סוכנות נסיעות שבטלה בטעות כרטיס טיסה של נוסעת, תפצה אותה ב- 2,500 ש"ח

תביעה כספית בסך 4,562 ש"ח.

התובעת הזמינה באמצעות הנתבעת, סוכנות נסיעות, כרטיס טיסה למונטריאול דרך פריז ליום 28/3/07 בטיסת לילה. בהגיעה לשדה התעופה התברר לה בדלפק של הבידוק כי אין מקום על הטיסה, בהמשך הבירור באותו ערב הוברר כי הנתבעת ביטלה את הכרטיסים כשבוע לפני הטיסה ללא ידיעת התובעת. מדוכן חברת התעופה בשדה התעופה הופנתה למשרדי התובעת, וזאת לפנות בוקר. התובעת ביקשה מאחותה שתיגש בבוקר עם פתיחת משרדי הנתבעת לשם בעוד היא עצמה נותרת בשדה התעופה. בשעות הצהריים נמסר לה כי תוכל לטוס רק לפנות בוקר ועל כן כדאי שתשוב הביתה והיא עשתה כן לאחר ששהתה בשדה התעופה כ-14 שעות. סופו של דבר שאכן טסה ביום 29/3/07 והגיעה באותו יום לקנדה.

הנתבעת טוענת כי מדובר בתקלה שנבעה מכך שלאותה טיסה עצמה הזמינה באמצעות הנתבעת כרטיסים גם נוסעת אחרת ששם משפחתה זהה ואותה נוסעת אחרת ביטלה את טיסתה, ובטעות בוטל הכרטיס של התובעת. מיד כשהתברר הדבר התארגנה הנתבעת וכאמור הסדירה לתובעת טיסה באיחור של יום אחד בלבד ללא חיוב נוסף אף שלטענת הנתבעת הטיסה החלופית היתה יקרה בכמה מאות דולרים. בנוסף גם שילמה הנתבעת לאחותה של התובעת את עלות נסיעת האחות למשרדי הנתבעת.

התובעת טוענת כי נגרמו לה עוגמת נפש ואף חרדה, מה גם שהיא סובלת מיתר לחץ דם, כי לא ישנה למעלה מ-30 שעות עקב האירוע וכי נאלצה לקחת מונית הלוך וחזור משדה התעופה כאשר הנתבעת שילמה רק בגין כיוון אחד וכן הפסידה יום חופשה ויום עבודה. אציין כי ממילא היום הזה היה יכול להיות או יום חופשה או יום עבודה ולכן אי אפשר לטעון שהפסידה גם חופשה וגם עבודה. התביעה מורכבת מפיצוי בשל עוגמת נפש שהתובעת מעמידה על 4,000 ש"ח, החזר שכ"ט עו"ד בסך 462 ש"ח (כולל מע"מ) בגין הכנת כתב התביעה, החזר נסיעה במונית בסך 100 ש"ח.

אני סבור שלא יכולה להיות מחלוקת כי אף שהבעיה העיקרית, היינו הסדרת טיסה חלופית ללא תשלום נוסף ובמהירות גבוהה (תוך יממה) באה על פתרונה הנאות תודות לנתבעת, אין הדבר ממצה את חבותה של הנתבעת. מדובר בתקלה שכל כולה נובעת מחוסר הקפדה של הנתבעת לפני שביטלה כרטיס טיסה. אין ספק שנגרם נזק ועיקרו המכריע עוגמת נפש. אני סבור שבנסיבות מעין אלה יש לפצות ולו על החרדה עד שנודע לתובעת כי תגיע ליעדה באיחור של יממה בלבד ולא תחמיץ את האירוע המשפחתי שהתקיים ב-30/3/07 והיה מטרת הנסיעה, ועל העובדה שחלפה יממה לשווא שבה היתה יכולה או לנפוש בחו"ל או לפחות לעבוד בארץ. כיוון שבמקרים כאלה אין כללים ברורים לחישוב הנזק וסכום הפיצוי מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, הרי לאחר שנתתי דעתי על מכלול הנסיבות לרבות הרכיבים האחרים של התביעה אני סבור שיש לחייב הנתבעת בפיצוי בסך כולל של 2,500 ש"ח וכי בכך יהיה משום פיצוי הולם.

הנתבעת תשלם לפיכך 2,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה             (28/6/07), וכן תישא בהוצאות המשפט של התובעת בסך 350 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

התשלום יבוצע לא יאוחר מיום 18/11/07.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום ו' בחשון, תשס"ח (18 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.