על הדברים שנאמרו בדו"ח והדגישה שכאשר היא עורכת בדיקה היא לא מושפעת בשום דרך מד"ר [כ'] למרות שהיא עובדת אצלה היא לא ממש תלויה בה (שורות 470-480 לפרוטוקול), והסבירה את אופן כתיבת הדו"ח כאשר הבדיקות נעשות על ידי שתי מומחיות. בנוסף אמרה שהיא לא קיבלה מידע מוקדם שעלול היה להשפיע על ביצוע הבדיקות או תוצאותיהן ושהדו"ח נכתב בהתאם לממצאים שהיא העלתה בבדיקה.

ד"ר [ס'] הדגישה שהיא לא ראתה את הדו"ח של המחלקה לשלום הילד ואחרי שסיימה את הבדיקות וראתה אותו היא 'הייתה בשוק' כדבריה (שורה 432 לפרוטוקול) היות והדברים שנכתבו בו היו בסתירה לממצאים שהיא העלתה בבדיקה. ד"ר [ס'] הסבירה את הליך הבדיקה שעברה הקטינה ואת אופן קבלת ההחלטות. ד"ר [ס'] תמכה בדבריה של ד"ר [כ'] שניתן לעשות אבחון אחרי אבחון וכן שהיו כשלים מקצועיים באבחון שנעשה על ידי המחלקה לשלום הילד (שורות 540 והלאה לפרוטוקול הדיון).

בא כוח האב העביר לביה"ד את תמלול השיחה עליה דיבר בחקירת ד"ר [כ']. לאחר קריאת התמלול בית הדין מתפלא על בא כוח האב, מהשיחה הנ"ל עולה אשמת האב ובני משפחתו ולא להיפך.

כדי להבין את הדברים נציין שמדובר בתמלול שהתנהל בין אחות האב לחבר שלה שהוא מטופל של ד"ר [כ'], השיחה נערכה בבית קפה ובמהלך השיחה האחות משכנעת את המטופל להשמיע לה הקלטה של שיחה שקיים עם ד"ר [כ'] ועליה היא מגיבה.

תימלול השיחה מעלה חשש כבד לניסיון סחיטה של ד"ר [כ'] וניסיון להטות את חוות הדעת שניתנה בעניין הקטינה וזאת על ידי אחותו של האב.

בדקה 4:23 אומר המטופל ש[ע'] (אחות האב) תלך עם זה רחוק מאוד. בדקה 12:51 אומר המטופל ש99% מהכסף שהוא משלם לד"ר [כ'] הוא מזומן והיא צריכה לפחד ממנו. גם בהקלטה שלו משוחח עם ד"ר [כ'] נשמע המטופל אומר ל ד"ר [כ'] שלא כדאי לה להיכנס לתיק, שמישהו אחר ישבור את הראש, שהמשפחה של האב היא משפחה עם ממון ובעלת השפעה וקשרים אולי אפילו ברווחה, כדברי המטופל. כשהאחות שמעה את דברי המטופל הנ"ל מההקלטה היא הגיבה ואמרה לו: "אכלנו אותה" "אתה סבכת אותנו" בתמלול ההקלטה נאמר לפני דקה 23:00 שהאחות נשמעה לחוצה ונסערת. ואחר כך אמרה שמדברי המטופל נשמע שהם משפחה מושחתת. בדקה 27:49 נכתב בתמלול שהאחות נשמעה מאוד לחוצה ונסערת ואמרה למטופל שהוא עשה להם נזק שלא ישוער וחזרה על כך מספר פעמים. ובדקה 28:45 הוסיפה ואמרה שהוא קבר את אח שלה. וכן בהמשך (דקה29:32).

מהמשך השיחה בין האחות למטופל עולה שהיא ניסתה שהמטופל יעביר מידע לד"ר [כ'], מידע שיגרום להטיה של הדו"ח לטובת האב והגדילה והתלוננה על המטופל שלא עשה את עבודתו "נאמנה" ושכח את הפרטים החשובים והעביר את הפרטים הפחות חשובים. (לפני דקה 33:17 ואחרי). ובתגובה אומר המטופל שהוא סך הכל ניסה שד"ר [כ'] תצא מהתיק.

ואם לא די בזה ניסה האב על ידי אחותו דרך חברה לפסול את האב"ד וכך גם את ההרכב ואצטט את דברי אחותו של האב [ע'] עמוד 44 שורה 5 והילך:

"אין שם שום דבר שאפשר להשתמש נגד אדרי, אין שם

שום דבר שאפשר להשתמש נגדם, אין שם שום אין שם

שום כלום".

דברים שחזרו עליהם אף בהמשך למצוא דופי בבית הדין אולי יש להם קשר עם הגב' ד"ר [כ'], בית הדין תמה לאיזה שפל המדרגה הגיע האב ואחותו, מה מוכנים לעשות רק בכדי להכפיש וזאת תוך פגיעה בטובת הילדה.

מעבר לאמור בתמלול לא נמצא דבר שמוכיח על ניסיון הטיה של חוות הדעת שניתנה בעניינה של הקטינה. ד"ר [כ'] אמנם אמרה שהתנהלות המחלקה לשלום הילד לא הייתה מקצועית, דברים שאמרה גם בבית הדין, ויש לציין שבהקלטה הדברים נאמרו בצורה הרבה יותר חמורה ונוקבת. ד"ר [כ'] דברה על קרטל של שירותי הרווחה ודברה על אבא שמנסה להוציא את האימא מהתמונה. על כל הדברים ד"ר [כ'] חזרה בבית הדין.

יתכן ויש בשיחה על טיפול מקצועי שיש לו חסיון משום עבירה על כללי האתיקה, יתכן ונידון דידן שונה, בית הדין לא נדרש לסוגיה זו ולא יביע את דעתו בעניין.

אבל לעצם הסוגיה שעומדת לפתחו של בית הדין אין ספק שהקלטת מצביעה על התנהלות שערורייתית של משפחת האב שמנסה להטות את הדו"חות שניתנים בעניין הקטינה ושגם חבר המשפחה, המטופל של ד"ר [כ'], אומר שיש להם קשרים ברווחה, דבר שתומך בדברי אם הקטינה שנאמרו מספר פעמים, שהדו"ח של הרווחה היה מוטה בגלל הקשרים של אם האב עם הרווחה.

גם לאחר קבלת חוות דעת מד"ר [כ'], בית הדין קיים שיחה עם מומחית נוספת - ד"ר [א']. ד"ר [א'] אמרה בשיחה שהתקיימה עם אב"ד ולאחר מכן עם כל ההרכב שבדיקה שלישית לקטינה לא כדאית, ואף אמרה מספר דברים שהתמיה את בית הדין אשר לא מאמין עד היכן ידה של משפחת האב מגיעה בכדי להטות את חוות הדעת. עם זאת תמכה בדבריה של ד"ר [כ'] בשאלות המקצועיות, הסכימה שלילדה בגיל זה אין לערוך מבחן 'רורשך' ו'בנדר', והסכימה באופן כללי עם המסקנות של ד"ר [כ'], והוסיפה ואמרה שטוב יעשו ההורים ויתעסקו בכיצד להפסיק את המלחמה ביניהם הבאה על גב הילדה ויעזבו את הילדה לנפשה אין זה מועיל לילדה אלא רק יצור בעיות ואולי אף נפשיות בהמשך.

פסק דין

הסדרי הראיה של האם עם הקטינה ימשיכו עם לינה בבית האם.

אין ספק שהקלטת מצביעה על התנהלות שערורייתית של משפחת האב המנסה להטות את הדו"חות שניתנים בעניין הקטינה ושגם חבר המשפחה, המטופל של ד"ר [כ'], אומר שיש להם קשרים ברווחה ואף אחות האב מאשרת זאת, דבר שתומך בדברי אם הקטינה שנאמרו מספר פעמים, שהדו"ח של הרווחה היה מוטה בגלל הקשרים של אם האב עם הרווחה.

אף בית הדין התרשם שהתסקיר אכן היה מוטה, וד"ל.

בית הדין מורה למזכירות בית הדין להעביר את פסק הדין:

א. למחלקת הרווחה ק'.

ב. למחלקה לשלום הילד.

ג. לממונים על מחלקות אלו כדי שיבחנו את אופן ההתנהלות של הגורמים הרלוונטיים ויסיקו את המסקנות המתבקשות כדי למנוע הישנות של מקרים מעין אלו בעתיד.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ד באדר ב התשע"ט (31/03/2019).

הרב דניאל אדרי – אב"ד                הרב אלעד עלי                הרב משה זאדה

 

 

 

 

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ