18 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת נשק שלא כדין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת נשק שלא כדין וזאת בנסיבות בהן החזיק ביום 2/12/09 במגירה בשידה בבית הוריו אקדח מסוג FN   9 מ"מ טעון במחסנית , מחסנית 9 מ"מ ו 43 כדורי 9 מ"מ.

כעולה מכתב האישום האקדח  נגנב ביום 15/3/07 מביתו של בעליו החוקיים בנס ציונה.

נוכח גילו של הנאשם (יליד 1991 ) התבקש תסקיר שירות מבחן.

שירות המבחן סוקר רקעו ונסיבותיו של הנאשם , התייחסותו לעבירה  וכן תפיסתו של הנאשם לפיה הפיק לקחים וידע להציב לעצמו גבולות בעתיד. הנאשם לא הביע נזקקות כלשהי ולכן אין שירות המבחן בא בכל המלצה טיפולית.

ב"כ המאשימה מפנה לחומרת העבירה ולהלכות השונות  הנוגעות  , להעדר המלצה טיפולית , להעדר הסבר מניח את הדעת להמצאות הנשק אצל הנאשם ועותרת להשתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

הסניגור מפנה למכלול הנסיבות המקילות כמפורט בטיעוניו , לרבות העבר הנקי , להחלטות השחרור שניתנו בענינו ,היות הנאשם במעצר ביתמלא בהרחקה מבית מגוריו וללא כל הפרה , הרקע המשפחתי החיובי , הגיל הצעיר ועותר להשית על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.

שקלתי נסיבות הענין , טיעוני ב"כ הצדדים וההלכות השונות.

בשורה של הלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון והערכאות השונות עמדו בתיהמ"ש על החומרה  הגלומה בעבירות של החזקת נשק שלא כדין.

למרבה הצער נחשף הציבור בישראל יותר ויותר לפוטנציאל הסיכון המצוי  בעבירות אלה.

הקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש בנשק בסכסוכים , גם כאלה של מה בכך , מחייבת שלא יראה ולא ימצא בידי אנשים נשק שלא כדין וזאת למניעת נגישות קלה.

לענין זה ראה דברי ביהמ"ש המחוזי בת"א הרכב כבוד השופטת ברלינר. ע"פ 70283/04, 70287/04.

"העבירה של החזקת נשק היא מסוג העבירות שעל פוטנציאל המסוכנות שבהם אין להכביר את הדיבור, שהרי מעצם הגדרתה נלמדת המסוכנות. נשק לעולם הוא נשק והמרחק בין כלי נשק מפורק, מונח בארון, לכלי נשק דרוך שבו נעשה שימוש, הוא מרחק קצר ביותר ולרוע המזל המציאות מוכיחה שהמרחק איננו מהווה מחסום כאשר בוחר אדם שהנשק מצוי בידו לעשות בו שימוש. ".

ערה אני לעברו הנקי של הנאשם אך כבר נפסק כי הסיכון הגלום בעבירה זו כה רב עד כי הוא מצדיק  הטלת עונשי מאסר גם כאשר מדובר במי שעברו נקי.

ראה לענין זה ע"פ 5220/09 הייטם עוואדה נ' מדינת ישראל תק-על 2009(4), 4508 וכן רע"פ 2718/04 אבו דחל נ' מדינת ישראל וכן ע"פ 6583/06 אגא אדהם נ. מ. י..

בע"פ 5220/09 הנ"ל מצטט בית משפט עליון גם מדברי כבוד השופטת (כתוארה אז) ביניש-

"גם אם נכון הדבר כי עד כה רמת הענישה בעבירות של החזקת נשק אינה גבוהה, הרי שהמציאות השוררת בארץ - זמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית והאידאולוגית כאחד - מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה". אכן, ענייננו אינו דומה לאותה פרשה שבה דנה ולחומרתה, אך גם לא לפרשת שי דרומי. דרך המלך בכגון דא, בסופו של יום, צריכה להיות ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת בראש וראשונה להרתעת היחיד והרבים; אורך התקופה כרוך כמובן בנסיבות הספציפיות של העושה והמעשה. אכן, ערים אנו לכך שלאדם בעל רקע נורמטיבי, וכזה הוא המערער, שהות במאסר אינה קלה כל עיקר, ובהיותו במעצר חוה מקצת הטעם. אך נשק הוא נשק הוא נשק, ובנסיבות הישראליות נשק בידיים לא מורשות עלול להתגלגל למקום לא טוב, וכדברי האומר "מחזה שבמערכתו הראשונה נראה אקדח, עשוי האקדח לירות במערכה האחרונה";

הנה כי כן עברו הנקי של הנאשם , אורח החיים הנורמטיבי שקיים בדרך כלל וכן התנהלותו בתקופת מעצר הבית ללא כל הפרות - (ככל שינתן להם משקל בקציבת העונש ) - אין בהם כשלעצמם להחריג ענינו מהגישה המחמירה שנקבעה בפסיקה לגבי עבירות אלה.

יצויין כי ההסבר שנותן הנאשם לשירות המבחן חגבי המצאות הנשק חזקתו ולפיו קיבל הנשק מבן דודו שנרצח הנו תמוה ביותר ולא ברור על מה ולמה הסכים לקבל הנשק לחזקתו.

לכל אלה הוסף את הכמות וההיקף של העבירה - המדובר כאמור באקדח טעון במחסנית  , מחסנית וכן 43 כדורים  -  כמות היוצרת פוטנציאל סיכון משמעותי ביותר.