המבקש בעניין זה (להלן: המבקש), מסרב להיפגש עם פקידת הסעד שלא בנוכחות עורך דינו.

עמדת המבקש

לטענת המבקש, הנוהל המקובל בלשכת הסעד, לפיו פקידות הסעד אינן מורשות לשוחח עם עורכי הדין של לקוחותיהן, הוא "מגונה ונוגד כל דין".

המבקש טוען כי עורך דינו הוא בגדר "לקוח", כפי שעולה מתקנה 1 לתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), תשנ"ט-1999, ועל כן הוא רשאי לפנות לפקידת הסעד בעצמו:

"בכללים אלה, "לקוח" - אדם הפונה, בין בעצמו בין באמצעות אחר, לקבלת עזרה או טיפול של עובד סוציאלי, לרבות מי שמטופל בידי עובד סוציאלי על פי דין"

כן נסמך המבקש על הוראות סעיפים  7 ו- 8(א) ל חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק עובדים סוציאליים):

 7. קבלת מידע

(א) אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד הסוציאלי בעניניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של העובד הסוציאלי.

(ב) עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר.

(ג)...

(ד)...

(ה)...

8. סוד מקצועי [תיקון: תשס"ה]

(א) מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:

((1 האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו;

 (2) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;

(3)  הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו הקטינים של אותו אדם;

(4)  הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;

(5)  קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;