ת"ק 37091-02-15 סיג ואח' נ' קיסטר ואח'

1.בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו, לטענתו בשל נהיגה רשלנית של הנתבעת, שהיתה מבוטחת אצל הנתבעת 2.

2.לטענת התובע עת עמד בצד הדרך בתחנת דלק בהמתנה לחבריו שיסיימו למלא דלק ברכבם, כשרכבו בעצירה מלאה עם מנוע כבוי, הגיע לפתע רכב נהוג בידי הנתבעת 1 ותוך ביצוע חנייה ברוורס לפני רכבו, פגע עם הפינה הימנית אחורית בפינה השמאלית קדמית של רכבו וגרם לנזקיו.

3.מנגד טענה הנתבעת כי היתה ראשונה מבין טור מכוניות חונות בצד הדרך ביציאה מתחנת הדלק, וכי לפתע הרגישה חבטה ברכבה. על-פי האמור בכתב ההגנה, התובע שלא שמר מרחק פגע ברכבה מאחור.

4.בפניי העידו התובע והנתבעת 1.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

6.אכן על-פי הנתונים שהובאו בפניי קיים מוקד נזק ברכב התובע בפינה שמאלית קדמית וחלק הקדמי של הכנף השמאלי הקדמית (ראו חוות דעת השמאי וכן תמונת הנזק שסומנה בעת כתיבת פסק הדין ת/1).

התובע ביקש לטעון כי במקביל קיים נזק ברכב הנתבעת בפינה אחורית ימנית, שיש בה להעיד לכאורה על פגיעה של הנתבעת ברכבו של התובע ואחריותה לנזק.

אכן עיון בתמונות שהציג התובע ממועד האירוע עולה כי קיימת מכת מעיכה בפינה ימנית אחורית ושפשוף בצד הימני אחורי של הכנף האחורית. ואולם, מדו"ח יציאת הרכב מחברת ההשכרה, ביום שהועבר לידי הנתבעת ביום 30/7/15 (הדוח הועבר לתיק בית המשפט ביום 28/7/15 על-פי החלטה שניתנה במועד הדיון), עולה שהנזק הנראה בתמונה שצילם התובע כבר היה קיים ברכב הנתבעות. מכאן שלא ניתן לקשור את הנזק שצילם התובע לתאונה, ככל שקרתה.

7.עוד יצויין כי התובע העביר רכבו לבדיקת שמאי לראשונה רק כחודשיים אחרי התאונה. התובע ביקש להסביר כי העביר את הרכב בשלב מאוחר לבדיקת השמאי בשל חוסר יכולת כלכלית באותו שלב.

יש לקבל בעניין זה עמדת הנתבעות כי יש בחלוף הזמן ממועד התאונה ועד למועד בדיקת הרכב בידי שמאי, כדי להעלות אפשרות לנזקים נוספים שנגרמו לרכב מאז מועד התאונה הנדונה. הדבר עולה בקנה אחד עם עדות הנתבעת לפיה אחרי התאונה, בדקו הצדדים את כלי הרכב ולא היה כל נזק למי מהרכבים.

זאת ועוד, מהדיון בפניי עלה כי יחד עם התובע היו ברכב נוסעים נוספים. אף לא אחד מהם הובא לעדות. משנמנע בעל דין להביא עד שיכול לכאורה לתמוך בגרסתו, הרי שיש לזקוף הימנעות זו לחובתו.

לאור כל האמור, המסקנה היא שהתובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו.

התוצאה:

8.אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה. ממילא נדחית גם הודעת צד ג'.

בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.