הטלת עיקול על דירה שנרשמה ע"ש אחי הבעל בחוסר תום לב

בפני תביעה לפסק דין הצהרתי ע"פ ס' 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, להצהיר שהנכס הידוע כחלקה 317/5 בגוש 6145 (להלן: "הדירה"), הינו נכס של נתבע 1 (להלן:"הבעל"), למרות היותו רשום בלשכת רישום המקרקעין ע"ש הנתבע 2, וכן לצוות על עיקולה של הדירה לטובת התובעת (להלן:"האשה").

העובדות

1.         הבעל והאשה נישאו כדמו"י בשנת 1977, והתגרשו בג"פ כדמו"י בשנת 1996.

2.         הנתבע 2  הינו אחיו של הבעל (להלן: "האח").

3.         בעקבות הדרדרות היחסים בין האשה לבין הבעל, הגישה האשה, ביום 23/1/96, תביעה רכושית כנגד הבעל (להלן:"התביעה הרכושית"). בני הזוג העבירו את ההכרעה בסכסוך שביניהם לבוררות.

4.         ביום 10/2/97 רכש הבעל את הדירה. הדירה נרשמה על שמו בלשכת רישום המקרקעין כשהיא ממושכנת לטובת בנק טפחות, בגין הלוואה שנטל מהבנק (להלן: "המשכנתא").

5.         ביום 17/2/97 נכרת חוזה בין הבעל לבין האח לפיו, בתום פרעון תשלומי המשכנתא תועבר הדירה על שם האח ללא תמורה.

6.         בתאריך 22/1/02 סולקה המשכנתא במלואה.

7.         ביום 6/8/02 ניתן פסק הבורר, לפיו חוייב הבעל  לשלם לאשה סכומי כסף שונים,  כחלק מהסדר איזון המשאבים ביניהם.

8.         ביום 21/1/03 אושר פסק הבורר בביהמ"ש .

9.         ביום 22/1/03 העביר הבעל את הבעלות בדירה, בלשכת רישום המקרקעין, על שם האח.

10.        ביום 26/3/03 פתחה התובעת תיק הוצל"פ כנגד הבעל (תיק מס' 8-03-10722-01) בגין כספים אשר לא שולמו לה בעקבות פסיקת הבורר.

השאלה השנויה במחלוקת

השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הוגדרה בקדם המשפט, כדלקמן:

האם העברת הדירה שנעשתה ע"י הגרוש (=הבעל) לאחיו, כאמור, היתה הברחה של הנכס וכי אין היא העברה אלא הערמה ושנעשתה שלא בתום לב.

טענות הצדדים

טענות התובעת

1.         הדירה נרכשה ע"י הבעל  מכספו שלו. נטילת המשכנתא ורישומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין מוכיחות כי הדירה היא של הבעל. 

2.         הבעל  הבריח במרמה לאח את הדירה שהיתה בבעלותו, ואשר היוותה את רכושו העיקרי, וכל זאת להתחמק מפרעון חובו ע"פ פסק הבוררות, ולמנוע בעד האשה את  האפשרות להיפרע מן הדירה.