10 שנות מאסר לנהג מונית מירושלים שהורשע בחטיפה ובעבירות של מעשה מגונה בקטינה בת 7

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, שלא בהסכמתה החופשית- עבירה לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק, וחטיפה לשם ביצוע עבירת מין - עבירה לפי סעיף 374א בצירוף סעיף 377א(א)(7) לחוק.

כעולה במפורט מכתב האישום ומהכרעת הדין, בתאריך 2.12.14 בסמוך לשעה 13:00, הנאשם העובד כנהג מונית בירושלים, הוריד נוסע באשדוד והחל לנסוע במונית בתוך העיר אשדוד. לאחר שהנאשם הבחין בנ.נ. קטינה ילידת 2007 (להלן- הקטינה), תלמידת כיתה ב' בבית ספר ב******, שהמתינה בקרבת בית הספר להסעה לביתה שב**** עם תום הלימודים, עצר הנאשם את המונית ליד הקטינה, קרא לה והחל לשכנע אותה לעלות עמו למונית, וכשהיא סירבה, פיתה אותה הנאשם לעלות למונית, תוך שהציע לה שוקולד, הבטיח שייתן לה משהו לאכול ויקנה לה משהו מתוק, והכל בכוונה לחטוף את הקטינה ולבצע בה עבירות מין.

בעקבות פיתויי הנאשם השתכנעה הקטינה ועלתה למונית, ומיד לאחר מכן החל הנאשם בנסיעה לכיוון היציאה מהעיר אשדוד, המשיך בנסיעה לכיוון ירושלים, עד שפנה ימינה בצומת נחשון, פנה ימינה בכביש המוביל למושב תרום, נסע בשביל הכניסה לתוך יער צרעה ושם עצר את המונית.

בשלב זה, לבקשת הנאשם, עברו הנאשם והקטינה למושב האחורי של המונית, שם ביצע הנאשם מעשה מגונה בקטינה, בכך שנישק אותה על פיה, תוך שליקק את פיה באמצעות לשונו, הוריד את הגרביונים שלבשה עד לאמצע ירכיה, שאל אותה "יש לך פיפי?" ומישש באמצעות ידו את איבר מינה, מעל או מתחת לתחתוניה.

בהמשך, יצאה הקטינה מן המונית, הנאשם אמר לה שתמתין ושהוא מיד יחזור, ונסע מן המקום כשהוא משאיר אותה בתוך היער. הקטינה יצאה מבין העצים, והחלה לרוץ לכיוון הכביש, כשהיא מבוהלת ובוכה וזועקת לעזרה, ובכביש נאספה ע"י עוברת אורח שהבחינה בה, התקשרה לבני משפחתה והזעיקה את המשטרה.

הנאשם יליד 1966, ללא עבר פלילי.

ראיות וטיעונים לעונש

במסגרת הראיות לעונש, הוגשו מכתבים ששלח ב"כ הנאשם לשירות בתי הסוהר, בשל תלונותיו של הנאשם לגבי מצבו הרפואי, וטענותיו להתנכלויות מצד אסירים אחרים, שהגיעו עד לכדי פגיעות פיזיות בו.

בנוסף, העידה אמו של הנאשם כי מצבה הנפשי והבריאותי קשה, הן בשל הסתבכותו של הנאשם לראשונה בחייו, והן לאור מחלת סרטן השד ממנה היא סובלת (הוגשו מסמכים רפואיים נ/4), וביקשה את התחשבות בית המשפט. לדבריה, הנאשם סייע לה רבות מאז ילדותו, לרבות בגידול אחיו, מעולם לא עשה רע לאיש, לא הסתבך בפלילים ותמיד תפקד למופת, כאשר היא מאמינה שהוא לא ביצע את העבירות, אך אם עשה מעשה לא טוב, הרי שמדובר במעידה חד פעמית.

במסגרת הטיעונים לעונש הפנתה ב"כ המאשימה לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, ולנסיבות החמורות מאד שאפפו את העבירות, בהן פיתויה של קטינה צעירה מאד באמצעות ממתקים, לקיחתה מרחק של עשרות קילומטרים מבית ספרה ומביתה, ולאחר ביצוע זממו, הפקרתה לבדה ביער. לדבריה, הגם שעבירות המין שביצע הנאשם בקטינה אינם מצויים במדרג העליון של עבירות המין, הרי ששילובן עם עבירת החטיפה בענייננו, מעלה את חומרת האירוע כמעט לרף העליון.

עוד הפנתה התובעת לנזקים שנגרמו לקטינה כתוצאה מהעבירות, כעולה מעדותה של אמה, לפיה הקטינה הפכה מילדה שמחה לילדה מפוחדת, החווה סיוטים בלילות, מלאה חרדות ופוחדת להשאר לבדה; וכן לנזק החמור שצפוי היה להגרם מביצוע העבירות, בהתחשב בכך שהנאשם השאיר את הקטינה בגפה ביער הסמוך לכביש, בשעה בה אין תנועה רבה של עוברים ושבים, במרחק רב מביתה.