הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפס"ד זה ייבחנו דרכי פעולתן של מס' חברות ביטוח בישראל, בעת שהן נוקטות בהליכי סילוק תביעות בינן לבין עצמן וכן בהליכים משפטיים בינן לבין עצמן.

כבר עתה ארמוז לקורא, כי תמונת המצב הכוללת שנחשפה מלמדת שישנן חברות ביטוח שמנהלות הליכי סרק משפטיים ושבכך הן פוגעות ברשות השופטת (גוזלות זמן שיפוטי יקר שיכול היה להיות מופנה להכרעה בסכסוכי אמת רציניים של הציבור). ככל שתמונת מצב זו מייצגת את המתרחש במציאות, הרי שהדברים מטרידים ומצדיקים בדק בית אצל אותן חברות ביטוח ואולי גם אצל הרגולטור שמפקח עליהן.

סקירת עובדות (לא שנויות במחלוקת) והליכים רלוונטיים עיקריים (לפי סדר כרונולוגי)

ביום 17.3.10 התרחשה תאונת דרכים. מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים 3 רכבים, בסדר הנסיעה הבא:

רכב ראשון – רכב פרטי מתוצרת מזדה מ.ר. 7249716, שבוטח ע"י התובעת.

רכב שני – רכב פרטי מתוצרת שברולט מ.ר. 6723358, שבוטח ע"י הנתבעת 1.

רכב שלישי – רכב מ.ר. 4954257, המבוטח אצל הצד השלישי.

בחודשים יולי ואוגוסט 2010 פיצה הצד השלישי את הנתבע 2 בגין מלוא נזקי הרכב השני בתאונה (מוקד אחורי ומוקד קדמי) בסך כולל של 20,320 ₪ (בשני שיקים מיום 22.7.10 ומיום 22.8.10).

ביום 6.2.12 הוציאה התובעת מכתב דרישת שבוב לנתבעת 1 לתשלום סך של 3,862 ₪, וביום 14.3.12 הוציאה הנתבעת 1 מכתב לתובעת, שבו אישרה את קבלת מכתב הדרישה הנ"ל ושבו הודיעה כי היא בודקת "את המסמכים ואת נסיבות הארוע ומיד עם סיום הבדיקה נודיעך עמדתנו בהקדם".

אין חולק כי התובעת לא פנתה לנתבעת 1 בפנייה נוספת כלשהי, בטרם הגישה בהמשך את התביעה המשפטית שבנדון.

אין חולק כי התובעת לא פנתה בשום שלב לצד השלישי בדרישה לפצות את התובעת.

ביום 18.12.12 הגישה התובעת לתיק כתב תביעה מסוג שבוב ע"ס 3,944 ש"ח בתיק זה.

בסעיף 3 לכתב התביעה תוארה התאונה כך: "ביום 17.3.10 בצומת מורשה רכב התובעת עצר בשיירת רכבים כאשר לפתע הרכב הפוגע (הרכב השני – א.כ.) אשר נסע מאחורי רכב התובעת, פגע ברכב התובעת מאחור".

יצוין כי לכתב התביעה לא צורף טופס ההודעה על התאונה שנמסר לתובעת, בניגוד להוראות תקסד"א.

עוד יצוין כי בכתב התביעה ונספחיו לא גולו ולא צורפו תכתובות רלוונטיות (כגון מכתבי דרישה/תגובה/דחייה/סילוק) כלשהן שנעשו בטרם הגשת התביעה, גם כן בניגוד לדין.

לכתב התביעה צורף תצהיר אימות של עו"ד עדי ארקין מיום 9.12.12, שגם בו נזכר אותו טופס הודעה, שלא צורף בפועל לכתב התביעה, למרות שהמצהיר מצהיר שסעיף 3 הנ"ל לכתב התביעה מבוסס על אותו טופס.

ביום 8.3.13 הגישו שני הנתבעים כתב הגנה משותף.

בסעיף 6 לכתב ההגנה תוארה התאונה כך: "מבלי לפגוע בכלליות ההכחשה, יטענו הנתבעים כי ביום 17.3.10 עת רכבם (הרכב השני – א.כ.) היה בעצירה מוחלטת בשל עומס תנועה, לפתע פגע בו רכב מ.ר. 4954257 (הרכב השלישי – א.כ.) בחוזקה מאחור והדפו קדימה אל עבר רכב התובע".

בגוף כתב ההגנה אין כל התייחסות לנזקים העצמיים שנגרמו לרכב השני (של הנתבעים) ולפיצויים בגין נזק זה ע"י הצד השלישי, אך ברשימת גילוי המסמכים גולתה וצורפה חוות דעת שמאי רכב מיום 12.4.10 לגבי נזק עצמי זה (חוות הדעת מפרטת מוקד נזק אחורי ומוקד נזק קדמי), וכן גולו וצורפו צילומים של שני שיקים מיום 22.7.10 ע"ס 18,015 ₪ ומיום 22.8.10 ע"ס 2,305 ₪ אותם הוציאה הצד השלישי ע"ש הנתבע 2.