15 חודשי מאסר למורשע בהסדר טיעון בעבירות קבלת דבר במרמה וגניבה ממעביד

כתב האישום

1.    הנאשם הורשע, על פי הודייתו, ובמסגרת הסדר, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות כלפי המתלוננת, חברת "השביל הירוק" בע"מ, בה הועסק הנאשם בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמנהל רכש (להלן: " החברה").

כתב האישום כולל ארבעה אישומים, כדלקמן:

האישום הראשון - בסמוך לתאריך 13.7.08 פרסמה החברה מכרז בעיתון לתפקיד מנהל הרכש בחברה. הנאשם הגיש מועמדותו לתפקיד ושלח קורות חיים, שם הציג בכזב עבר תעסוקתי רלוונטי.

על סמך מצג שווא זה זומן הנאשם לראיון קבלה ראשוני בפני מנהלת משאבי אנוש בחברה. בעקבות הראיון הראשוני, ולאחריו, זומן הנאשם לראיון שני בפני מנהלת משאבי אנוש וסמנכ"ל הכספים של החברה.

בראיון השני הציג הנאשם בכזב כי הניסיון התעסוקתי הרלוונטי שפירט בקורות החיים הינו פרי שנות עבודתו בחברת "ווישי" בע"מ. בנוסף, טען הנאשם בכזב כי אדם בשם "ריצ'ארד" היה המפקח הישיר עליו בחברה בה עבד.

בהמשך, שבירור של החברה העלה כי "ריצ'ארד" שוהה בחו"ל, מסר הנאשם בכזב לחברה כי ממליצה נוספת שלו, עימה עבד בחברת ווישי, היא גב' דליה, ומסר את מספר הטלפון הישיר שלה. החברה שוחחה עם "דליה", שהציגה עצמה בכזב כמי שעבדה עם הנאשם בחברת "ווישי", והמליצה עליו. בעקבות מצג שווא זה, קיבלה החברה את הנאשם לשורותיה ומינתה אותו כמנהל הרכש בחברה.

לאור האמור, הורשע הנאשם בעבירת קבלת דבר במרמה - לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:  " חוק העונשין").

האישום השני - בתאריך 24.7.08 חתמה החברה עם חברת השכרת כלי רכב "קל אוטו", בסניף נס ציונה (להלן: " קל אוטו") הסכם שכירת כלי רכב שבין פרטיו, נקבע כי הנאשם ישמש כאחראי מטעם החברה לריכוז וניהול שכירות כלי הרכב מ"קל אוטו".

בתאריך 6.8.08, פנה הנאשם לקל אוטו וביקש לשכור רכב מסוג מיצובישי, תוך שהוא מציג בפניהם בכזב כי מדובר בשכירות במסגרת עסקיה של החברה, ובהסתמך על מצג שווא זה, העבירה קל אוטו לידי הנאשם את הרכב, תוך שהיא מחייבת את חשבון החברה.

בין התאריכים 6.8.08-17.10.08, עשה הנאשם שימוש פרטי ברכב, מבלי שקיבל לכך היתר מהחברה. קל אוטו חייבה את החברה בסך של 8,593 ש"ח תמורת השכרת הרכב.

בהמשך למתואר, בתאריך 16.9.08, הזמין הנאשם מחברת "דלקן-דלק בע"מ", איתה עובדת החברה, כרטיס דלקן לשימושו הפרטי, תוך שהוא מציג בכזב כי מדובר בשימוש שוטף של החברה. הנאשם השתמש בדלקן לצרכיו האישיים, ללא שקיבל היתר לכך מהחברה, בסך של 1,507.5 ש"ח. במעשיו אלו גנב הנאשם מהחברה סך של 10,100.5 ש"ח.

לאור האמור, הורשע הנאשם בעבירה של גניבה ממעביד - לפי סעיף 391 לחוק העונשין, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד - עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין.

האישום השלישי - בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, סיפקה חברת "גשר שירותי אלקטרוניקה בע"מ" ציוד מחשבים לחברה, ומתוקף יחסי העבודה האמורים, הכיר בעליה של חברת גשר, את הנאשם.

בתאריך 2.9.08, הגיע הנאשם לחברת גשר וביקש לרכוש באופן פרטי טלוויזיה 32 אינץ וכרטיס רשת אלחוטי מתאים, בסך של 3,324 ש"ח. הנאשם נטל את הטלוויזיה והכרטיס מבלי ששילם עבורם, תוך שהתחייב בפני מנהל חברת גשר לשלם עבורם במועד מאוחר יותר, אך לא העביר את התמורה.

לאור האמור, הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה - לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

האישום הרביעי - במסגרת עבודתו כמנהל רכש של החברה, עבד הנאשם דרך קבע עם גב' לירז סימן טוב, המשמשת כמנהלת תיקי לקוחות עסקיים בחברת סלקום.

בין התאריכים 23.7.08-6.10.08, בהזדמנויות שונות, רכש הנאשם חמישה מכשירי טלפון נייד מחברת סלקום בע"מ באמצעות מנהלת תיקי הלקוחות העסקיים, תוך שהוא מציג בכזב כי הרכישה נעשתה במסגרת פעילותה השוטפת של החברה ובהרשאתה. הנאשם קיבל לידיו את חמשת מכשירי הטלפון הנייד ונטל אותם לשימושו הפרטי. באותם מועדים, במסגרת שדרוג שביצעה החברה למכשירי טלפון סלולאריים של חלק מעובדיה, שדרגה החברה 7 מכשירים. הנאשם מסר שישה מכשירים לעובדים בחברה, ונטל לעצמו את המכשיר השביעי, ללא שקיבל לכך היתר מהחברה. החברה חויבה בתשלום סך של 24,923 ש"ח תמורת הטלפונים שנגנבו ע"י הנאשם.

לאור האמור, הורשע הנאשם בעבירות של גניבה ממעביד - לפי סעיף 391 לחוק העונשין, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד - לפי סעיף 425 לחוק העונשין.