ת"ק 47790-07-16 גנח ואח' נ' דרייבר ישראל בע"מ ואח' - פסקדין

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד. למען הנוחות יכונו הצדדים על-פי מעמדם בתביעה העיקרית.

עניינה של התביעה העיקרית 6 פרסומים שנשלחו לתובע באמצעות מסרונים ודואר אלקטרוני וזאת לטענת התובע בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: חוק הספאם).

2.לטענת התובע, בתקופה שבין 7/9/15 ועד 18/5/16 שלחה לו הנתבעת 5 מסרונים עם תוכן שיווקי וביום 10/6/14 שלחה לו הודעת דוא"ל. בגין האמור הגיש תביעה בסך של 6,000 ₪.

לטענתו לא נתן לנתבעת הסכמה מפורשת לקבל ממנה דברי פרסומת. עוד טען כי למרות שהפרסומים נשלחו אליו בדרך של מסרונים לא ניתנה לו אפשרות להסיר את מספר הטלפון שלו בדרך של מסרון חוזר וזאת בניגוד להוראות חוק הספאם.

3.מנגד טענה הנתבעת שהתובע נתן הסכמתו לקבל ממנה פרסומים ביום 20/8/13 וזאת בדרך של רישום אקטיבי באתר WINWIN שעבד בשיתוף פעולה עם הנתבעת. לטענתה, לא היתה לה דרך לפנות אל התובע אלא אם השאיר את פרטיו במאגר הנתונים של החברה. עוד טענה הנתבעת שהתובע לא פעל כדי להסיר עצמו מרשימת התפוצה ולו היה עושה כן היה מונע בזבוז משאבים ועלויות שלא לצורך.

4.בתביעה שכנגד טענה הנתבעת להוצאות שונות ובכלל זה הוצאות משפטיות שגרם לה התובע בשל הצורך להתגונן מפני תביעתו שכונתה תביעה שקרית. את התביעה שכנגד העמידה הנתבעת על סך של 15,000 ₪.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5.האיסור למשלוח דבר פרסומת לפי סע' 30א(ב) ל'חוק הספאם' מוטל על 'מפרסם'.

"מפרסם" לפי סע' 30א(א) לחוק הוא "מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשלם רכישתו של נושא דבר הפרסומת"; "מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו"; או "מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר".

בהתאם לנתונים שהובאו בפניי לא יכול להיות חולק שההודעות בגינן הוגשה התביעה מקדמות את עסקיה של הנתבעת כמי שמתווכת בין לקוחות פרטיים למוסכים, תוך שהיא מציעה מחירון באינטרנט של טיפולים במוסכים ומפקחת עבור הלקוחות על מחירי המוסכים תוך קבלת עמלה מתאימה מהמוסכים. בכל הפרסומות שנשלחו מציעה הנתבעת את שירותיה ומציעה מחירים מוזלים לטיפולים, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף.

6.מוסיף חוק הספאם וקובע כי הנטל הוא על המפרסם להוכיח כי הנמען נתן את הסכמתו המפורשת לקבל דברי פרסומת.

לפי סע' 30א(ב) "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת [...] בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב ..."

נציג הנתבעת הראה כי פרטי התובע מצויים במאגר הנתונים של החברה וטען כי עצם העובדה שהפרטים נמצאים במאגר יש בה להעיד שאלו הגיעו לטענתו מרישום באתר WINWIN. בנסיבות אלה טען שהתובע נתן הסכמתו לקבל דברי פרסומת מאת הנתבעת.

מעבר להצגת פרטיו של התובע בתיבת דואר נכנס שהוא (נספח 1 לכתב ההגנה), למעשה לא הוצג כל הליך רישום סדור במערכות הממוחשבות של החברה שיש בו להעיד על אופן הרישום של התובע.

יתר על כן, גם אם התובע נרשם למאגר כלשהו של אתר WINWIN וזאת כאמור לא הוכח, לא הובאה ראייה כי באותו רישום הסכים התובע – הסכמה מפורשת – לקבל דברי פרסומת מאת הנתבעת. ויובהר, לא די בכך שנמען ממלא פרטיו באתר כלשהו ואף לא די בכך שהוא מסכים לתנאי השימוש באתר, עליו להישאל באופן מפורש אם הוא מסכים לקבל דבר פרסומת וליתן הסכמתו המפורשת לכך. הנטל כאמור להוכיח אותה הסכמה מוטל על המפרסם.