אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> געבי נ' ולקר ואח'

געבי נ' ולקר ואח'

תאריך פרסום : 29/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
21698-06-15
28/05/2016
בפני הרשם הבכיר :
בנימין בן סימון

- נגד -
תובע:
חמדי געבי
נתבעים:
1. בתיה חנה ולקר
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

 

1.לפני תביעה לתשלום סכום של 3,792 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע, בעטיה של תאונת דרכים מיום 27.10.14 (להלן: "התאונה").

2.התובע הוא המחזיק והנהג של רכב פרטי מסוג יונדאי אקסנט (להלן: "רכב התובע").

3.הנתבעת היא המחזיקה והנהגת של רכב מדגם וולבו (להלן: "רכב הנתבעת").

4.לטענת התובע בכתבי טענותיו, ביום 27.10.14, בסמוך לשעה 0650, נהג ברכבו מכיוון קריית מנחם למקום עבודתו בבית חולים הדסה עין כרם. רכב התובעת "עמד בצד ימין של הכביש ולפתע ביצעה הנתבעת פניה חדה שמאלה כדי להחנות את רכבה בצד שמאל של הכביש וכתוצאה מכך פגע רכבה בצד ימין של רכב התובע ובכנף האחורית ימנית של רכב התובע". על כן, נטען, כי תאונה זו ארעה עקב רשלנותה של הנתבעת.

5.הנתבעת מכחישה מכל וכל את גרסת התובע. לטענתה, התאונה התרחשה כדלקמן: ביום 27.10.14 פנתה שמאלה בהיותה במסלול נסיעה, לפתע הגיח רכב התובע מאחור במהירות, תוך ביצוע עקיפה מסוכנת על הנתיב הנגדי וכתוצאה מעקיפה זו ארעה התאונה.

 

דיון והכרעה 

6.לפנינו גרסה מול גרסה. במצב כזה נדרשת הערכאה הדיונית ל"שקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו. העובדה שאחד הצדדים נמצא כלא אמין אינה שוללת את האפשרות, כי מהימנותו של הצד השני תתגלה כנמוכה עוד יותר" (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.2.04). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי אני סבור כי האחריות לתאונה רובצת על התובע ולא על הנתבעת. להלן נימוקי;

7.באשר לנסיבות אירוע התאונה, הרי שהתובע סתר את טענותיו בכתב, במהלך הדיון שנערך בפני ובכך הוכיח, כי בלתי ניתן לסמוך על דבריו. כזכור בכתבי הטענות טען התובע, כי רכב הנתבעת עמד של הכביש ולפתע ביצעה הנתבעת פניה חדה שמאלה, כדי להחנות את רכבה בצד שמאל של הכביש וכתוצאה מכך פגע רכבה בצד ימין של רכב התובע ובכנף האחורית ימנית של רכב התובע.

8.בגרסה בע"פ טען התובע כדלקמן: "אני הייתי אחרי הנתבעת, היא פנתה שמאלה היו רכבים שבאים נגד התנועה, אני ברחתי, לא יכולתי לברוח עד הסוף מאחר ויש מכוניות". כך, בעוד בגרסה הכתובה אומר התובע שרכב הנתבעת עמד, בגרסה בע"פ ניתן להסיק מדבריו, שבעת התאונה רכב הנתבעת היה במצב נסיעה, ואז כשפנתה הנתבעת שמאלה, הוא סטה ממסלול נסיעתו. ברי הדבר, שלו הייתה הנתבעת חונה בשולי הכביש, לא הייתה מתרחשת הסיטואציה אותה תיאר בדיון ולפיה היה אחרי הנתבעת במצב נסיעה. יתר על כן, באם גרסתו בע"פ נכונה, הרי שניתן לומר, כי לא שמר מרחק מרכב הנתבעת, עניין שברגיל מגלגל את האחריות, בכל מקרה, אליו - ולא אל הנתבעת.

9.עדות הנתבעת נשמעה משכנעת הרבה יותר מדבריו של התובע. לטענתה:

"הייתי צריכה להיות בשעה מוקדמת בהדסה, אני סטודנטית. לא חניתי בצד זה לא הגיוני, אני מתחילה משמרת בשעה 7:00, אני נמצאת בנתיב הימני, יש רק נתיב אחד לכיוון הדסה, אני לא בשוליים מאחר ואני בנסיעה. נסעתי וחיכיתי כדי להנחות אותתי, הוא נסע אחרי , כשאני פונה הוא בא בצורה מטורפת ופוגע בי."

היא הסבירה כי המתינה במסלולה במקום שממנו ניתן לבצע פנייה למגרש חניה שמשמאל לדרך. לדבריה משהתחילה לפנות, תוך כדי הפניה הנתבע עקף אותה מצד שמאל, תוך שהוא נכנס לכיוון הנגדי.

10.אני סבור שמיקום הפגיעות בשני הרכבים תואם יותר לגרסת הנתבעת ולא לגרסת התובע. באם גרסת התובע לפיה רכב הנתבעת עמד בשול הימני, הרי שהפגיעה ברכב התובע הייתה צריכה להיות בחזיתו ואולם הפגיעות של רכב התובע, על פי גרסתו שלו הינה בצידו הימני של רכבו. לעומת זאת מקום הפגיעה של רכב הנתבעת בצידו השמאלי ומיקום הפגיעה בצד הימני של רכב התובע תואמת לגרסת הנתבעת לפיה: "אני נמצאת בנתיב הימני, יש רק נתיב אחד לכיוון הדסה, אני לא בשוליים מאחר ואני בנסיעה. נסעתי וחיכיתי כדי להנחות אותתי, הוא נסע אחרי , כשאני פונה הוא בא בצורה מטורפת ופוגע בי. יש קו מקווקוו שמאפשר לחנות שם , אני עומדת למעשה לבצע פניה שמאלה לחנות כדי שאוכל להגיע לחניה , התחלתי לפנות, תוך כדי הפניה הוא עקף אותי מצד שמאל ונכנס לכיוון הנגדי ועקף אותי."

 

11.בבואי להחליט מיהו האחראי לתאונה אני מקבל ונותן אמון בגרסתה של הנתבעת. אני נותן משקל רב לעדותה בהיותה קוהרנטית ומתיישבת עם התמונות של הנזקים בשני הרכבים. לעומת זאת, אינני מקבל את עדותו של התובע ואינני נותן בה אמון כלל, בהיותה בלתי הגיונית ובלתי מתקבלת על הדעת. לאור כל האמור לעיל, אני קובע שהאחריות על התאונה רובצת על התובע.

12.התוצאה היא שאני דוחה את התביעה. התובע יישא ב-1000 ₪ הוצאות משפט, אותן ישלם לנתבעת תוך 7 ימים מהמצאה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ