אביטל ואח' נ' חדד ואח'

בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 19.9.14 ברחוב הפורצים בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 37-793-65, נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מס' רישוי 85-322-16 (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה בסכום של -

5,178 ש"ח, כמפורט להלן:

א.נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 3,600 ש"ח.

ב.שכ"ט שמאי בסך של - 430 ש"ח.

ג.הוצאות משפט ובזבוז זמן - בסך של - 1,148 ש"ח.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע, אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה, בציינו הדברים הבאים:

"ביום 19.9.14 נהגתי ברכב שמספרו 37-793-65 ברח' הפורצים בנתניה. התקדמתי בנסיעה, בכביש הייתה תנועת כלי רכב וכלי רכב חנו משני צידי הכביש כאשר הכביש דו סטרי והתנועה נעה בשני כיוונים כלומר נתיב לכל כיוון. נסעתי בכביש באיטיות כשלפתע נהג רכב שעמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי פתח את דלת השמאלית קדמית שבצד מושב הנהג יצא מהרכב. כשאני ראיתי שהנהג הזה יוצא מהרכב, אני עצרתי את הרכב שלי. אני הבחנתי שהנהג שהוברר בדיעבד שהוא הנתבע פתח את הדלת שמאלית קדמית שבצד מושב הנהג לדעתי בהיסח הדעת. הוא יצא מהרכב ואני המתנתי. אחרי שהנהג סגר את הדלת המשכתי בנסיעה. בינתיים הגיע רכב ממול אבל עברתי ובזמן שאני התקדמתי בנסיעה, הנהג של הרכב שעמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי שקודם פתח את דלת שמאלית קדמית של הרכב שלו המשיך לעמוד בכביש ופתח את דלת שמאלית אחורית של הרכב שלו ופגע עם הדלת בחלק אחורי ימני של הרכב שלי. כתוצאה מכך נגרמו לרכב שלי נזקים. אני יצאתי מהרכב, ניגשתי אל הנהג וכעסתי על דרך התנהלותו שהוא פתח את דלת שמאלית אחורית של הרכב שלו לכיוון הכביש דבר שאסור על פי החוק ופגע ברכב. הוא לא הודה באחריות שלו, הוא אמר שאני אשם וקפצו עליי אנשים. אמרו שהם עדים והם בכלל לא ראו את המקרה. הסתבר שמי שפגע ברכב שלי הוא חדד יאיר שנהג ברכב שמספרו 85-322-16. אני מציין שהנזק שנגרם לרכב שלי הינם כדלקמן: שכ"ט שמאי 430 ₪, נזק לרכב על פי דו"ח שמאי 3,600 ₪. אני תובע ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות ובזבוז זמן ובסה"כ 5,178 ₪. מבקש לפסוק את סכום הנזק ומפנה למסמכים שצירפתי לתביעה".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אתה אומר שאני הגעתי בנסיעה ועצרתי את הרכב שלי בצד ימין", השיב: "לא. אני טוען שהרכב שלך עמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי ואתה יצאת מהדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלך לכביש". לשאלה "הדלת קדמית שמאלית של הרכב שלי לא נפגעה. אתה אומר שהדלת אחורית שמאלית שלי נפתחה על ידי ופגעה ברכב שלך", השיב: "זה מה שאמרתי". לשאלה "אם כך הדברים, איך לא פגעת בי אלא רק בדלת"?, השיב: "כשאתה פתחת את הדלת אחורית שמאלית, אתה נכנסת עם הגוף שלך יותר לכיוון החלק הפנימי של הרכב כך שאתה לא נפגעת והדלת שלך שנפתחה יותר כלפי חוץ פגעה ברכב שלי. הנזק לרכב שלי היה גדול יותר מהנזק שנגרם לדלת של הרכב שלך, השמאלית אחורית. אתה אחרי התאונה טיפלת בדלת שלך ויישרת את הפגיעה כדי שתוכל לסגור את הדלת". לשאלה "אני אומר לך שהאוטו שלי עד עכשיו הדלת פגועה", השיב: "אני לא אמרתי שהדלת שלך לא פגועה עד עכשיו. אמרתי שיישרת את הדלת כדי שתוכל לסגור את הדלת. עובדתית אתה מאשר שאתה יכול לסגור את הדלת".

הנתבע , אשר נהג ברכבו עובר לתאונה ותוצאותיה, תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה, בציינו כדלקמן: