תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
|
13-15
09/08/2015
|
בפני השופט:
אל"ם ארז פורת
|
| - נגד - |
המערער:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד רס"ן מרק פרי
|
המשיבה :
רס"ן דנה צור
עו"ד סרן (מיל') יגאל בלפור
|
| פסק דין |
- בפניי ערעור התביעה הצבאית על הרשעת המשיבה בעבירה שעניינה חובה להחזיק בהגה או בכידון, לפי תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, חלף העבירה שיוחסה לה בכתב האישום, לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.
- המשיבה כפרה במיוחס לה בפני הערכאה קמא, אשר אחר שמיעת פרשת הראיות כולה, פסקה להרשיע את המשיבה בעבירה לפי תקנה 28(א) לתקנות התעבורה. בפני בית הדין קמא באה עדותם של שני עדי תביעה, שוטרים צבאיים, שציינו כי הבחינו במשיבה נוהגת, כשהיא מחזיקה מכשיר סלולארי סמוך לאוזנה. בית הדין קמא ציין כי גם על-פי גרסתה של המשיבה בעדותה בפניו, לפיה כל שעשתה היה "לחבר את המטען לפלאפון ולכן לשבריר של שניה הפלאפון היה בידה", מולאו יסודות העבירה שיוחסה. חרף כך צוין כי נוכח נסיבות העניין "שהכל קרה בתוך תחנת דלק וכי לא היה מדובר בשימוש ממושך אפילו לגרסת השוטרים", ראה בית הדין "להעדיף", כלשונו, את הרשעת המשיבה בעבירה "קלה" כאמור, חלף העבירה שיוחסה לה בכתב האישום.
- התביעה סבורה כי בשים לב לתשתית הראיות שהונחה בפני הערכאה קמא, לא קמה עילה להרשעה בעבירה אחרת. נטען, כי בית הדין ראה לקבל את גרסתה העובדתית של המשיבה, זאת בניגוד לגרסתם של עדי התביעה, הגם שעדויותיהם לא קועקעו, ולא נקבע לגביהן כל מימצא המפחית ממשקלן וממהימנותן.
- התביעה סבורה כי על בסיס המסד הראייתי שהוכח, יש לבטל את פסק דינה של הערכאה קמא ולהרשיע את המשיבה בעבירה כפי שיוחסה לה. כפועל יוצא מכך אף עתרה להחמרה בעונשה. לחילופין, עתרה להחזרת התיק לערכאה קמא, לצורך קביעת ממצאי עובדה ברורים.
- במהלך שמיעת הערעור ובעקבות הערותיי הגיעו הצדדים לכלל הסכמה באשר לגורלו של הערעור. הצדדים עתרו כי פסק דינה של הערכאה קמא יבוטל, וחלף זאת המשיבה תורשע בעבירה לפי תקנה 28(ב), כשפרטיה העובדתיים יהיו תואמים לגרסת המשיבה בעדותה בפני הערכאה קמא. עוד הוסכם כי לעונשה של המשיבה יווסף רכיב מתון של פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי על תנאי, כהולם את טיב המעשים העומדים ביסוד הרשעתה.
- ראיתי לכבד את הסכמת הצדדים בנסיבות העניין. הערכאה קמא נמנעה מלפרט מה טעם ראתה להעדיף את גרסת המשיבה ולדחות, אגב כך, את גרסת עדי התביעה. נוכח השוני בין גרסת המשיבה לגרסת עדי התביעה, התחייבה קביעה מדוע הועדפה גרסת המשיבה דווקא. זאת ועוד: משאימץ בית הדין גרסה עובדתית אשר מבססת להשקפתו את יסודות העבירה כפי שיוחסו, לא היה בנסיבות המקילות של ביצוע העבירה, עליהן הצביעה, כטעם יחידי, בכדי להצדיק הרשעה בעבירה חלופית. (ראו ע"פ 66/88 מדינת ישראל נ' אפרתי פ"ד מג(1) 847, 856 (1989)).
- נוכח האמור מתקבל ערעור התביעה. הכרעת דינה של הערכאה קמא מבוטלת בזאת. חלף זאת המשיבה מורשעת בעבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, בכך שבמקום ובמועד שצוינו בכתב האישום המשיבה נהגה ברכבה ותוך כדי כך אחזה, לזמן קצר, בטלפון סלולארי בידה לצורך חיבורו למטען.
על המשיבה מוטלים 30 ימי פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי אותם לא תרצה אלא אם בתוך שמונה עשר חודשים מהיום תשוב ותעבור על העבירה בה הורשעה. אין שינוי ברכיב הקנס שנגזר למשיבה בערכאה קמא.
ניתן והודע היום, כ"ד באב התשע"ה, 9 באוגוסט 2015, בלשכה ויובא לידיעת המשיבה ובאי כוח הצדדים.
ארז פורת, אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת