11 חודשי מאסר במסגרת הסדר טיעון לתושב קלנסואה בגין יציאה לסוריה שלא כדין ומסירת מידע ברשלנות

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות:

• א. יציאה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954.
• ב. מסירת ידיעה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 111 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2. מעובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם עולה, כי בסוף חודש מאי 2013 נהרג חבר קרוב של הנאשם בתאונת דרכים. עובר ליום 18.4.14, במועד שאינו ידוע במדויק מכתב האישום, החליט הנאשם לצאת את ישראל לסוריה, דרך ירדן, וזאת על מנת לסייע לכוחות המורדים בלחימתם אל מול הממסד הסורי. הנאשם אף קיווה להיהרג במהלך לחימה זו, על רקע אמונתו הדתית כי מות "שהיד" מסוג זה יובילו לגן עדן, וכך יוכל להתאחד עם חברו המנוח.

על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, כיומיים לאחר שהסתנן לסוריה, נכלא על ידי כוחות הממסד הסורי והוחזק בכלא הכוחות הסוריים בתנאים פיזיים קשים כשמונה חודשים. במהלך תקופת כליאתו נחקר באלימות ובעינויים בידי מספר גורמי ממסד סוריים, להם מסר בכפיה מידע שונה אודות עצמו כאזרח ישראלי ואודות ישראל, בכלל זה מסר מידע אודות קיומו של בסיס ישראלי הממוקם בכביש 2, על האופן בו מתבצעת כניסה מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית באיו"ש והאם קיימים חיכוכים אלימים בהקשר זה, וכן באשר לדרך בה הגיע מישראל לסוריה. כמו כן, מסר לחוקריו בכפיה כי הגיע לסוריה על מנת לחבור לכוחות המורדים בלחימתם נגד כוחות הממסד הסורי, וכי אין לו כל קשר לארגון החמאס או ארגון הפת"ח. עוד נשאל הנאשם אם יש לו חברים יהודיים ואם הוא או מי מבני משפחתו שירתו בצה"ל, והשיב לשאלות אלו בשלילה.

ביום 12.12.14 שוחרר הנאשם מכלאו, שהה מספר ימים בחסות השגרירות הפלסטינית בדמשק, הועבר לירדן, עד שביום 19.12.14, עם חזרתו לשטח ישראל, נעצר על ידי כוחות הביטחון הישראליים.

3. ביום 16.3.15 הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן שכלל מספר תיקונים מינוריים, והצדדים עתרו למתווה ענישה מוסכם לפיו ייגזרו על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו וכן ענישה צופה פני עתיד.

טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה, עו"ד רייס, עתר בטיעוניו לעונש לאימוץ הסדר הטיעון, תוך שמדגיש את נסיבותיו החריגות של הנאשם ומעשיו שעמדו בבסיס ההסדר. כעולה מדבריו, הסתננות אזרחי המדינה לארצות אויב במטרה לחבור לארגוני לחימה שונים הפכה תופעה של ממש בעלת פוטנציאל ממשי וחמור של נזק בטחוני למדינת ישראל. תכנון הנאשם לחבור לארגון עוין ונפילתו בשבי הצבא הסורי, בוצעו על רקע אידאולוגי לצד נסיבות אישיות ומצב נפשי חריג.  עם זאת, הדגיש כי מקרהו של הנאשם הנו ספציפי וייחודי, ועל כן הסתפקה המאשימה בתקופת מאסר מתונה משמעותית ביחס לעתירות עונשיות במקרים דומים. 

5. בין הנסיבות לקולא נטען, כי הנאשם בחור צעיר ונעדר עבר פלילי, שביצע העבירות בהן הודה על רקע  משבר אישי חמור שפקד אותו. עוד התחשבה המאשימה בכך שהנאשם נכלא בכלא הסורי במשך חודשים רבים ועבר התעללות פיזית ונפשית קשה שכללה עינויים רבים, ובכך שהמידע שנמסר על ידו בכפיה לחוקריו בסיסי ואינו רגיש במיוחד. משקל נוסף ניתן לכך שהכוחות העוינים אליהם ביקש הנאשם לחבור לא הוכרזו פורמלית באותה עת כגופים מסכנים, וכי מעשיו בוצעו מתוך רשלנות ולא מתוך כוונה מובהקת לפגוע בבטחון המדינה. אשר על כן, סבור ב"כ המאשימה כי בכח נתונים אלו, לצד עברו הנקי של הנאשם וחסכון זמנו של בית המשפט, להצדיק עונש מתון בן 11 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי משמעותי ורחב.