הלכת אטינגר בעניין "השנים האבודות" תחול באורח רטרוספקטיבי
|
רע"א בית המשפט העליון |
8925-04
27.2.2006 |
|
בפני : 1. א' ברק 2. מ' חשין 3. ד' ביניש 4. א' ריבלין 5. א' גרוניס 6. מ' נאור 7. י' עדיאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ 2. אריה חב' לביטוח בע"מ עו"ד יוסף אסולין |
: 1. עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל 2. עבד אלחמיד מודיב 3. ח'תאם מוחמד ח'לף עו"ד גסאן טנוס עו"ד ראני טנוס עו"ד ט' טנצר עו"ד צבי רפפורט עו"ד דוקאן עטאללה |
הנשיא א' ברק:
בית המשפט העליון פסק כי אדם שניזוק עקב עוולה, ונתקצרה תוחלת חייו, זכאי לפיצוי
בגין אובדן יכולת ההשתכרות בשנים בהם קוצרה תוחלת חיי העבודה שלו. כן זכאי העזבון
לפיצוי בראש נזק זה, במקום בו קוצרה תוחלת חייו של הניזוק והוא נפטר במהלך מעשה
העוולה או בסמוך לאחריה. זוהי הלכת "השנים האבודות". היא נפסקה בפרשת אטינגר. בפרשה
זו סטה בית המשפט העליון מהלכה שנפסקה עשרים שנה לפני כן בפרשת גבריאל )ע"א 295/81
עיזבון המנוח שרון גבריאל נ' גבריאל, פ"ד לו)533 )4(. בעת פסיקת הדין בפרשת אטינגר
היה מספר רב של תביעות בעניין פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות תלוי ועומד בבתי
המשפט לערכאותיהם. מה השפעה יש להלכה החדשה על תביעות אלה? זו השאלה הכללית
המתעוררת לפנינו. השאלה הספציפית היא, מה השפעתה של פרשת אטינגר על הסכם פשרה
בעניין שיעור הפיצויים בין ניזוק למספר מזיקים שניתן לו תוקף של פסק דין חלקי, תוך
שהתביעה נמשכת לעניין היחסים בין המזיקים בינם לבין עצמם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|