אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צוקר נ' אייר קנדה

צוקר נ' אייר קנדה

תאריך פרסום : 27/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
20491-02-17
18/05/2018
בפני הרשם:
הבכיר אייל דוד

- נגד -
התובעת:
שירה צוקר
הנתבעת:
אייר קנדה
פסק דין
 

רקע:

1.לפני תביעה, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי כספי בסך כולל של 22,357 ₪ בגין ביטול טיסה על ידי הנתבעת והמתנה של התובעת למעלה מ 15 שעות מעבר למתוכנן , בנמלי התעופה בוונקובר ובפרנקפורט שגרמה לה לסבל ועוגמת נפש.

 

תמצית טענות התובעת:

2.התובעת רכשה מהנתבעת כרטיס טיסה במסלול תל אביב- טורונטו- וונקובר הלוך ושוב.

ביום 10.08.2016 הייתה התובעת אמורה לשוב ארצה במסלול טיסה מוונקובר- טורונטו- תל אביב. שעת ההמראה למקטע הראשון מוונקובר לטורונטו נקבעה ל 07:55, ושעת ההמראה למקטע השני מטורונטו לישראל נקבעה ל 16:30. התובעת הגיעה לדלפק הטיסה בוונקובר, כשעה לפני ההמראה, אז נאמר לה כי עקב תקלה במטוס הטיסה בוטלה.

 

3. התובעת הבינה כי ביטולה של הטיסה במקטע הראשון יגרום לכך שתחמיץ גם את מועד הטיסה במקטע השני. לכן, ביקשה מהנתבעת לטוס בטיסה חלופית לטורונטו כך שלא תחמיץ את המקטע השני מטורונטו לתל אביב, ותשוב לתל אביב במועד, אך נענתה בשלילה להצעות ולחלופות אלו. לאחר המתנה של 8.5 שעות בשדה התעופה, בוונקובר, הוצע לתובעת לטוס במסלול אחר, טיסת לופטהנזה שיצאה לפרנקפורט, שם המתינה 7 שעות נוספות ומשם המקטע השני לתל אביב.

 

4. לטענת התובעת, במהלך זמני ההמתנה והשהייה בנמלי התעופה השונים, הנתבעת לא סיפקה עבורה סידורי שינה, בהתאם לס' 3 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012( להלן: "החוק"), למעט שוברים לרכישת מזון בשדה התעופה בלבד שלא הועילו לה מאחר והיא שומרת כשרות.

 

5. ביטול הטיסה וההמתנה הממושכת בנמלי התעופה השונים גרמו לתובעת נזק וסבל רב כגון הפסד ארוחות כשרות אשר הזמינה לטיסות המקוריות, הפסד יום עבודה, עלות שמרטפית לילדים, המתנה על ספסלי ברזל בנמלי התעופה ולא במנוחה בחדר בבית מלון.

 

רכיבי התביעה

6.פיצוי כספי בגין ביטול טיסה: 3,080 ש"ח

פיצויים בגין אי מתן ההטבות להן הייתה זכאית: 10,280 ₪

פיצוי בגין עוגמת נפש: 5,000 ₪

הפסד יום עבודה: 500 ₪

השבת עלות כרטיס הטיסה: 3,497 ₪

 

תמצית טענות הנתבעת:

7.בשל תקלה טכנית במטוס, שלא נצפתה מראש, הנתבעת נאלצה לבטל את המקטע הראשון מוונקובר לטורונטו וזאת חרף מאמציה של הנתבעת למנוע את ביטול הטיסה.

תקלה זו הייתה במערכת בקרת הטיסה כאשר במצב כזה לא ניתן היה להפעיל את הטיסה, מטעמי בטיחות, עד לתיקון מוחלט של תקלה זו. משראתה הנתבעת כי תיקון התקלה יארך זמן מה, ביטלה את הטיסה.

 

8.הנתבעת סבורה כי עשתה את מירב המאמצים לאתר מטוס וצוות חליפי בפרק הזמן הקצר ביותר, אך ניסיון זה עלה בתוהו מאחר ומדובר בחודש אוגוסט – חודש שעמוס בענף התעופה. לכן, שיבצה הנתבעת את התובעת בטיסה חלופית שיצאה עוד באותו היום.

 

9.הנתבעת לא מכחישה את העובדה כי היו טיסות מוקדמות יותר אך תפוסתן הייתה מלאה ולפיכך לא ניתן היה לשבץ את התובעת בטיסות הללו. הנתבעת סיפקה לתובעת שוברים לרכישת מזון בשדה התעופה.

הנתבעת טוענת כי על תביעות מסוג זה חל חוק התובלה האוירית, תש"ם-1980, ובשל ייחוד עילת התביעה נגד המוביל האווירי, ניתן לתבוע אותה רק מכוח אמנת מונטריאול.

 

הדיון בתביעה

10.התקיים לפני דיון, בו נכחו התובעת ונציגה מטעם הנתבעת הגב' אילנה גרבוב.

 

השאלות המשפטיות השנויות במחלוקת:

11.האם אירוע זה נכנס לגדרי חוק שירותי תעופה או שמא חוק התובלה האוירית מכוח אמנות מונטריאול או ורשה?

האם הוכיחה הנתבעת את טענת ההגנה שלה כי היא פטורה מתשלום פיצויים לתובעת שכן הטיסה בוטלה עקב תקלה טכנית בלתי צפויה במטוס?

 

הנתבעת מפנה בכתב ההגנה מטעמה להוראת ס' 19 לאמנה מונטריאול לפיה,

"מוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור היתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם".

12.בפסיקה נקבע כי על המוביל, מוטלת החובה להוכיח כי נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק, או – לחלופין שלא היו בידיו אמצעים אלה: כמו, שנקבע גם בעניין ע"א 192/83 אל על נתיבי ישראל בע"מ נ' נעמת, פ"ד לח(4) 57, 63. בפס"ד זה נקבע, כי המוביל פטור מאחריות "... אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם".

13.בנוסף, קובע ס' 10 לחוק התובלה האווירית, פטור למוביל מאחריות ככל שעולה מהוראות חוקים אחרים, שלשונו:

"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא לפי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת.".

דיון והכרעה

14.אכן בעבר סוגיית הפיצוי ללקוח, בין היתר עקב ביטול טיסה, הייתה מוסדרת באמנת מונטריאול, אשר נחתמה במונטריאול בשנת 99' ואושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 2011 במסגרת תיקון לחוק התובלה האוירית. האמנה שאומצה בחוק התובלה האוירית, עיגנה בתוכו את עקרון ייחוד העילה הפוטר את המוביל האווירי מאחריות לפי דינים אחרים- עדיין רלבנטיות למקרים מסוימים. אולם, חוק שירותי תעופה שנחקק מאוחר יותר, בשנת 2012, באופן ספציפי מפרט הטבות ופיצויים שונים מחברות התעופה במקרים ובתנאים מסוימים. אשר על כן, הוראות החוק הן שמשרטטות את גבולות הדיון בעניינה של תביעה זו.

 יפים לעניין זה הדברים הבאים:

"חוק [שירותי-תעופה] בא להשלים את החסר במערכת הדינים הקיימת בחוק התובלה האווירית, תש'ם-1980 ואמנות בין לאומיות כדוגמת 'אמנת ורשה' ו'אמנת מונטריאול' לעניין אחריותו של מוביל אווירי. מכאן שלא יכולה להישמע עוד הטענה כי לתובעים יכולה להיות עילת תביעה רק מכוח חוק התובלה האווירית או אמנת מונטריאול" (ת"ק 33770-11-14 שורץ נ' אליטליה - קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע"מ, בפסקה החמישית [פורסם בנבו] (3.8.2015(.

15.טרם כניסתו של חוק שירותי תעופה לתוקף, הטענה התבססה על סעיף 21 (1) לאמנת ורשה וסעיף 19 לאמנת מונטריאול. בע"א מחוזי (ת"א) 20 - 07 - 16712 קרבר נ' נתיבי אוויר אוסטריים Austrian Airlines קבע בית המשפט כדלקמן:

"נטל השכנוע להוכחת הגנות סעיף 20(1) מוטל על המוביל האווירי. הוא זה שצריך להראות כי מדובר באירוע בלתי נמנע והוא זה שצריך להוכיח כי לא ניתן הייה למנוע את הופעת הסדק וכי גם לא ניתן היה לגלותו מבעוד מועד. הוכחת אופן תחזוקת כלי הטיס שגרם לאיחור בתובלה והמסקנות המתבקשות מדרך תחזוקה זו לעניין הסדק שארע, היתה מוטלת כל כולה על המוביל האווירי. כפי שציינתי, לא הוכיח המוביל האווירי בענייננו דבר. הדיווח שצורף לכתב ההגנה אינו קביל ללא תצהיר או עדות של איש מקצוע בכיר, שיסביר לא רק את המסמך אלא דרך תחזוקת כלי הטיס, היות תחזוקה זו עומדת ברף המקצועי שנקבע על ידי יצרן המטוס, והנמקה מדוע, חרף התחזוקה שבוצעה בפועל ודרכי הביקורת שננקטו, ארע הסדק במועד הנדון. (ההדגשה שלי א.ד)

16. האמור בפסק הדין הנ"ל , כוחו יפה גם ביחס להוראת סעיף 6(ה) (1) לחוק שירותי תעופה. המסקנה העולה מהניתוח המשפטי של הסעיף הנ"ל והפסיקה היא כי תקלה טכנית במטוס עשויה להיחשב נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת מפעיל הטיסה או המארגן ולהעניקלהם פטור מתשלום פיצוי כספי בעקבות ביטול הטיסה, אם עלה בידם לפרט ולהוכיח חמישה יסודות מצטברים:

1. באיזו מערכת במטוס אירעה התקלה ומהי בדיוק התקלה;

2. מהם נוהלי האחזקה של המערכת בה אירעה התקלה;

3. המערכת הרלוונטית נבדקה וטופלה במועדיםהקבועים בספרי האחזקה ובהתאם לנוהלי האחזקה;

4. אין אפשרות לבצע את הטיסה ללא תיקון התקלה;

5. לא הייתה שהות מספקת לתקן את התקלה בפרק זמן מקסימאלי של שמונה שעות(ראו הגדרת הביטוי "טיסה שבוטלה" בסעיף 2 לחוק שירותי תעופה)

לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות בתיק והתרשמתי מעדויות הצדדים, שוכנעתי כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי היא זכאית לפטור מתשלום פיצויים לתובעת.

17.לעניין רכיב התביעה פיצוי בגין ביטול טיסה והשבת עלות כרטיס טיסה: סעיף 6(א) לחוק קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס לטיסה שבוטלה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה את ההטבות הבאות במצטבר: (1) שירותי סיוע; (2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע; (3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק.

התובעת בחרה בכרטיס טיסה חלופי. לכן, היא איננה זכאית להשבת התמורה בגין רכישת הכרטיס. אין ספק כי נגרם לתובעת חסרון כיס עקב העובדה שלא קיבלה במהלך הטיסות החלופיות את הארוחות הכשרות שהזמינה בעת רכישת כרטיס הטיסה. אולם, בהעדר הגשת אסמכתאות לגבי מחירן של הארוחות הכשרות, רכיב תביעה זה לא הוכח ואני דוחה אותו.

התובעת זכאית לקבל מהנתבעת פיצוי כספי בגין ביטול הטיסה בסך של 3,080 ₪, בהתאם לתוספת הראשונה לחוק.

 

18. לעניין רכיבי התביעה תשלום בגין עלות שמרטפית והפסד יום עבודה. מבלי להכריע בשאלה העקרונית האם התובעת זכאית לקבל רכיב זה, התובעת לא הגישה אסמכתא להוצאות אלו לכן אני מורה על דחייתם.

 

19.לעניין רכיב התביעה פיצויים לדוגמא ופיצוי בגין עוגמת נפש. סעיף 11(א) לחוק מקנה לבית המשפט את הסמכות לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום ;שלא יעלה על 10,350 ₪, אם לא נתן מפעיל הטיסה הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6 לחוק.

 

סעיף 11(ב) לחוק קובע כי :

"בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בית המשפט בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (2) עידוד הנוסע למימוש זכויותיו; (3) היות ההפרה הפרה חוזרת; (4) חומרת ההפרה ונסיבותיה; (5) שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה."

 

סעיף 11(ג) לחוק קובע:

 "כי אין בהוראת הסעיף כדי לגרוע מזכותו של נוסע להטבות בשל אותה הפרה".

 

20.במקרה דנן, אני מקבל את טענת התובעת כי הנתבעת לא העניקה לה מקום ללינה או מנוחה בבית מלון בו תוכל להתרענן ולנוח עד למועד הטיסה החלופית. בנוסף, אני מקבל את טענת התובעת כי לא סופקו לה שירותי תקשורת – שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני, לפי בחירת הנוסע (סעיף 3(א)(1)(ד) לחוק).

אני דוחה את טענת התובעת כי לא סופק לה מטען, זו איננה חובה המוטלת על הנתבעת ומכל מקום התובעת הייתה יכולה לקנות מטען באחת מהחנויות בנמל התעופה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות התובעת והסבל שנגרם לה עקב מחדלי הנתבעת ואת השיקולים הקבועים בחוק כמפורט לעיל, הנני פוסק לנתבעת פיצויים לדוגמא בסך כולל של 3,300 ₪. במקרה דנן, בעת פסיקת הפיצויים לדוגמא, התחשבתי גם בעגמת הנפש שנגרמה לתובעת. לפיכך, לא מצאתי לנכון לדון בשאלת זכותה העקרונית של התובעת לפסיקת פיצוי נפרד בגין עגמת נפש.

 

סוף דבר

21.לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים להלן:

סך של 3,080 ₪ הפיצוי הסטטוטורי לתובעת, בהתאם לחוק שירותי תעופה בגין ביטול הטיסה.

סך של 3,300 ₪ פיצויים לדוגמא כמפורט לעיל.

הסכומים הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה 09/02/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט לרבות הוצאות בגין התייצבותה לדיון בתביעה בסך של 750 ₪ שככל שלא ישולמו במועד הרשום מטה, יתווספו אליהן הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

כל הסכומים שפסקתי לעיל, ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – מרכז בלוד, בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, ד' סיוון תשע"ח, 18 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ