ת"ק 44241-04-15 לילינפלד ואח' נ' הלל ואח'

תביעה קטנה - גדולה ע"ס 30,000 ₪.

התובעים ,בני זוג , רכשו בית בפרויקט בקיבוץ יחיעם מהנתבעת 2 ,(להלן :"הנתבעת"). הנתבעת יוצגה בעסקה על ידי הנתבע 1 – עורך דין במקצועו, ( להלן: "הנתבע").

על פי תנאי ההסכם, שכר טרחתו של הנתבע בסך של 25,010 ₪ שולם על ידי התובעים למרות שהנתבע אינו בא כחם אלא בא כוח החברה בלבד.

מאחר שהתובעים לא עברו את ועדת הקליטה של הקיבוץ, בוטל חוזה הרכישה ובוצעה השבה של מקדמה ששולמה בסך של 130,752 ₪ ועוד 16,943 ₪.

התובעים ביקשו החזר גם של שכר הטרחה בסך של 25,010 ₪ אך הנתבעים סירבו. מכאן התביעה.

התובעים טוענים כל לא יעלה על הדעת שהם ישלמו סכום נכבד של 25,010 ₪ אך ורק עבור חתימה על הסכם סטנדרטי שהיה מוכן. לטענתם, הם הסכימו לשלם סכום זה מאחר שסברו כי הוא מיועד לכסות פעולות נוספות אך משבוטל ההסכם זכאים הם להחזר ולו חלקי.

בישיבה הראשונה לא הצלחתי להביא את הצדדים לידי הסכם פשרה. לאור זאת שהחברה הקבלנית היא צד מהותי בהסכם בנוגע לשכר הטרחה הוריתי לצרפה כנתבעת.

לאחר ששמעתי באריכות את הצדדים , ולאחר לבטים, הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה.

הנימוקים והשיקולים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי לפי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות תשל"ז 1976: