עונש מאסר בפועל של 12 שנים נגזר על עו"ד פרי שגנב סכומי עתק מלקוחותיו

מעשי הנאשמים והרשעתם

לאחר ניהול משפט הוכחות ארוך ומורכב הרשעתי את הנאשמים, בהתאמה, בעבירות הבאות:

1.      קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות , לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בכך שקיבלו, במירמה, מעשרה לקוחות ששמותיהם פורטו בהכרעת הדין, את הסכמתם לייצוגם ולהשגת תכנית אשראי בעבורם, וכיוצא בזה גם לחיובם בשכר הטירחה, בסכום של כ- 150,200 מרק, הכל מכוח האישום הראשון (חלק ראשון).

2.      גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 (2) לחוק, בכך שגנבו פרמיות ביטוח  מגולמות מראש שניגבו במסגרת הלוואות BGF ו- BGA , לפי העניין, בסכום כולל של כ- 270 מיליון מרק ולכל הפחות כ- 259 מיליון מרק, מכוח האישום הראשון (חלק שני).

3.      גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 (2) לחוק, בכך שגנבו פרמיות שניגבו לביטוח הלוואת BGF, בסכום כולל של כ- 50 מיליון מרק, מכוח האישום השני (חלק שני).

4.      תיווך בביטוח, שלא בהיתר, בשעתו, לפי סעיף 24 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 וכיום לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפיקוח"), בכך שפעלו כמתווכים לעניין ביטוח בין הלקוחות והחברות המלוות לבין חברות הביטוח, מבלי שהיה בידיהם רשיון סוכן ביטוח ליחיד או לתאגיד, בהתאמה, מכוח האישום השלישי (חלק ראשון).

5.      עיסוק בביטוח, בו הואשם נאשם 1 לבדו, לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח, בכך שעסק באמצעות "בריטניה" בביטוח בלא רשיון, מכוח האישום השלישי (חלק שלישי).

6.      הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 (ב) לחוק, בה הואשם נאשם 1 לבדו,  בכך שהציע למרטין הקה, תשלומים כספיים גבוהים, בתמורה לכך, שבמקרה ויתנהלו הליכים משפטיים נגדו בישראל, ימסור הקה בעדותו, גירסה המתאימה  לגירסתו וכפי שינחה אותו, מכוח האישום הרביעי.

7.      שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק, בו הואשם נאשם 1 לבדו, על בסיס העובדות המשמשות גם לעבירת ההדחה בחקירה, כנזכר לעיל, מכוח האישום הרביעי.

עובדות הרקע הכרוכות באישומים פורטו, בהרחבה רבה, במסגרת הכרעת הדין ואין לי צורך להביאן שוב. אזכיר רק, כי הנאשם 1, ישראל פרי, הקים את הארגון, הוא נאשם 2, ובמשך שנים הרבה עומד בראשו. הארגון פעל כדי לממש את זכויות הפנסיה שרכשו אזרחים ישראליים, שנרשמו אצלו, במוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה, בשעתה. העבירות בהן הורשעו שני הנאשמים, כנזכר, בוצעו על ידם, במהלך השנים, במסגרת הטיפול במימוש הזכויות האלה.

הראיות לעונש

התביעה העידה את דבורה רייכרט, אחת מעשרה לקוחות, שבעניינם הורשעו הנאשמים בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. רייכרט, ילידת 1925, היא ניצולה מגטו ורשה, שהועברה למחנות ריכוז, לאחר המרד בגטו, עד לשחרורה בידי הצבא הסובייטי ועלתה ארצה בשנת 1945. היא העידה גם במשפט וסיפרה על סאת הייסורים, שהיתה מנת-חלקה, לאחר שהוגשה כנגדה תביעה על ידי חברת BGA, בעקבות הפרת ההסכם עמה. את ההפרה נימקה בכך שראתה, כי "העסק לא כשר". היא דיברה על הפחדה, השפלה ונזק נפשי, לאחר שרכושה עוקל ואויימה במעצר, בשל הליכי הוצל"פ שנקט נגדה עו"ד סגל, שייצג את החברה. כל אלה פגעו קשה בבריאותה. ההליכים כנגדה נעצרו רק בעת שהוחלט על הקפאת כל ההליכים האזרחיים כנגד לקוחות מפרים, עד לסיום משפט זה.

כל נכסיה, עדיין, מעוקלים, מאחר וסירבה להתפשר, והדבר מונע בעדה, לדבריה, לעבור לדיור מוגן, בו היא חפצה.

מטעם ההגנה נקראו להעיד בעבור הנאשם 23 עדים, כולל עדי אופי. קבוצה גדולה של עדים, מבין אלה, הם לקוחות של הארגון ששיבחו את הנאשם - מהם עשו זאת באופן בולט ולבבי - והודו לו ולארגון על הטיפול הטוב שזכו לו. כל אחד מאלה, על פי נסיבותיו שלו, סיפר על כספי הפנסיה או קצבת השארים, שזכה בהם, מבלי שהיה צריך להשקיע בעבורם, בשעתו, מכספיו שלו. עדים אלה עמדו גם על כך שסכום הקיצבה אותה הם מקבלים, משמש, בעבורם, משענת כספית ממשית, אף יותר מקצבאות אחרות, להן הם זכאים.

כחוט השני ניכרה בדבריהם העמדה, על פיה, אין משמעות, בעבורם, להרשעתו של הנאשם פרי בדין, כולל בגניבה, ושביעות רצונם ממנו ומפועלו, שרירה וקיימת, כפי שהיתה בשנים עברו.

עדים אחרים סיפרו על דרכו המטיבה, כולל כספית, של פרי עמם, אם דרך כלל ואם בשעת מצוקה. גם על רוחב ידו סיפרו, לרבות תרומתו למוזיאון ישראל, בהעשרת אוסף היודאיקה שם, בהיותו אספן בעל ידע ומומחיות רבים. אוצרת במוזיאון ישראל, במחלקה ליודאיקה, גב' חיה בנג'מין, שסיפרה על כך, הוסיפה ואמרה, כי פרי נרתם גם להצגת פריטים רבים מתוך אוספיו ואף סייע למוזיאון בהוצאות הביטוח, שהיו כרוכות באחת מן התערוכות שייצגו את ישראל באיטליה. היא הביעה הערכה רבה לפרי בשל פעולותיו אלה, במהלך השנים שמאז 1993.

עדים נוספים, אנשי עסקים ועמיתים למקצוע עריכת הדין, כמו גיורא קוץ, יצחק צורן, יעקב לובלינר, יששכר פישר ונחמן גולדברג, שיבחו את פרי, מתוך היכרותם אותו, במשך שנים וחלק מהם - במשך עשרות שנים. מרביתם מיודדים עמו ותיארוהו כאדם רציני, שקול, הוגן והגון, איש רעים להתרועע ונדיב, הנכון לעזור ולסייע, בשעת הצורך, ככל שיידרש.

גם בני משפחתו של הנאשם ובהם גיסתו ובתו עמדו על סגולותיו הטובות של פרי, על פי היכרותם הקרובה עמו. בהמשך, אעמוד על דברי בתו, שהוגשו בכתובים.

התביעה הגישה ר"פ של הנאשם פרי, ר/1, המצביע על כך שהנאשם הורשע בבנייה שלא כדין בשנת 1998.

ההגנה הגישה תיעוד ומסמכים רבים ובהם עשרות מכתבים של לקוחות הארגון, שסיפרו על נסיבותיהם האישיות ועל הפנסיה שבה זוכו. בכל אחד מאלה נכתב גם, כי העובדות שניגלו במשפט, כולל שליטתו של פרי בחברות המלוות ובחברת הביטוח שהן עובדות עמה,  כדבריהם, אינן משנות להם דבר, כל עוד הם מקבלים את הפנסיה שהובטחה להם, וכל עוד בבוא יומם, לא ירבוץ חוב כלשהו, בגין ההלוואות שנטלו, על בני משפחותיהם. הם גם הביעו צער על הרשעת הנאשמים.

צריך להבהיר, כי המדובר במכתבים סטנדרטיים, שהודפסו בארגון, בשינויי נוסח קטנים זה מזה, והוצעו לחתימת אותם לקוחות. עובדי הארגון שהציעו את המכתבים, כך, לחתימה, העידו בבית המשפט - כדי לחזק את האמור בהם - כי כל אחד מן הלקוחות האלה חתם ברצון על המכתב שהוכן לחתימתו וכי לא קיבל דבר בתמורה.