10 וחצי שנות מאסר לאזרח סודן בגין אינוס של עובדת זרה מהפיליפינים תוך גרימת חבלה גופנית

כב' השופט אבי זמיר:

ניתן בזאת צו איסור פרסום על שם המתלוננת והעדים (שאינם עובדי ציבור) ועל כל פרט שיש בו כדי להביא לזיהויים.

ההרשעה

1. התביעה וההגנה עותרים לפנינו לאימוצו של הסדר טיעון "סגור", הכולל הסכמות מלאות לעניין נוסח האישום וסעיפי האישום (לפי כתב האישום המקורי) וכן לעניין העונש. ההסדר הושג בעקבות הליך גישור, שהתנהל לפני כב' השופט גלעד נויטל.

2. בהתאם להסדר הטיעון הודה הנאשם והורשע על פי הודאתו בעבירה של אינוס תוך גרימת חבלה גופנית, לפי סעיף 345(ב)(3) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

3. המדובר באירוע שהתרחש ביום 23.3.13, בסמוך לשעה 00:30, ברחוב וולפסון בתל אביב.

ו.ר., אזרחית פיליפינית בעלת אשרת שהיה ועבודה זמנית בישראל, ילידת 19.12.75 (להלן: "המתלוננת"), הלכה בגפה ברחוב. הנאשם הגיח מאחוריה, חיבק אותה, אחז בידיה ותקף אותה בכך שנתן לה מכה בבטנה. הנאשם גרר את המתלוננת לחניון עפר פתוח ברחוב וולפסון 80, והפיל אותה על הרצפה, על גבה, ב"נישה" המוסתרת בפני עוברים ושבים, בצמוד לקיר, בעודה מתנגדת וזועקת לעזרה.

שעה שהמתלוננת שכבה על הרצפה, אחז הנאשם בידיה, פתח את חולצתה, נישק את חזה והוריד את מכנסיה ותחתוניה. המתלוננת אחזה באבן שהייתה מונחת לידה והכתה בה בראשו של הנאשם. בתגובה, הכה הנאשם באגרופו בעינה השמאלית של המתלוננת, ומיד לאחר מכן בעל אותה, בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, תוך שהוא אוחז בידיה כדי למנוע את התנגדותה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם איבדה המתלוננת את הכרתה והתעוררה לאחר שהנאשם חדל ממעשיו ונמלט מהמקום.

למתלוננת נגרמו שברים בארובת העין השמאלית, דימום תת-עורי בעפעפיים משמאל, פצע שריטה בשפה עליונה מימין, פצעי שפשוף ושריטה בכתף ובגב העליון מימין ובמרפק שמאל, פצעי שפשוף בברכיים ונפילת מספר שיניים מפיה.

ההסדר

4. כאמור, במהלך הליך גישור גיבשו התביעה והנאשם הסדר טיעון, שבמסגרתו יודה הנאשם ויורשע בעובדות כתב האישום המקורי, והצדדים יעתרו בהסכמה לעונש של מאסר בפועל של עשר שנים וחצי (מיום המעצר) וכן למאסר על תנאי.

הנאשם הודה והורשע בדין בהכרעת דין מיום 19.6.13. באותו יום, ולבקשת התביעה, ניתנה החלטה בדבר עריכת תסקיר נפגעת עבירה. שירות המבחן ערך תסקיר כזה והגישו לעיוננו. ישיבת הטיעון לעונש התקיימה ביום 25.8.13.

טיעון התביעה

5. התביעה, בהסבירה את שיקוליה בהגעה להסדר הטיעון, הדגישה כי במקרה זה לא נתקלה ב"קשיים ראייתיים", אלא שהיה רצון לחסוך מהמתלוננת את הצורך להעיד על האירוע הטראומתי כמו גם לחסוך זמן שיפוטי; כמו כן, לקחה התביעה בחשבון את הפסיקה הקיימת ואת המלצת כב' השופט נויטל בהליך הגישור. הוחלט להביא את מצבה של המתלוננת בפנינו באמצעות תסקיר נפגעת עבירה; המתלוננת עצמה הביעה רצון (טבעי ומובן) שהנאשם ישהה כל חייו בין כתלי הכלא, אך ציינה כי היא סומכת על שיקול דעתם של התביעה ובית המשפט.

טיעוני ההגנה

6. ב"כ הנאשם תיאר כי ההסכמה הושגה לאחר הליך מו"מ וגישור מורכבים. הוא הדגיש כי לנאשם אין כל עבר פלילי, וכי הוא הגיע לישראל מסודן, לאחר שעבר תלאות וקשיים. הוא שוהה כעת בישראל לבדו, ללא משפחה.

7. הנאשם לא ביקש להוסיף דבר כלשהו.

אישור ההסדר