אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ' נ' עיריית נתניה

פ' נ' עיריית נתניה

תאריך פרסום : 31/12/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
19542-12-15
08/06/2016
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
תובעת:
מ.פ.
נתבעת:
עיריית נתניה
פסק דין

 

בפני תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לה עקב פציעה בכף רגלה השמאלית מיום 30.6.12, אשר נגרמה לה עקב דריכה על שבר זכוכית עת בילתה בחוף הים פולג, המוחזק על ידי הנתבעת.

בתמצית, טוענת התובעת כי חובת הנתבעת לדאוג למניעת מפגעים מסוג זה, אם באכיפת האיסור על הכנסת והשלכת בקבוקי זכוכית בחוף ואם בשמירה על נקיונו והרחקת גורמי סיכון ממנו.

עמדתה של התובעת הינה כי – "אני הולכת לחוף מסודר כדי לא להיות נאלצת לבדוק כל צעד שאני עושה" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 17-18).

בעטיה של פציעה זו, טוענת התובעת, נגרמו לה הפסדי שכר עבודה והכנסות מעסק שהחלה להפעיל בסמוך לאותו מועד בסכום כולל של 33,000 ₪, הגם שלטענתה נגרם לה נזק גדול יותר, וכן כאב וסבל אותו העמידה על סך 10,800 ₪, ובסך הכל תבעה 33,800 ₪ (בגבול סמכות בית משפט זה).

הצדדים אינם חולקים על כך שהתובעת נפצעה משבר זכוכית בחוף האמור, אולם הנתבעת טוענת כטענות מקדמיות כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של שלוש שנים וחצי, כי תביעת נזקי גוף מסוג זה מצריכה עדויות מומחים המתאימות לבית משפט השלום ולא לתביעה קטנה.

לגופו של ענין טוענת הנתבעת כי פעלה בסבירות הראויה ומעבר לכך לסילוק מפגעים מסוג זה, כי לא היתה יכולה לצפות את האירוע, כי לתובעת אשם תורם מלא משלא שמה לב לדרך במידה המינימלית, כי סכום התביעה מופרז ולא הוכח וכי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע לנזקים הנטענים.

במסגרת ראיותיה העידה התובעת ואף הציגה הפניה לחדר מיון ממרפאת החוף ותעודת חדר מיון הכוללת אישור מחלה למשך 14 יום, העידה הגב' ענת לזר מנהלת הגן בו הועסקה הנתבעת על העדרותה ועל חוסר יכולתה לתפקד בעקבות הפציעה בימי העדרה וכי גובה שכרה היומי היה כ-300 ₪ והגב' נועה קולוס שהיתה במקום בעת הפציעה אך העידה רק כי לאחר שהתובעת צעקה גילו חבריה את הפציעה ואת שבר הזכוכית וכי היא פונתה מן המקום.

מטעם הנתבעת העיד מנהל פיקוח החופים שלה, מר יעקב סלאם, אשר ביחס להיקף המניעה והאכיפה שנוקטת הנתבעת לגבי איסור השלכת בקבוקי זכוכית בחוף ציין כי קיימים שלטי איסור בכל 3-4 מטרים, כי בחוף האמור, שאורכו כ-300 מטר, פועל צוות של 2 מאבטחים, 2 פקחים ו-2 שוטרים למטרת אכיפת האיסור האמור ואף הוא עצמו, וכי הללו רושמים דו"חות למפרים כל יום.

יצויין כי הנתבעת אף שלחה את התובעת דוגמאות של דו"חות מהתקופה הרלוונטית, כאשר מר סלאם העיד כי בעונת הרחצה הרלוונטית נרשמו יותר מ-700 דו"חות וכי האכיפה מבוצעת היטב.

כן העיד מר סלאם כי ישנם 3 עובדי נקיון בחוף, העובדים במקום מדי יום בשעות 7-19, מנקים אותו, מגרפים אותו וכמעט כל יום בשבוע מנפים את החול כדי למנוע קיומם של מפגעים נסתרים מן העין, אולם אין בידיהם למנוע באופן מוחלט כל מפגע, הן בהעדר יכולת להיות בכל מקום בכל נקודת זמן והן בשל העובדה שיש אנשים הקוברים בקבוקי זכוכית בחול על מנת לחמוק מעין הפקחים.

נסיבותיו של מקרה זה מצריכות לבחון תחילה את שאלת הפרת חובת הזהירות מצד הנתבעת.

בהתאם לסעיף 242(1) לפקודת העיריות (נוסח חדש) – "העירייה תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ולדאוג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים".

בצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), תשכ"ה-1965 נקבע – "6א' – לא יכניס אדם למקום רחצה מוכרז בקבוקי זכוכית או חמרים אחרים העלולים ... לסכן את בטיחות הציבור. ... 8. מקום רחצה מוכרז יוחזק במצב נקי".

עתה יש להגדיר את הסטנדרטים הנדרשים לשם קביעת עמידת הנתבעת בדרישות האמורות, ובכך עסק כבר בית המשפט העליון, ביחס לאחריות מזיק מסוג זה וכך נקבע –

"בית המשפט מתחשב בצורך להבטיח חופש פעולה מזה ובצורך להגן על הרכוש והגוף מזה. הוא מתחשב בסוג הנזק ובדרכי התרחשותו. הוא לוקח בחשבון את השפעת פסיקתו על דרכי התנהגותם של הבריות בעתיד. הוא שוקל את המעמסה הכספית, אשר תוטל על סוג מסוים של מזיקים או ניזוקים בעקבות החלטתו. שיקולים אלה ואחרים מתאזנים בכור הכרתו השיפוטית של בית המשפט, תוך שהוא שוקלם במאזני צדק, ועל-פיהם הוא קובע את היקפה וגבולותיה של חובת הזהירות המושגית, אשר מהווה את השיקול במקבילית הכוחות." (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 123. להלן: "פס"ד ועקנין")

נמצא כי בקביעת אמות המידה מתייחס בית המשפט לסוג הנזק והמזיק הספציפיים ושוקל גם את המעמסה הכספית אשר תוטל על המזיקים הרלוונטיים לשם מניעת סוג זה של נזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ