ביהמ"ש התיר לאשה נשואה הנמצאת בהליכי גירושין לקבל תרומת זרע אנונימית

1.         המבקשת הינה אישה נשואה הנמצאת בהליכי גירושין מבעלה.

2.         ביום 26.12.06 הגישה המבקשת בקשה להתיר לה קבלת תרומת זרע אנונימית מתורם שאינו יהודי.

3.         לטענת המבקשת, ההליכים בינה לבין בעלה מתנהלים בבית הדין הרבני XXXX והם עדיין נמשכים.

4. כן טענה המבקשת, כי לבעלה יש קשר עם אישה אחרת ואף נולדה לו ילדה, מאותה אישה.

עובדה זו התבררה כנכונה גם מבדיקת הפרקליטות.

5. הבעיה העומדת בפני רשויות המדינה ובפני המבקשת להתיר את הטיפול הרפואי לו זקוקה המבקשת מצויה בהוראות תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) תשמ"ז- 1987.

תקנה 6 קובעת כדלקמן:

"ביצית שניטלה מאישה נשואה לשם השתלתה בה לא תופרה בזרע של תורם או בזרע שהתקבל מבנק הזרע אלא אם כן התקבלה הסכמה, בכתב ומראש הן מהאישה שממנה נטלה הביצית והן מבעלה".

תקנה 14 ב' קובעת כדלקמן:

"כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית של אישה נשואה תיעשה רק לאחר קבלת הסכמתו של בעלה".

6. העתירה הינה לוותר על הצורך בהסכמת הבעל.

7. הפרקליטות השאירה את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש.

8. לאחר שנחה דעתי, כי במקרה זה הצדדים נשואים רק מהבחינה הפורמאלית ולמעשה כל קשרי המשפחה הסתיימו, למעט הליכים משפטיים בבית הדין הרבני.

9. כאשר לבעל יש ילדה מאישה אחרת, יהיה זה בלתי צודק בעליל למנוע מהמבקשת את האפשרות להיות אם עד שתינתן הסכמתו של הבעל.
10. אין גם ספק, כי הבעל בניסיונות ללחוץ על המבקשת לא ייתן את הסכמתו. במקרה זה, אכן כפי שהודיעה היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר הראל, במכתבה מיום ב' בכסלו תשס"ז, 23.11.06, במקרה זה לא תהיה התנגדות עקרונית לביצוע הפעולה גם ללא הסכמת הבעל בכפוף לאישור ביהמ"ש.

11. למעשה קיימות שתי אפשרויות:

א.                  כי הבעל יתייצב ויגיד כי הוא מסכים לפעולה הרפואית.

ב.                   כי אינו  מסכים.

12. אם הבעל מסכים, אין כל בעיה.