כתובה בסך מוגזם; פיצויי גירושין

לפנינו תביעת כתובה על סך שני מיליון שקלים.

הצדדים נישאו לפני עשר שנים, ולהם שני ילדים משותפים (בני 5; 8). הם פרודים מחודש אוגוסט 2020, והתגרשו בבית הדין ביום ה' באב תשפ"א (14/7/21). את תביעת הגירושין הגישה התובעת חודש לפני מועד סידור הגט. הגט סודר בהסכמת הצדדים, לאחר הדיון הראשון.

בדיון התברר כי לצדדים אין רכוש משותף מלבד זכויות ממקומות העבודה שלהם, ולדברי התובעת יש להם חובות משותפים בסך רבע מיליון ש"ח. בתיק מונה רואה חשבון שיערוך דו"ח איזון משאבים לחישוב הזכויות והחובות. התובעת משתכרת מעבודתה מעל 20 אלף ש"ח, ורק בתקופה האחרונה החל הנתבע לעבוד בעבודה מסודרת. תקופות ארוכות בחיי הנישואין הנתבע לא עבד והוא הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנעדר כושר השתכרות בשל נכות נפשית. נקצבה לו קצבת נכות חודשית בסך 6,750 ש"ח.

הנתבע סובל מהלם קרב ממלחמת לבנון השנייה. בגיל 20 במהלך שירותו הצבאי הוא הוכר כסובל מפוסט טראומה, ולדבריו בגלל זה הוא החל להשתמש בסמים שהקלו על מצוקתו. יש לציין כי קודם הנישואין ידעה התובעת ממצבו הנפשי של הנתבע ועל השימוש שלו בסמים.

במבצע צוק איתן הנתבע גויס לשירות מילואים ומצבו הנפשי החמיר. הוא התמוטט נפשית, והשימוש שלו בסמים התגבר. בעקבות זאת הוא פנה לטיפול במוסד א' המטפל בגמילה מסמים ומהתמכרויות, ובטיפול בחרדות. לתיק הומצא מכתב שחרור ממכון א' מיום 8/5/15 בו נכתב כי: "מצבו יציב והוא לא משתמש בסמים, ללא סימפטומים פסיכוטיים ללא אובדנות והוא מטופל בתרופות נוגדות דיכאון". ההמלצה המקצועית הייתה להמשך טיפול פסיכיאטרי במסגרת קופת חולים או בטיפול פרטי.

לדברי התובעת, מצוקתו הנפשית של הנתבע והתמכרותו לסמים הביאה את פירוק הנישואין. עול כלכלת ופרנסת הבית נפל על כתפיה, בעוד הנתבע לא מפרנס ומבזבז כספים על סמים. לדברי הנתבע לאחר הטיפול במכון א' היו להם שנתיים יפות שבהן נולד להם הילד השני, אך הגירושין באו מתוך מריבות בשל 'פערי המעמד וההשתכרות שביניהם'.

בדיון השני (16/11/21) נטען כי הצדדים החליטו ביניהם להתגרש בחודש פברואר 2021 - כלומר כחצי שנה לאחר הפירוד - עם סיום תקופת השכירות. לשם כך הם החליפו ביניהם טיוטות הסכמי גירושין, אך המשא ומתן בסופו של דבר לא צלח.

בית הדין העיר לתובעת ובא כוחה שקיימת בעיה בתביעת כתובה מוגזמת הנקובה בסך של שני מיליון ש"ח, בפרט כשמדובר בבעל שבתחילת הנישואין לא היה בעל כושר השתכרות כשנכותו הוכרה על ידי הביטוח הלאומי. למרות זאת, התובעת עמדה על תביעת כתובתה ודרשה לקיים דיוני הוכחות על עילות גירושין.

בית הדין החליט לא לקיים דיוני הוכחות בנושא הכתובה ודרש מבאי כוחם של הצדדים להגיש סיכומים בנושא כתובה מוגזמת. הסיכומים הומצאו, כשכל צד מצדד בטענותיו זה לחיוב וזה לפטור, וכל אחד מהם מפנה לפסקי דין שונים שפורסמו בנושא - חלקם מחייבים או מפשרים, וחלקם פוטרים.

דיון

• כתובה בסך גבוה, במקורות התלמוד והראשונים

  בנושא זה של כתובה מוגזמת האריכו ודשו כבר במספר רב של פסקי דין ובשני מאמרים הלכתיים מקיפים שנכתבו על ידי דייני בית הדין הרבני לדורותיהם. ראו פד"ר ט"ו עמ' 211 ואילך; בספרו של הגרח"ש שאנן זצ"ל (אב"ד ת"א) "עיונים במשפט" ח"א סי' כ"ד, וח"ב סי' נ"ה; "שורת הדין" כרך ח' במאמריהם המקיפים של הדיינים הגר"י אריאל שליט"א (עמ' רמ"ג- רס"ט) והגר"ד לבנון שליט"א (עמ' ע"ר-רצ"ג). ראו בספר "לב שומע לשלמה" (הגר"ש דיכובסקי שליט"א) שחידושו המפליג בנושא זה לא התקבל על כלל ציבור הדיינים; וראו עוד פס"ד בי"ד רבני ירושלים 1052109; פס"ד רבני גדול 1220008/1; פס"ד רבני רחובות 1201116 ועוד.

  הגישה הרווחת היא שלבני זוג שערב נישואיהם לא הייתה בבעלותם דירה ואין הם משופעים בממון - "אזי כל סכום שאין אדם צופה שיהיה לו בעתיד וגם מסתבר שלא יהיה לו הרי זה בכלל כתובה מוגזמת" - כהגדרתו של הגרח"ש שאנן זצ"ל (בספרו הנ"ל); ולדעתו, נטל ההוכחה בנקודה זו מוטלת על כתפי הבעל כמו בדין 'האומר שטר אמנה או שטר פסים הוא זה' (כתובות י"ט). בהתאם לכך, "אם בני הזוג עומדים לרכוש דירה ששווה מיליון ש"ח, ודאי שסכום זה אינו בגדר כתובה מוגזמת".

  שיקול חשוב שאותו יש לשקול בסוגיה זו, הוא שקלול גובה הנדוניה שהביאה עמה הכלה לנישואין. אין להשוות נישואין שבהן הורי הכלה רכשו לצדדים דירה על חשבונם (או שהכלה הכניסה משלה סכום משמעותי לנישואין) לבני הזוג, לבין נישואין שבהן החתן לא קיבל נדוניה משמעותית. פעמים והדרישה לכתוב בכתובה בסכום גדול נובעת מסכום הנדוניה הגבוהה שהוא מקבל. היא נועדה להבטיח את החזרת הנדוניה באמצעות גביית הכתובה במקרה של גירושין. כפי הנראה במקרה זה אלא יהיה מקום לראות בכתובה זו ככתובה מוגזמת.

  שנינו במשנה במסכת נדרים (דף ס"ה ע"ב):

  "מעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והייתה כתובתה ארבע מאות דינרים ובא לפני רבי עקיבא וחייבו ליתן לה כתובתה, אמר לו: רבי, שמונה מאות דינרין הניח אבא, נטל אחי ד' מאות ואני ד' מאות, לא דיה שתיטול היא מאתים ואני מאתים? אמר לו רבי עקיבא אפי' אתה מוכר שיער ראשך אתה נותן לה כתובתה.