[פלוני] נ' [פלונית]
|
רמ"ש בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
33611-10-26
9.11.2026 |
|
בפני השופט: חננאל שרעבי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: [פלוני] עו"ד אתי סדיס |
המשיבה: [פלונית] עו"ד איתן גליק |
| פסק דין | |
-
עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (סגן הנשיא, כב' השופט טל פפרני) מיום 1.9.26, שלגבי מהותה ותוכנה נתייחס להלן (להלן: "ההחלטה קמא").
רקע
-
המבקש והמשיבה ניהלו קשר זוגי ללא נישואין בין השנים 2010 ל-2019, והם הורים לשלושה קטינים משותפים.
-
יחסי הצדדים הוסדרו בהסכם ממון משנת 2010, והם נפרדו ביום 20.12.2019 לאחר מערכת יחסים מורכבת.
-
בעקבות הפרידה הגיש המבקש תביעה נזיקית כנגד המשיבה בגין נזקים רגשיים ונפשיים וכן נכות שנגרמו לו, לטענתו, עקב חשיפה מתמשכת למעשי אלימות פיזיים ומילוליים קשים שנקטה המשיבה כלפי ילדיהם.
-
לטענת המבקש, להוכחת טענותיו קיימים בידיו חומרי מדיה גולמיים הכוללים עשרות סרטוני וידאו, תמונות חבלות ושריטות וקובצי שמע המעידים על אירועי האלימות הנטענים (להלן: "חומרי המדיה").
-
בית משפט קמא מינה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' שלמה מנדלוביץ, לבחינת מצבו הנפשי של המבקש, בחינת קשרם הסיבתי להתנהלות המיוחסת למשיבה וקביעת נכותו של המשיב (להלן: "המומחה"). בהחלטת המינוי נאסר להעביר למומחה את חומרי המדיה.
-
חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 4.12.2025, ומסקנתה כדלקמן: א. יש לייחס 60% ממצבו של המבקש למרכיב התורשתי ולפגיעותו הביולוגית, לעברו ולילדותו הקשה שהיה בה מרכיב של התעללות; ב. יש לייחס 20% ממצבו של המבקש לעברו ולילדותו הקשה שהיה בה מרכיב של התעללות; ג. יש לייחס 20% ממצבו של המבקש למתח הנפשי הנגזר ממערכת היחסים המשפחתית בשנים 2019-2021; אין ביכולתו לקבוע מה חלקה של המשיבה בענין זה. ד. שיעור הנכות הרפואית בתחום הנפשי של התובע ככל שקיימת, הוא בשיעור של 30%.
-
ביום 20.01.2026 הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא להתיר הצגת חומרי המדיה למומחה במסגרת שאלות הבהרה, וביום 06.02.2026 הורה בית המשפט קמא להגיש החסן נייד עם הראיות לעיונו טרם הכרעה. ביום 12.02.2026 הגיש המבקש את הראיות והחסן הנייד למזכירות בית המשפט. ביום 18.02.2026 קבע בית המשפט קמא כי אין מניעה שהמומחה יצפה בחומרי המדיה, אך הדבר ייעשה אך ורק במסגרת חקירתו הנגדית בבית המשפט.
-
ביום 22.02.2026 השיב המומחה לשאלות ההבהרה של הצדדים וציין כי מאחר שלא נחשף לחומרי המדיה, הוא התייחס למצב כמתח הנלווה למשבר משפחתי רגיל, וכי קבלת חומרים חדשים תצריך עריכת חוות דעת מחודשת.
-
ביום 26.03.2026 הגיש המבקש בקשה נוספת לבית משפט קמא לאפשר הגשת שאלות הבהרה נוספות למומחה בצירוף חומרי המדיה, או לחילופין לאפשר למומחה לעיין בחומרי המדיה טרם חקירתו בבית המשפט. ביום 27.04.2026 הגישה המשיבה את תגובתה המתנגדת לבקשה. ביום 28.05.2026 הורה בית משפט קמא למבקש להגיש רשימה מפורטת של חומרי המדיה, מהותן, מועד עשייתן ורלוונטיות שלהן, והמבקש הגיש פירוט זה ביום 28.06.2026. ביום 27.7.26 הגיבה המשיבה לרשימה המפורטת של חומרי המדיה שהגיש המבקש. ביום 1.9.2026 ניתנה ההחלטה קמא.
ההחלטה קמא
-
במסגרת ההחלטה נקבע כדלקמן: א. נדחתה בקשת המבקש להעביר למומחה את חומרי המדיה שברשותו לצורך השלמת חוות דעתו. בית המשפט קבע כי החומרים המבוקשים – הכוללים סרטונים, הקלטות ותמונות חבלות – אינם מסמכים רפואיים אובייקטיביים או ראיות שנקבע לגביהן ממצא שיפוטי, אלא מקבץ פרטי וחד-צדדי שאמיתותו שנויה במחלוקת עמוקה בין הצדדים. בשל כך, נקבע כי קיים חשש ממשי שחשיפת המומחה לחומרים אלה בשלב זה "תזהם" את חוות הדעת ותפגע בניטרליות שלה. ב. עוד נימק בית משפט קמא, כי המומחה עצמו היה מודע לקיומם של החומרים הללו, ואילו היה סבור כי הם רלוונטיים ונחוצים לעבודתו, היה פונה מיוזמתו בבקשה לקבלם בהתאם למנגנון שנקבע בהחלטת המינוי המקורית מיום 07/08/2025 (אוסיף כי לשון החלטת המינוי בקטע הרלוונטי, סעיף 5, היא כדלקמן – "בכל הנוגע לאירועים המתוארים בכתבי הטענות, כולל סרטונים ומדיה אחרת, לעת הזו, אינני מתיר הגשתם למומחה, שכן מדובר באירועים במחלוקת, והאופן בו נוסחו כתבי הטענות על ידי התובע, עלול להטעות ו'לזהם' את חוו"ד. ככל והמומחה יסבור כי יש מקום להמצאת מסמכים או נתונים נוספים, כולל פרוטוקול חקירת התובע, יוכל כמובן לפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות אשר תשקל בהתאם"). ג. בנוסף נקבע, כי טענות האלימות כבר נבחנו בהרחבה בהליכים קודמים בין הצדדים, וכי הניסיון להציגם כעת בפני המומחה מהווה ניסיון פסול לעקוף את הליך ההוכחות ולבצע "מקצה שיפורים". ד. כפתרון דיוני, קבע בית משפט קמא, כי ככל שיחפוץ בכך, המבקש יוכל להגיש בקשה לזימון המומחה לחקירה נגדית ובמהלכה להציג בפניו את חומרי המדיה שברשותו.
עיקר טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
-
עיקר טענות המבקש בבקשת רשות הערעור, הוא כדלקמן: א. החלטת בית המשפט קמא המונעת מהמומחה לעיין בראיות המדיה הגולמיות, אינה חוסה תחת המגבלות של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. החלטה זו נכנסת לגדר החריגים העוסקים בדחיית בקשה להגשת ראיה ובעיון במסמכים, והיא מהווה החלטה מהותית שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לזכותו הדיונית של התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בתביעתו. מניעת הראיות חוסמת את יכולתו של המבקש, כבעל דין, להוכיח את עילת תביעתו באמצעות המומחה ומותירה שאלות קריטיות "באפלה". ב. טעה בית משפט קמא בכך שהתעלם מקביעת המומחה עצמו בתשובותיו לשאלות ההבהרה, לפיהן חוות הדעת ניתנה בהתאם להנחיות ואינה כוללת בחינה של ראיות מדיה, וכל שינוי בבסיס החומר מחייב החלטה שיפוטית ועריכת חוות דעת מחודשת. חקירת המומחה על דוכן העדים לא תוכל לתקן פגם מהותי זה, שכן חוות הדעת הנוכחית מתייחסת בטעות לטראומה עקב משבר הפירוד בלבד, ולא לטראומה הנובעת מהיות המבקש עד לאלימות קשה נגד ילדיו. המבקש מדגיש כי המומחה לא קיבל רשות לעיין בכתב התביעה ולכן לא יכול היה לדעת שעליו לבקש את חומרי המדיה, כשהוא סבור בטעות כי מדובר בנזקים בגין משבר הפירוד. ג. נטען כי למרות חשיבותו של עקרון "סטריליות המומחה", הפסיקה הכירה בחריג מפורש כאשר מדובר בראיות גולמיות המהוות את התשתית העובדתית לעצם קיומו של הנזק והקשר הסיבתי. במקרה דנן, כאשר המומחה מציין למעשה כי קיים בפניו חלל במידע המונע ממנו לקבוע את חלקה של המשיבה, אינטרס חקר האמת גובר על החשש התיאורטי מ"זיהום" המומחה. מדובר בראיות חפציות מובהקות כגון סרטונים ותמונות ולא בטענות שבעל פה, הממחישות את עומק הטראומה ומניעות את אבחון המצב כפגיעה פסיכיאטרית חמורה ונכות הנובעת מחשיפה רצופה לפגיעה בילדיו, ולא כמשבר גירושין גרידא. ד. טעה בית משפט קמא כאשר העניק משקל מכריע לטענת הזיוף הכוללנית שהעלתה המשיבה בהקשר של חומרי המדיה, מבלי שהצביעה על קובץ ספציפי אחד שזוייף או הסבירה את מהות המניפולציה הנטענת. המשיבה לא הגישה כל חוות דעת טכנולוגית או תמלול נגדי מטעמה שיש בהם כדי לעורר ספק באותנטיות הראיות. החלטת בית המשפט לקבוע בשלב מוקדם זה של ההליך, בטרם הוגשו סיכומים כי התובע לא עמד בנטל הראיה מהווה הכרעה מוקדמת שגויה. הודגש כי נטל הוכחת טענת הזיוף של חומר כלשהו מחומרי המדיה מוטל על המשיבה כמי שמבקשת לסתור חזקת תקינות של ראיה הנחזית להיות תקינה על פניה, והמשיבה לא עמדה בנטל זה ולו במקצת. דרישת בית המשפט כי המבקש יאמת פורנזית עשרות ראיות בטרם יורשה המומחה לעיין בהן מהווה הנחת מכשול בלתי סביר ובלתי מידתי להוכחת תביעתו. יתרה מכך, המבקש פעל בהתאם לתקנות 70(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 וסעיף 17(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) והגיש העתקים דיגיטליים ותמלולים מאומתים, ואין כל חובה בדין לצרף מראש חוות דעת מומחה לאימותם. ה. המבקש מלין על כך שבית משפט קמא לא נתן כל התייחסות או משקל לחוסר הסבירות שבהכחשותיה הכוללניות של המשיבה בכתב ההגנה, הבולט במיוחד אל מול הודאותיה הרבות בהליכים קודמים. המשיבה הודתה במעשי האלימות ובנכונות הראיות בחקירת המשטרה בתיק פלא +++++++ ובדיון בצו ההגנה מיום 2.11.2020. בנוסף, קיימות התכתבויות מסרונים (כמו ההתכתבות מיום 14.11.2017) שבהן הודתה המשיבה במעשיה ואמרה בהתרסה "כשכואב להם כואב גם לך", ובחקירתה הנגדית מיום 24.04.2025 השיבה מפורשות "לא" לשאלה האם היא מכחישה את כל אירועי האלימות. ו. נטען כי הצגת חומרי מדיה וסרטונים מורכבים לראשונה על דוכן העדים במהלך חקירה נגדית היא פרקטיקה לקויה המכשילה את תכלית ההליך ופוגעת בזכות הטיעון של המבקש. לא ניתן לצפות ממומחה רפואי בכיר לבחון ראיות ויזואליות וקוליות קשות וסבוכות, לבצע ניתוח קליני ולהגיע למסקנות פסיכיאטריות מדויקות "בחצי עין" ותחת לחץ של חקירה דינמית באולם בית המשפט. הצגת הראיות מראש תייעל את ההליך ותמנע סחבת ובזבוז זמן שיפוטי, שכן המומחה ממילא יידרש לזמן כדי "לעכל" את החומרים ולכתוב חוות דעת מעודכנת במרפאתו ביישוב הדעת. ז. טעה בית משפט קמא כאשר התעלם לחלוטין מהבקשה החלופית לזימון המומחה לחקירה, ושלח את המבקש להגיש בשנית את אותה הבקשה, וזאת בניגוד לעקרונות היעילות. התנהלות זו פוגעת בזכותו הדיונית והמהותית של המבקש ומאלצת אותו לעבור שוב הליכים שכבר נידונו. ח. אשר על כן, מבוקש ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור במלואו, לבטל את החלטת בית המשפט קמא מיום 01/09/2026, ולהורות על העברת מלוא חומרי המדיה הגולמיים לעיונו המוקדם של המומחה; לחילופין להורות למומחה לערוך חוות דעת משלימה ומחודשת במרפאתו בטרם חקירתו.
עיקר טענות המשיבה בתשובתה לרמ"ש
-
ביקשתי וקיבלתי את תשובתה של המשיבה לרמ"ש זה, ולהלן תמציתה: א. לדבריה, החלטתו של השופט קמא נכונה עובדתית ומשפטית, שומרת על אובייקטיביות המומחה, ומאפשרת למבקש לשמור על זכותו לזמן את המומחה לחקירה ולהציג לו חומרים במהלך החקירה. ב. טרם הגשת הבר"ע הוצע למבקש להגיש הודעה מוסכמת לזימון המומחה לחקירה כדי למנוע את הגשת הבר"ע חסרת הבסיס, אך המבקש עמד על טענותיו. ג. לטענתה המבקש מנסה להשפיע בדרכים לא כשרות על המומחה באמצעות הצגת ראיות מבושלות וערוכות, ומנסה לבנות נרטיב שקרי לפיו נכותו הנפשית מקורה באלימותה כלפי ילדיהם. בפועל, בקשתו להכרה בנכות נפשית בביטוח הלאומי בוססה על חוות דעת של הפסיכיאטר ד"ר צ. קירש, לפיה מקור מצבו בילדותו וברקע המשפחתי שלו, ושמה של המשיבה מעולם לא הוזכר שם. ד. עשרות הסרטונים והצילומים שהמבקש מנסה להעביר למומחה הם חומרים שמהימנותם שנויה במחלוקת עמוקה, אשר המבקש מנסה לעשות בהם שימוש במשך שנים רבות כדי לזהם את חוות הדעת של המומחה. ה. המשיבה מכחישה מכל וכל את הטענה כאילו מונה לה בעבר קצין מבחן, ומבהירה שמדובר בשקר בוטה, שכן מעולם לא הורשעה בהליך פלילי ולא מונה לה קצין מבחן. ו. מודגש כי המומחה עצמו לא ביקש לצפות בסרטונים השנויים במחלוקת, והבהיר מפורשות בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי כתב את חוות דעתו רק על בסיס מסמכים שאינם במחלוקת ובהתאם לכתב המינוי. ז. לטענתה, כפיית צפייה בעשרות סרטונים ערוכים על מומחה שחשב שאינו זקוק להם לצורך חוות דעתו הרפואית המקצועית, אינה נכונה. ח. לבסוף, המשיבה טוענת כי הבקשה נחסמת במפורש על ידי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), הדן בהחלטות בעניין עדים וראיות. ט. ההחלטה קמא אינה חוסמת את זכותו של המבקש לחקור את המומחה ולהציג לו כל ראיה שבידיו, ולכן אין מדובר בדחיית ראיה המהווה חריג לצו.
דיון והכרעה
-
לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתיק קמא, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בערעור לגופו ולקבל את הערעור, הכל כפי שיפורט להלן. זאת מכוח סמכותי על פי סעיפים 138(א)(2)+(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
-
למעשה במסגרת ההחלטה קמא כבר התיר בית משפט קמא את הגשת חומרי המדיה למומחה, רק ציין כי כך ייעשה במסגרת חקירתו הנגדית, ועל שאלת עיתוי חשיפת חומרי המדיה משיג המבקש במסגרת רמ"ש זה (החלטה דומה ניתנה על ידי השופט קמא גם בהחלטתו מיום 18.2.2026 – ראו סעיף 8 לעיל). לכן השאלה העיקרית שעל הפרק, האם יש מקום להעביר את חומרי המדיה למומחה זמן מה טרם חקירתו בבית משפט, בכדי שיהיה סיפק בידו לעיין בהם? לטעמי התשובה לשאלה זאת חיובית, בכדי שחקירתו של המומחה תהיה ממצה ויעילה, שכן יהיה סיפק בידי המומחה לעיין היטב בחומרי המדיה טרם חקירתו על אודותם. ראו לענין זה: קרן מילר, מומחים במשפט האזרחי (2025), פרק 8 (עמ' 170): הליכים לאחר מתן חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט; רע"א 9014/12 ד"ר בוריס פלוטקין נ' Smith Kline, Beecham Biologicals Belguim (24.1.13). די בטעם זה בכדי להורות על קבלת הערעור, בדבר המצאת חומרי המדיה לעיון המומחה זמן מה לפני חקירתו, ולא ל"התקילו" בחומר רב זה רק בזמן חקירתו הנגדית. כמה זמן מראש? לטעמי די ב-14 ימים לפני מועד חקירת המומחה.
-
לא זו אף זו – בהחלטת מינוי המומחה מיום 7.8.2025, בסעיף 5, קבע השופט קמא לענין חומרי המדיה כדלקמן: "בכל הנוגע לאירועים המתוארים בכתבי הטענות, כולל סרטונים ומדיה אחרת, לעת הזו אינני מתיר הגשתם למומחה, שכן מדובר באירועים במחלוקת, והאופן בו נוסחו כתבי הטענות על ידי התובע, עלול להטעות ו'לזהם' את חוו"ד. ככל והמומחה יסבור כי יש מקום להמצאת מסמכים או נתונים נוספים, כולל פרוטוקול חקירת התובע, יוכל כמובן לפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות אשר תשקל בהתאם". המומחה נשאל שאלות הבהרה על-ידי המבקש לאחר הגשת חוות דעתו מיום 4.12.2025, ובשאלה 10 נשאל לעניין השפעת ראיות גולמיות כדלקמן: "האם המומחה יסכים כי ככל שיוצגו בפניו ראיות אובייקטיביות (צילומים או מדיה) המתעדים את עוצמת אירועי האלימות וחומרת החבלות הפיזיות בילדים ובנבדק, יהיה בכך כדי לסייע בזיהוי הקשר הסיבתי בין האירועים ועוצמת הטראומה ו/או ולהגדיל את אחוז הנכות המיוחס לאחריות הנתבעת עקב אלימותה?". על כך השיב המומחה בתשובותיו מיום 22.2.2026 כך: "בכתב המינוי צוין כי 'עוד חל איסור להעביר סרטונים ומדיה אחרת'..., וכי חוות הדעת נערכה על בסיס מסמכים שאינם במחלוקת. חוות הדעת ניתנה בהתאם להנחיות אלה ואינה כוללת בחינה של ראיות מדיה. כל שינוי בבסיס החומר מחייב החלטה שיפוטית מתאימה, ועריכתה של חוות דעת מחודשת". מתשובה זאת של המומחה עולה חשיבותם של חומרי המדיה, והשפעתם האפשרית על מסקנות המומחה בחוות הדעת. במיוחד כשציין המומחה בחוות דעתו (ראו סעיף 7(ג) לעיל), כי יש לייחס 20% ממצבו של המבקש למתח הנפשי הנגזר ממערכת היחסים המשפחתית בשנים 2019-2021; ואין ביכולתו לקבוע מה חלקה של המשיבה בענין זה. לא מן הנמנע כי חשיפתו של המומחה לחומרי המדיה יאפשרו לו לקבוע האם למעשים המיוחסים לכאורה למשיבה, כמשתקף מחומרי המדיה שיוצגו בפניו, יש חלק בנכות זאת. משכך, ובהמשך לסעיף 5 להחלטת המינוי ותשובה 10 לשאלות ההבהרה המצוטטים לעיל, ניתן לומר כי יש הצדקה לחשיפת חומרי המדיה בפני המומחה. הדבר עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, על פיה ניתן להתיר העברת חומרי מדיה למומחה לאחר מתן חוות דעתו. בדרך כלל הדבר ייעשה במסגרת שאלות הבהרה או חקירתו, כדי שיבחן את משמעותם ואת השפעתם האפשרית על מסקנותיו. ראו לענין זה: רמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 15475-03-26 י.מ.כ נ' ד.פ (13.3.2026), והאסמכתאות שם.
-
איני מתעלם או מקל מראש בטענות המשיבה בתשובתה, כי חומרי המדיה, או חלקם, אינם אמיתים. קרי - מזוייפים. ברם יושם לב כי טענתה של המשיבה לכך שחומרי המדיה אינם אמיתיים נטענה בכלליות, ואין די בכך. קל וחומר כשלגבי חלק מחומרי המדיה הודתה בו כבר המבקשת בהליכים קודמים. בנדון האמור בבקשת רשות הערעור, כמתומצת בסעיפים 12(ד)+(ה), משכנע. ודוק – כאשר נטענת טענת זיוף, אין די באמירה כללית שכלל חומרי המדיה או כלל המסמכים מזויפים. על הטוען לפרט מהו המסמך הספציפי, איזה חלק בו זויף, מהן נסיבות הזיוף, ומדוע החומר אינו אותנטי. בפסיקה הודגש כי טענת זיוף אינה "מילת קסם", וכי יש לבסס אותה בתשתית עובדתית מלאה ולא להסתפק בטענה סתמית. ראו לענין זה: ה"פ (מחוזי ת"א) 40970-09-20 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מילי חדרה אמינות בע"מ (22.12.2022). לכן טענות כלליות לאי אמיתות חומר המדיה, או חלק ממנו, אין בהם, כשלעצמם, למנוע העברת החומר למומחה לאחר מתן חוות דעתו, שיתרשם מהם. כאמור העברת החומר נעשית כהכנה לחקירתו בבית משפט, על ידי שני הצדדים. ככל שמשיבה השגה על חומר כזה או אחר, תוכל להעלות השגותיה בפני המומחה, וגם בפני בית משפט, ככל שבידיה ביסוס ראייתי לטענותיה, ולא טענות בעלמא. נזכיר כי בהחלטתו מיום 18.2.2026, בהתרתו את חומרי המדיה בחקירה נגדית של המומחה, ציין השופט קמא – "זאת בכפוף להסתייגות המשיבה כי מדובר באירועים שחלקם מוכחשים, וכי חלקם אירע, אם בכלל, שנים לא מעטות טרם הגשת התביעה".
-
ראוי לציין כי היקף חומר המדיה שיועבר למומחה, יהיה זה שפורט בהודעת המבקש בבית משפט קמא מיום 28.6.2026. מדובר ב-24 פריטי ראיה, כמצויין בהודעה שם. גם בבקשת רשות הערעור, בסעיף 5, ציין המבקש כי מגביל בקשתו לחומר מצומצם שלטעמו מעיד על אירועי האלימות. קרי – החומר שפירט בהודעתו לבית משפט מיום 28.6.2026.
-
המבקש טוען כי הגיש בעבר בקשה לחקירת המומחה, ולכן בית המשפט במסגרת ההחלטה קמא לא היה צריך להורות לו להגיש בקשה נוספת כאמור, ככל שברצונו לחקור המומחה (סעיף 31 לבקשת רשות הערעור). אני לא מצאתי בקשה נפרדת כאמור. לכן, ככל שרוצה המבקש לחקור המומחה, שיגיש בקשה לחקירתו, כהוראה בהחלטה קמא.
סוף דבר
-
לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
א. דין הערעור להתקבל, במובן זה, שככל שהמבקש יבקש לחקור את המומחה, ובקשתו תיענה בחיוב, יוכל להציג בפני המומחה 14 ימים טרם חקירתו, את חומרי המדיה שפירט בהודעתו לבית משפט קמא מיום 28.6.2026;
ב. ככל שלמשיבה השגות קונקרטיות, לגבי חומר המדיה הנ"ל, או חלקו, תוכל להביע השגותיה במסגרת חקירתה היא את המומחה, או בפני בית המשפט. ודוק' השגות קונקרטיות ולא טענות כלליות;
ג. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בערעור זה בשיעור של 3,000 ₪. סכום זה ישולם על ידי המשיבה למבקש, באמצעות באת כוחו, תוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה. לא ישולם הסכום במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק דין זה ועד התשלום המלא בפועל; ד. ערבון שהפקיד המבקש ברמ"ש זה יוחזר לידיו, באמצעות באת כוחו.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים. פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ט חשוון תשפ"ז, 09 נובמבר 2026, בהעדר הצדדים.
חננאל שרעבי, שופט
-
-
-
-
-
-
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>