סאיג נ' הימן ואח'

1. התובע תבע מהנתבעים את נזקיו בגין תאונת דרכים שארעה ביום 25.6.14 במהלכה פגע רכבו של הנתבע 1 ברכבו של התובע לאחר שלא שמר מרחק עצירה מספיק למנוע תאונה.

הנתבעת 2 היא חברה להשכרת רכב אשר השכירה את הרכב לנתבע 1.

הנתבעים אינם מכחישים אחריותם לתאונה אך לטענתם שיעור הנזק הנטען מוגזם ומופרז.

2. התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי בו קבע השמאי נזק נצפה בכנף אחורית ימנית, דלת תא המטען ופח אחורי. השמאי קבע כי יש להחליף כיסוי חיצוני, מגן אחורי ופנס אחורי ימני. עוד העריך השמאי את שיעורם של עבודות הפחחות, החשמל והרפדות הכל בסך כולל של 5,133 ₪.

הנזק הוערך על ידי השמאי בטרם תוקן הרכב פי שמציין השמאי בחוות דעתו.

התובע הוסיף לתביעתו את שכ"ט השמאי בסך 680 ₪ וכן טרחה ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

3. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי הנתבעת 2 הציעה לתובע לתקן את הרכב במוסך של הנתבעת 2 אך התובע סירב.

כמו כן נטען כי כאשר בקשה הנתבעת 2 לבדוק את הרכב באמצעות שמאי מטעמה, התברר לה כי הרכב נמכר על ידי התובע.

4. דיון והכרעה:

במעמד הדיון הודה התובע כי לא תיקן את הרכב ומכר אותו בסך של 4,000 ₪. התובע טען, כי שווי הרכב לפי מחירון היה 9,200 ₪.

התובע לא פירט בכתב תביעתו איזה נזק נגרם לרכב כתוצאה מהתאונה וציין באופן סתמי כמתואר בחוות דעת השמאי. התובע אינו יכול לפטור עצמו מפירוט הנזקים שנגרמו מהתאונה כאשר מדובר ברכב ישן (שנת ייצור 1995) ובמיוחד כאשר ניתן לראות מעיון בתמונות שצירף התובע לכתב תביעתו כי ניכר נזק משמעותי בצדו הימני של הפגוש האחורי שאינו מוזכר כלל בחוות דעת השמאי.

בתמונות שצורפו ניתן להבחין בפנס אחורי ימני שבור ושפשופים בכנף אחורית ימנית. לא נצפה נזק בדלת תא המטען.

הנזק הנצפה אינו יכול להביא להפחתה בשווי הרכב בעת מכירתו במלוא הנזק אשר נדרש תיקונו על פי חוות דעת השמאי ולא ניתן לפסול על הסף כי ההפחתה המשמעותית בשווי הרכב נבע דווקא מהפגיעה בפגוש.

5. בהעדר עדות מלאה וראיות על ההפחתה אותה נאלץ התובע לספוג בשל הנזק שלא תוקן, הנני להעריך את ההפחתה בסך של 3,000 ₪ בלבד.