מורדו נ' גרין רהוט ועיצוב הגן בע"מ - פסקדין

מונחת בפניי בקשה מטעם הנתבעת להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 25.1.17, בהעדרה.

במסגרת הבקשה ציינה הנתבעת כי לא הייתה ערה לקיומו של ההליך המשפטי, וזאת הגם שעל ההזמנה לדיון מופיעה חותמת דוורית היישוב. כן ציינה הנתבעת: "בנוסף, בתקופה זו עבדה אצלנו מזכירה שהתרשלה בתפקידה".

לגופו של עניין, לא מצאה הנתבעת לטעון בבקשה דבר.

בתגובת התובעת לבקשה טענה זו כי מסרה לנתבעת את כתב התביעה בהתאם לכתובת שנמסרה לה על ידי נציגי הנתבעת, ככתובת המוכרת של הנתבעת. חרף זאת, לא התייצבה הנתבעת לדיון.

כן טענה התובעת כי ביום 26.1.17 וידאה קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, ואף הפעם ביכרה הנתבעת לחרוג ממגבלת המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לביטול פסק הדין.

נוכח האמור, ביקשה הנתבעת לדחות הבקשה לביטול פסק הדין.

בהחלטתי מיום 27.4.17 הוריתי לנתבעת למסור תשובתה לתגובת התובעת. תחת זאת, ביכרה הנתבעת להגיש כתב הגנה, משל פסק הדין בוטל בינתיים, וניתנה בידה זכות קנויה להגשת כתב הגנה.

מכל מקום, במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי העובדות הכלולות בכתב התביעה, כמו גם בגרסת התובעת בדיון מיום 25.1.17, אינם הולמים מציאות כהווייתה. לדברי הנתבעת, היא פעלה להחליף את פינת הישיבה לשביעות רצונה של התובעת, הגם שלא הייתה הצדקה לכך, ובנסיבות אלה לא קיימת עילת תביעה שבדין.

דיון