1. הנאשם, אכרמי בן נאשת חאג' יחיא, יליד 1987, כפר בעובדות כתב האישום המקורי, שבו יוחסו לו עבירות של רצח וגרימת חבלה חמורה בנשק קר, אולם, בטרם החלה שמיעת הראיות, הודה בעובדות כתב האישום
המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות של הריגה - לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז-1977, וגרימת חבלה חמורה בנשק קר - לפי סעיף 333 ו- 335(א)(1) לחוק.
2. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, עבד הנאשם מספר שעות מדי יום בדוכן לממכר מזון, אותו בנה על המדרכה מחוץ לגדר של חצר בית הוריו שבטייבה.
ביום 19.3.09, סמוך לשעה 21:30, הגיע לדוכן, ברכב, איהב מסרווה (להלן: "
איהב") עם חבריו סאמי עבדל קאדר (להלן: "
סאמי") ואווס גבאלי (להלן: "
אווס"), בהיותם שרויים תחת השפעת אלכוהול. איהב עצר את הרכב סמוך לדוכן, קילל את הנאשם, אמר לו כי הוא "יסגור את המקום" ולאחר חילופי דברים בין הנאשם לאיהב, סטר איהב לנאשם.
השלושה החלו לנסוע מהמקום, אולם מיד חזרו על עקבותיהם, יצאו מן הרכב, ואז שאל איהב: "מי ירה", לאחר שנשמע קול ירי.
השלושה נכנסו לחצר הבית, איהב וסאמי דחפו את הנאשם, תקפו את אחיו ואימו, והחלה קטטה עם נוכחים נוספים. אנשים שהיו במקום הפרידו בין הניצים, ואז חזר אווס לרכב, ולאחר מכן פנו גם סאמי ואיהב לרכב, כדי לעזוב את המקום.
בשלב זה, מיד לאחר הקטטה, יצא הנאשם בריצה לעבר איהב וסאמי, שעמדו סמוך לרכב, ודקר את סאמי שתי דקירות בסכין בגבו, שאחת מהן חדרה לחלל החוץ-צפקי, ואת איהב דקר דקירה עמוקה בבית החזה.
איהב וסאמי נכנסו לרכב ועזבו את המקום. איהב נהג ברכב זמן קצר עד שאיבד את הכרתו והתנגש באמבולנס וברכב נוסף שחנו בסמוך למרפאה בטייבה.
איהב פונה לבית חולים באמבולנס, אולם הגיע לשם ללא רוח חיים (לאחר שנדקר דקירה בעומק של כ- 10 - 11 ס"מ, שפגעה בריאה השמאלית ובלבו וגרמה איבוד דם נרחב), וסאמי, שנדקר גם הוא, הועבר לטיפול רפואי בבית חולים "אסף הרופא".
ראיות לעונש
3. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הינו בן למשפחה נורמטיבית ומתפקדת, האב עבד כקבלן שיפוצים, האם היא אקדמאית, עובר לאירוע הפעילה גן ילדים פרטי, ובעבר עבדה כמורה. הנאשם סיים 11 שנות לימוד, ואז פרש בטרם עת מבית הספר, והחל לעבוד. הוא נחשף לחברה שולית והחל לבצע עבירות, בעיקר פריצות לכלי רכב.
הנאשם הודה בביצוע העבירות נושא כתב האישום המתוקן, אלא שלדבריו הוא היה נתון בסערת רגשות, וראה במעשיו אקט של הגנה עצמית, לאחר שהקרבנות התנהגו כלפיו באופן תוקפני ומבזה, הפכו את הדוכן, ואחד מהם אף איים עליו, תוך שהניף סכין, כי לאחר שיסיים להרוג אותו, יאנוס את אמו. עוד ציין כי הדקירה בוצעה בתוך חצר ביתו, בסכין שחטף מידי אחד מתוקפיו, שפלשו באלימות לטריטוריה שלו.
בעקבות הארוע עזבו בני המשפחה את בית מגוריהם בעיר טייבה והם מתגוררים כיום בשכירות, האם סגרה את גן הילדים, בית המשפחה הוצת מספר פעמים וכל הרכוש אבד. נגד אמו של הנאשם נפתחה אש, משניסתה להכנס לטייבה.
בסיכום התסקיר נאמר כי הנאשם, על אף היותו בן למשפחה מתפקדת ומטפחת, היה בשנתיים האחרונות נתון בתהליך של הדרדרות מסויימת, ולנוכח חומרת העבירה ותוצאותיה, נמנע קצין המבחן מהצגת תכנית טיפולית לנאשם.
4. מגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם עולה שהוא הועמד לדין בגין החזקת סכין למטרה לא כשרה, בהיותו נער בשנת 2006, ונידון לקנס ולחתימה על התחייבות ללא הרשעה, ובשנת 2009 הורשע במספר עבירות של פריצות לכלי רכב בכוונה לגנוב, ועבירות הקשורות בכך, ונדון (בין היתר) למאסר בן 12 חודשים בפועל.
ובשנת 2010 הורשע הנאשם בעבירה של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית ונידון לתשלום קנס בסכום של 1,000 ש"ח ול- 6 חודשי מאסר על תנאי.
5. מטעם הנאשם הוגשה חוות דעתו של הפסיכולוג, ד"ר חסן עאמר, אשר טיפל בנאשם לפרקים, החל משנת 2000 (ענ/1).
מחוות הדעת עולה כי הנאשם סובל מתסמונת ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות חמורה). הסימפטומים של ADHD כוללים, לפי חוות דעת המומחה, אימפולסיביות יתר, עצבנות יתר, רגישות יתר, אי שליטה עצמית במצבי לחץ, אי יכולת להתמודד עם גירויים שמערערים את בטחונו, היפראקטיביות קשה, והפרעות קשב וריכוז.
המומחה מציין "שהנסיבות להתנהגות של אכראמי בעת האירוע (נשוא כתב האישום) נובעת מההפרעות הנפשיות שהוא סובל".
בפרק ההמלצות מציין המומחה כי יעילות ההרתעה איננה טמונה, במקרה זה, בחומרת הענישה, אלא בטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי.