------ נ' דרנל ואח'

החלטה בבקשה לעיון חוזר

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת כב' השופטת אביגיל כהן מיום 11/11/10 במסגרתה קבעה כי: "אם ד"ר בנגל וד"ר חלבן לא יוזמנו להיות עדים ע"י הנתבעים, אאשר זימונם מטעם התובע".

עילת התביעה בתיק שלפני עניינה ברשלנות נטענת של הנתבעים.

המבקש טען כי העדים הנ"ל זומנו כעדי הגנה במשפט הפלילי, בהיותם מטפלים במתלוננת. ד"ר חלבן – כמנהל המחלקה בבית החולים באר יעקב נתן חוות דעתו ובית המשפט המחוזי הסתמך על חוות הדעת בנימוקי הזיכוי – לכן, לשיטת המבקש, מדובר בעד מהותי בעבורו. ואילו ד"ר בנגל החליף את הנתבע 1 בתפקידו כמנהל המרפאה לבריאות הנפש במודיעין וטיפל במתלוננת לאחר שטיפולה ע"י הנתבע 1 הופסק. ד"ר בנגל העיד כעד הגנה במשפט ובית המשפט המחוזי הסתמך גם על עדותו.

לטענת המבקש, מתן אפשרות לנתבעים להעיד עדים אלה מטעמם – יפגע קשות בהליכי התביעה, ב"כ התובע צריכה לשוחח עימם לקראת העדות, גם אם מנועים לחתום על תצהיריהם מטעם התובע בהליך אזרחי. אם יזומנו העדים מטעם הנתבעים – יהא בכך כדי לפגוע קשות ביכולת התובע להציג את מלוא ראיותיו – כך ב"כ המבקש "ותחת זאת, בזימונם של עדים אלה מטעם הנתבעים, כדי להרתיע העדים, לפגום בעדותם ולפגוע בהליכי התביעה" (כך בס' 4 לבקשה).

המדינה השיבה כי בהיות העדים עובדי מדינה שפעלו וטיפלו מטעם המדינה במתלוננת בפרשה, למדינה זכות ראשונים להזמינם כעדים מטעמה.

לחלופין וככל שעמדת המדינה לא תתקבל, התבקש בית המשפט להורות על הגשת תצהירי המדינה רק לאחר פריסת גרסת התביעה במלואה.

דין הבקשה להידחות מ – 2 סיבות. האחת, התיק הועבר לטיפולו של מותב זה שאינו מוצא לנכון להתערב בהחלטת כב' השופטת כהן. השנייה, שאף אילו ההחלטה המקורית היתה ניתנת על ידי מותב זה, לא שוכנעתי מהבקשה עצמה כי יש להיענות לה.

ברע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית נ' אהרון משה, תק-על 2006(2), 4071 , 4074 (2006) צוין:"אלמלא ניתנה התחייבות כי הנתבעים יעידו כעדי הגנה, אין ספק שחובה היה על בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשה לזימונם כעדי תביעה. אולם לא כך הדבר מקום בו ניתנה התחייבות כאמור. אותה התחייבות כי הם אכן יעידו מביאה לאיזון בין האינטרסים של בעלי הדין העומדים משני צידיו של המתרס. הנתבעים אומנם יעידו כעדי הגנה ואילו לתובע תינתן האפשרות לחקור אותם. הואיל וחקירתם על ידי פרקליטו של התובע תהא, מטבע הדברים, חקירה נגדית, על מה ולמה ילין התובע?! האיזון נוצר משום שכל אחד מבעלי הדין, בין תובע ובין נתבע, רשאי לזמן את יריבו לעדות אך לאחר שמתברר כי הלה לא מתייצב לעדות מטעמו הוא... ניתן לצפות שבשלב זה של דיוננו תועלה השאלה מה יקרה אם הנתבע, שהתחייב להעיד במסגרת פרשת ההגנה, לא יעמוד בדיבורו. נראה, שאכן לא ניתן לכפות עליו להעיד כעד הגנה. עם זאת, בידי התובע פתוחות שתי אפשרויות למקרה שהנתבע מפר את התחייבותו. האפשרות הראשונה היא שפרקליט התובע יבקש מבית המשפט להעיד את הנתבע בתום פרשת ההגנה. בסיטואציה האמורה יהא על בית המשפט ככלל להיעתר לבקשה. לא ניתן לקבל שחרף הפרת ההתחייבות, לא יוכל התובע להביא לתיקון ההפרה באופן האמור. אפשרות נוספת היא, שהתובע יימנע מלהעיד את הנתבע, אך מחדלו של זה האחרון יקבל משקל משמעותי לחובתו. דומה הדבר, וביתר שאת, למצב בו בעל דין נמנע מלהביא מטעמו עד שלכאורה מתבקש היה שיובא לעדות. אי הבאתו של עד כאמור תחזק את עמדת היריב (למשל, ע"א 465/88 הבנק למימון ומסחר נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4)653; ע"א 74/89 חסינים נ' שפירא, פ"ד מו(1) 845, 849). הצגנו שתי אפשרויות הפותרות את הבעיה הנוצרת אם הנתבע מפר את התחייבותו להעיד. אפשרויות אלה אינן חלופיות בהכרח, אלא ייתכן שהן תצטברנה. כלומר, התובע יוכל להעיד את הנתבע בתום פרשת ההגנה, ולאור העובדה שההתחייבות הופרה יוכל התובע אף לטעון בסיכומיו כי התנהלותו של הנתבע מחזקת את טיעוני התביעה".

לנוכח האמור, הבקשה נדחתה.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"א, 24 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: