ערעור על החלטת רשם הוצל"פ שהותיר על כנו עיקול ברישום על דירת חייב שאין לו יתרת חוב

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, אשר הותיר על כנו עיקול ברישום על דירת החייב, שעה שהחייב משלם את דמי המזונות השוטפים ולא קיימת בתיק ההוצל"פ יתרת חוב.

האם סבירה החלטתו ומידתית היא? זה עניינו של פסק דין זה.

כב' הרשם שי גור החליט כדלקמן:-

            "השאלה שבמחלוקת איננה פשוטה להכרעה, שכן מצד אחד ניצבת זכות הקניין

של החייב, אשר עומד בתשלומי המזונות השוטפים ושומר על יתרת חוב מאופסת,

בעוד שבצדם השני של המאזניים עומד האינטרס של הבטחת תשלומי מזונות

עתידיים לזוכה ולילדים הקטינים.

            לאחר ששקלתי את השיקולים המתוארים לעיל, ומאחר ולא נטען כי העיקול

המוטל על הנכס מגביל את החייב, בשלב זה, מהיכולת להפיק פירות מהנכס

(בדרך של מגורים, השכרה, מכירה או בכל דרך אחרת), החלטתי שלא להורות

על ביטול העיקול, בשלב זה.

            עם זאת, החייב יוכל לחדש בקשתו ככל שיבקש לבצע פעולות ביחס לנכס

(כגון מכר), או לחילופין בחלוף חצי שנה מהיום, ובמידה וימשיך לשמור על

יתרת חוב מאופסת בתיק".

(החלטה מיום 4/4/11 בתיק הוצל"פ מס' 02-03657-09-2).

המערער ערער על החלטה זו.

לטענת המערער, טעה כב' הרשם משהחליט להותיר את העיקול על דירת מגוריו מאחר ואין הצדקה שהרי אין יתרת חוב והוא משלם באופן שוטף את דמי המזונות מזה שנים. השארת העיקול גורמת למערער לנזק בלתי הפיך והיא בבחינת חוסר צדק משווע שכן, המשיבה מתעמרת בו ו"סוגרת חשבונות" עמו. 

המשיבה טענה, כי היא חוששת שהמערער יפוטר מעבודתו ויתקשה להמשיך ולשלם את מזונותיו ולו באופן זמני ובנסיבות אלו, יש להותיר על כנו את העיקול המשמש כבטוחה להבטחת מזונות הקטינים. עיקול ברישום דירת המערער אינו גורם לו לנזק משמעותי ולפיכך, ביקשה לדחות הערעור.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 03/07/11, טען כל אחד מהצדדים. כן ניסיתי להביאם לידי הבנה, אולם ללא הצלחה. החייב חזר וטען, כי שעה שלא קיימת יתרת חובה בתיק המזונות, עומד הוא על כך כי יוסר העיקול. זו זכותו העקרונית ובלשונו "אני משלם כמו שעון, מדוע שיהיה לי עיקול, זה לא צודק ובגלל זה ערערתי. אני מוכן להתחייב שאם אני אהיה חייב שקל, תעקלו את הבית. 6 שנים מ- 2005 אני משלם כמו שעון". (שורות 11-13 עמ' 1 לפרוט' מיום 3/7/11). המערער לא הצביע על כל הכבדה הנגרמת לו מהטלת העיקול. לשאלת בית המשפט השיב:- "אין לי כוונה למכור את הבית".