ערעור על פסילת ספריו של המערער בשל אי רישום תקבול

השופט א' א' לוי:

1. העובדות בהן עוסק ערעור זה הן פשוטות, אך תוצאתן היתה קשה למערער. וזה סיפור
המעשה:

המערער הנו נהג מונית, ובשעת לילה )22:30( של אחד מימיו של חודש ינואר 1996,
עצרוהו שניים אשר בדיעבד התברר כי הם מבקרי-מס מטעם המשיב, ובקשהו להסיעם לעסק
כלשהו, שם התכוונו לערוך בקורת. אותו לילה תואר בפסק דינו של בית משפט קמא כ"ליל
חורף גשום וחשוך, והרחוב ק מאדם". לאחר שהמערער הודיע לנוסעים את מחיר הנסיעה, ואחד
מהם שילם לו אותו, הוא הניח את הכסף לידו. בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי המערער לא
רשם את התקבול במהלך הנסיעה, אך לטענת המשיב הוא לא עשה זאת גם לאחר שחלפה כדקה מאז
ירדו שני הנוסעים מהמונית. רק לאחר שאלה הזדהו בפניו כמבקרי-מס, ביקש המערער לרשום
את התקבול, אך אז נאמר לו כי איחר את המועד.