פסק דין לעניין פיטורי עובדת בהריון

השאלות העומדת להכרעתנו בתביעה זו הינן האם פוטרה התובעת מעבודתה אצל הנתבעת עקב הריונה והאם נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סכומי כסף שונים בגין תקופת עבודתה וסיומה.

העובדות הצריכות לעניין

1.                   התובעת שימשה כמזכירה אצל הנתבעת במשך חמישה חודשים מיום 04/03/07 ועד ליום 05/08/07.

2.                   במהלך חודש יולי 2007 הודיעה התובעת לנתבעת כי היא בהריון. הודעה זו נמסרה לנתבעת הן במכתב שנשלח בדואר רשום והן בפגישה שנערכה עם מנהלת משרד הנתבעת גב' עליזה רום ועם עו"ד יצחק מיוחס מנהל הנתבעת.

3.                   ביום 05/08/07 נמסרה לתובעת הודעה על פיטוריה מהנתבעת על-אתר.

טענות הצדדים

4.                   התובעת טוענת כי פוטרה בעקבות הריונה, מבלי שנערך לה שימוע ובחוסר תום לב. התובעת סבורה כי בשל כך זכאית היא לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולזכויות שונות אשר נמנעו ממנה עקב פיטוריה. עוד מבקשת התובעת כי נפסוק לה פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, פיצוי בגין הלנת שכרה ותשלום דמי הנסיעה אשר לא שולמו לה.

5.                   הנתבעת טוענת כי התובעת פוטרה עקב כישוריה הלקויים וללא כל קשר להריונה. הנתבעת מדגישה כי היא מעסיקה 12 נשים מתוך 19 עובדיה כשחלקן ילדו במהלך עבודתן אצלה וחזרו לעבודה סדירה לאחר מכן. באשר להלנת שכרה טוענת הנתבעת כי התובעת לא באה למשרדי הנתבעת לשם הסדרת ענייניה ולשם קבלת משכורתה האחרונה שהוכנה עבורה. באשר לדמי הנסיעה, טוענת הנתבעת כי שכרה של התובעת היה שכר כולל, כפי שמצוין בחוזה העסקתה ועל כן שולמו לה דמי הנסיעה.

הכרעה

6.                   לאחר ששמענו את הצדדים ואת עדיהם ולאחר שעיינו במלוא החומר המצוי בתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

התשתית הנורמטיבית

7.                   סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה) אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו על פי קריטריונים שונים הנקובים בו. בין היתר קובע סעיף 2(א)(5) כי פיטורים מחמת הריון מהווים הפליה פסולה.

8.                   סעיף 9(א)(2) מעביר את נטל הראייה אל שכם המעסיק להוכיח שלא פעל בניגוד להוראות סעיף 2. בכדי שיעבור נטל הראייה אל המעסיק על העובד להראות שלא היה במעשיו או בהתנהגותו סיבה לפיטוריו.

9.                   לעניין זה יפים דברי כב' השופטת וירט-ליבנה בע"ע 627/06 מורי - מ.ד.פ. ילו בע"מ ואח' (טרם פורסם, פסק הדין מיום 16/03/08 מצוי במאגרים האלקטרוניים):

"מנוסח הסעיף עולה כי נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד. אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. המחוקק נתן את דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל חובה על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא היתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי התנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד (ראו פסק דין פלוטקין, בעמ' 495)

רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות."

האם היו פיטורי התובעת שלא כדין?

10.               נוכחנו לראות כי עלה בידי התובעת להביא ראשית ראיה, ואף למעלה מכך בכדי להראות שלא היה במעשיה או בהתנהגותה סיבה לפיטוריה.

11.               התובעת טענה כי הנתבעת פיטרה באופן שיטתי נשים בהריון וכי בתחילת העסקתה אצל הנתבעת אמר לה עו"ד מיוחס את הדברים הבאים (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 02/03/09 שורות 10-16):

ש.          אז איך זה שהוצאת את המכתב בדואר רשום לעו"ד מיוחס

ת.          בגלל שכשהוא דבר אתי בתחילת עבודתי ורצה שאהיה מזכירתו האישית הייתה לו הערה על הריון ולא ידעתי למה הוא מתכוון, הוא אמר לי שאני העיניים והאוזניים במשרד שלו ולדווח לו אם מישהי אוכלת יותר מדי אולי היא בהריון, אז זה נשאר לי בראש. לא הבנתי למה הוא אומר את זה

ש.          זה משהו שנחרט בזכרונך והוא משהו לא רגיל

ת.          רוב האנשים לא מדברים כך. אני מסכימה שזה חריג..."

12.               הנתבעת טענה בפנינו כי אין קשר בין פיטורי התובעת לבין הריונה וכי אין היא מפטרת נשים בהריון באופן שיטתי.