ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול עצמו כמותב מלדון בעניינו של המערער

החלטה

בפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה )כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס, וכבוד
השופטים ס' ג'ובראן ומ' נאמן( מיום 6/8/2001, שלא לפסול עצמו כמותב מלדון בעניינו
של המערער )ב"ש 179/01(.

1. כנגד המערער - קטין - הוגש כתב אישום )ת.פ 512/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה(,
המייחס לו עבירת רצח, לפי סעיף 300)א()29 + )2 לחוק העונשין התשל"ז- 1977. המערער
כפר באשמה. המשפט התנהל והסתיים בו שלב הבאת הראיות. סיכומי התביעה הוגשו. ביום
31/7/2001, היום שנועד להגשת סיכומי ההגנה, נתן בית המשפט החלטה בה הורה על עריכת
תסקיר מבחן בעניינו של המערער, אשר יוגש ביום 22/8/2001 - המועד שנקבע למתן הכרעת
הדין. בהחלטתו המורה על עריכת תסקיר מבחן, ציין בית המשפט כי מטרת עריכת התסקיר היא
"לחסוך בזמנם של בית המשפט והצדדים, ומאחר שהתיק נמצא על שולחננו תקופה ארוכה". בית
המשפט הדגיש, כי בבקשת התסקיר לכשעצמה אין כדי להוות כל השפעה על תוצאות התיק.

2. בגין החלטה זו הגיש המערער בקשה למותב כי יפסול עצמו מלישב בדין. לטענת בא-כח
המערער, בקשת התסקיר בשלב מוקדם זה, בו המערער נהנה מחזקת החפות, מעוררת חשש ממשי
למשוא פנים בניהול המשפט ונראה כי בית המשפט כבר גיבש דעתו ביחס לאשמתו. לטענתו,
גיבוש עמדתו זו של בית המשפט ארעה בטרם קרא בית המשפט את סיכומי ההגנה, שהוגשו,
כאמור, אך בבוקר מתן ההחלטה על עריכת התסקיר. עוד טען בא-כח המערער, כי לא היתה
לבית המשפט סמכות חוקית להורות בשלב זה על עריכת התסקיר. בנוסף לכך טוען הוא, כי