אגרה עבור פינוי פסולת בניין תחול גם על פנוי פסולת לאתר לא מוסדר

חוק עזר לירושלים )שמירת הסדר והנקיון(, תשל"ח-1978, מטיל בסעיף 23)ג( בו אגרה עבור
פינוי פסולת בניין, בשיעור שנקבע בתוספת החמישית. השאלה המונחת לפנינו בערעור זה,
האם אגרה זו צריכה להיות מוטלת על החייב בפינוי פסולת הבניין )סעיף 23)א( לחוק
העזר(, גם אם הוא מקבל את אישור הרשות המקומית לפנות את פסולת הבניין למקום אחר,
שאינו האתר שנקבע על-ידי הרשות המקומית על-פי סעיף 7)א( לחוק שמירת הנקיון,
תשמ"ד-1984 )להלן: האתר המוסדר(.

המשיבות ביצעו עבודות בנייה באזור ירושלים. קבלן המשנה מטעמן ביקש אישור מהמערערת
לפנות את פסולת הבניין מאתר הבנייה לאתר סלילת כביש מס' 4, מקום שבו ביצע אותו קבלן
עבודות נוספות ונזקק למילוי עפר. המערערת נעתרה לבקשה, אך דרשה מהמשיבות תשלום אגרת
פינוי פסולת הבניין, בהתאם לחוק העזר הנ"ל, בסך של 569,250 ש"ח, כתנאי לקבלת היתר
הבנייה. לאחר שהתשלום בוצע, הגישו המשיבות תביעה לבית-משפט קמא להשבת החיובים,
בטענה שלא הייתה עילה מכוח חוק העזר לחייבן בתשלום האגרה, בין אם משום שלטענתן אין
מדובר כלל בפסולת בניין, ובין אם משום שהאגרה צריכה להשתלם רק כאשר פסולת הבניין
מופנית לאתר המוסדר המנוהל על-ידי המערערת. לטענת המשיבות, לא הייתה להן ברירה אחרת