תפ"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
15587-09-14
23/05/2016
|
בפני השופטים :
1. שרה דותן - אב"ד
2. מרדכי לוי
3. ירון לוי
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד ליטל קורן
|
הנאשם:
ויקו שפי (עציר)
עו"ד טלי גוטליב
|
| גזר דין |
איסור פרסום
ניתן בזה צו איסור פרסום על שם המתלוננת ועל כל פרט שיש בו כדי להביא לזיהויה.
כב' השופט מרדכי לוי:
פתח דבר
- הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום: מעשה סדום (בנסיבות אינוס) בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(4) יחד עם סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"); אינוס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 345(ב)(3) לחוק; ניסיון אינוס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 345(ב)(3) ועם סעיף 25 לחוק; ועבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק.
- נסיבות ביצוען של העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואחזור עליהן כאן אך בקצרה:
א. ביום 29.8.2014, בשעה 21.00 לערך, הלכה המתלוננת, שהייתה קטינה באותה עת (להלן גם: "הקטינה"), מביתה שב** לפארק אשכול בעיר, יחד עם חבריה, וזאת לאחר שרכשו בקבוק וודקה. הם התיישבו בפארק והחלו בשתיית בקבוק הוודקה.
בשעה 22:20 לערך הלכה המתלוננת לבדה לקיוסק סמוך, כשהיא שרויה בגילופין. הנאשם הבחין במתלוננת כשהיא מתנדנדת מצד לצד. הוא פנה אליה, הציע לה את עזרתו, אך היא סירבה. אף על פי כן, הנאשם הוביל אותה לאתר בנייה הסמוך לכניסה לפארק (להלן: "אתר הבנייה"), שם החדיר את איבר מינו לפיה. המתלוננת דחפה את הנאשם, הוציאה את איבר מינו מפיה ונהדפה לאחור על משטח בטון, באופן שראשה נחבט במשטח.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם, כאמור, בעבירה של מעשה סדום (בנסיבות אינוס) בנסיבות מחמירות – תוך ניצול מצב המונע מהמתלוננת לתת הסכמה חופשית.
ב. בהמשך לכך נשכב הנאשם על המתלוננת, חיכך את גופו בגופהּ והחדיר את אצבעו לאיבר מינה, עד שהמתלוננת הוציאה את אצבעו.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם, כאמור, בעבירה של אינוס בנסיבות מחמירות – שלא בהסכמתה החופשית.
ג. סמוך לפני חצות גנב הנאשם את מכשיר הטלפון הסלולארי שבבעלות המתלוננת, מסוג אייפון 4.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם, כאמור, בעבירה של גניבה.
ד. הנאשם עזב את המתלוננת שוכבת לבדה באתר הבנייה; הוא שב אל חבריו, שישבו בקיוסק סמוך, ובחצות לערך הוא הסיעם לביתם. לאחר מכן חזר הנאשם לאתר הבנייה. במהלך פרק הזמן שבו נעדר הנאשם, נותרה המתלוננת שרועה באתר הבנייה, מתבוססת בקיא של עצמה, כשהיא מעורפלת לחלוטין. הנאשם מצא את המתלוננת כשקיא מרוח על פניה, הוא ניקה את פניה, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה וניסה להחדיר את איבר מינו אל איבר מינה. בתגובה הדפה המתלוננת את הנאשם באמצעות רגליה והנאשם עזב את המקום, בהותירו את המתלוננת כשמכנסיה ותחתוניה מופשלים כלפי מטה.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם, כאמור, בעבירה של ניסיון אינוס בנסיבות מחמירות – שלא בהסכמתה החופשית.
ה. בפועל, המתלוננת נותרה זמן ניכר באתר הבנייה, עד שהתעוררה והחלה לחפש את חבריה.
ו. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות – שריטה פסית בגבהּ, פצעי שפשוף ושטפי דם תת עוריים.
הראיות לעונש