בקשת מתן רשות ערעור על פבק הדין לבית המשפט העליון בעניין אמינות מכשיר הממל"ז

1. בפני שני ערעורים שהגישה המדינה כנגד זיכויים של המשיבים בעבירת תנועה של נהיגה
במהירות מופרזת בה הואשמו בבית המשפט לתעבורה )ת"ת 836034/96, ת"ת 837664/95 של
ביהמ"ש לתעבורה ברמלה; ת"ת 5639/00 של ביהמ"ש לתעבורה בפתח תקוה(.

עילת הזיכוי המרכזית בתיקים הללו היתה קביעת בית המשפט בדבר חוסר אמינותו של מכשיר
1 20-20 )להלן - הממל"ז או המכשיר(.LT מד מהירות לייזר

בית המשפט לתעבורה ברמלה )השופט ירון לוי(, הגיע למסקנה כי לא הוכחה בפניו די הצורך
אמינותו של מכשיר הממל"ז, ועל כן לא ניתן לבסס את הרשעת המשיבים 1 ו2- בהסתמך על
תוצאות מדידת המהירות באמצעות מכשיר זה.

בית המשפט לתעבורה בפתח-תקוה )השופט נחשון( החליט לאמץ את קביעת ביהמ"ש לתעבורה
ברמלה בדבר חוסר אמינותו של מכשיר הממל"ז והחליט אף הוא לזכות את המשיב 3 מכל
אשמה.